נזכרתי איך שפעם אחת נכנסתי לשיעור בבית ספר ולנגד עיניי הלכה והתפתחה התנפלות המונית על אחד התלמידים, וככל שגברה ההתרסה כלפיו, כך הוא הלך והצטנף אל תוך עצמו. "אתה זוכר את הפעם ההיא שהלכת והלשנת למורה על השיעור החופשי שקיבלנו?" ואותו תלמיד מובס רק הוסיף בשקט: "אני לא עשיתי את זה, אתם טועים".
אבל מי כבר שמע אותו? כי מייד קמו עוד שלושה תלמידים וצעקו לעברו: "כן נכון, אתה כן עשית את זה, ודפקת את כולנו!" ולפני שהבנתי מה הולך קמו גם הילד החמישי והשישי והצטרפו להתנפלות ההמונית: "אל תשקר! אתה כן עשית את זה. ראינו אותך. כולם ראו אותך. כולם שונאים אותך בגלל זה!"
הסתכלתי על התלמיד המסכן הזה איך שברגע אחד כל הכיתה שלו מתהפכת עליו ואין לו מושג מה לעשות, וחשבתי לעצמי: מעניין אם יקום עכשיו תלמיד אחד, אחד שישחה נגד הזרם ויוכל לעזור לו ללכת נגד הלחץ החברתי הזה שמופעל כאן עכשיו. וכמו שאני מסיים לחשוב את זה קם לו תלמיד מהשורה האחרונה, ילד שקט בדרך כלל, והחל לצעוק על חבריו לכיתה: "מה יש לכם שכולכם הולכים לו על הראש? תראו מה עשיתם לו, הרגתם אותו!"
ואני זוכר שהסתכלתי באותו רגע על התלמיד הזה בכל כך הרבה הערכה, כי הוא עשה את הדבר הקשה מכול: הלך כנגד כל הכיתה שלו ושחה נגד הזרם.
*
ונזכרתי שלפני כמה שנים היה לי תלמיד בכיתה ה' שבניגוד לקבוצה של תלמידים שההורים שלהם קנו להם הוברבורד המשיך ללכת ברגל לבית הספר. פעם אחת בהפסקה הקניט אותו אחד התלמידים ואמר לו: "אתה לא שם לב שאתה חריג? כמעט לכולם כאן יש הוברבורד, ורק לך אין", ונפעמתי מהתשובה הטבעית והמרשימה שענה לו התלמיד חסר ההוברבורד: "אתה יודע שגם דגי רקק חיים בלהקות ועושים הכול ביחד? אבל אתה יודע מי בניגוד אליהם חי לבד ולא הולך כמו קוף אחרי החברים שלו? הכריש הלבן. אז תמשיך לנסוע בהוברבורד שלך כמו דג רקק, ואני אמשיך ללכת לי לבית הספר כמו כריש לבן".
בערב לא יכולתי להתאפק והתקשרתי להורי התלמיד ההוא כדי לשתף אותם בתשובה הנהדרת של בנם. האב הודה לי וענה: "האמת היא שכבר חודשיים שהוא יושב עלינו ורוצה שנקנה לו את ההוברבורד הזה, אבל אמרתי לאשתי שאין מצב. לקחתי את הילד, התיישבנו מול הספה והדלקתי לו ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, והסברתי לו מה ההבדל בין מלכי הטבע והכריש הלבן, שחזק דיו לשחות לבד, ובין דגי הרקק, שחייבים להיות יחד דווקא משום שהם קטנים ויודעים שאין להם סיכוי לבד מול הכריש הלבן. ואתה יודע מה קרה בסוף התוכנית? וואלק, הילד בעצמו כבר הבין הכול, ויתר על העניין ואמר לי: 'אבא, עזוב. אם אני ארצה את ההוברבורד זה יהיה כי אני רוצה, ולא כי ככה עושים כולם'".
*
וחשבתי על 30 הבחורים האלו וכמה הייתי רוצה שהתלמיד יפגוש אותם רגע לפני המעשה ויגיד להם את מה שהוא למד להגיד לחברים שלו.
רק לא לצאת דגי רקק
להזמנת הרצאות לחדרי מורים ולנוער בנושא ההתמודדויות של דור ה-Z עם גיל ההתבגרות, מוזמנים לפנות לאבינועם הרש:
052-3273384,
avinoam811@gmail.com
