אחרי ההתגלות של אלוקים לאברהם אבינו בפרשת לך לך והברית על העם והארץ, פרשתנו פותחת בסיפור הכנסת האורחים המופלאה של אברהם, ומנגד – הסיפור המזעזע של חורבן סדום.
אברהם אבינו נבחר להיות אב האומה, לבנות תשתית של שבטי י-ה שמהם יוולד עם ישראל שיקבל תורה ויכנס לארץ ישראל. למה חשוב לספר על שני הדברים האלה?
לכל אומה ולשון, וודאי כל יחיד, יש עקרונות יסוד. עולמנו מורכב מכלים ומטרה, מגשמי ורוחני, מרכיבים אלו שייכים לכל תחום בעולם. וודאי לאנשים פרטיים ולאומה.
מה העקרון בה"א הידיעה שעליו מושתת עם ישראל? החסד! החסד אינו רק מתחום הנימוסים וההליכות, או אמצעי לכך שיוכלו בני האדם לחיות חיים נעימים יחד. מידת החסד בישראל היא הרבה הרבה יותר מכך. מידת החסד היא הסיבה שעבורה קיים העולם, מידת החסד אינה אמצעי לחיים טובים, מידת החסד היא המטרה, החיים נועדו בכדי שנעשה בהם חסד וטוב. על מקומו של החסד בעולמנו ניתן ללמוד ממאמר חז"ל [שבת קכז, א] דעות שונות לגבי מעלת הכנסת אורחים האם היא כהשכמת בית המדרש, האם יותר מהשכמת בית המדרש עד לאמירה של רב יהודה אמר רב: 'גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה' מהיכן למד זאת? מפרשתנו, מאברהם אבינו אשר מבקש מאלוקים שימתין לו כי הוא הולך להכניס אורחים… כן, הקב"ה ממתין לאברהם אבינו, מאוד חשובה הקבלת פני שכינה אך בעולמנו מקומו של החסד חשוב מאין כמוהו. לכן פתחה התורה בתאור מעשי החסד של אברהם אבינו ובחורבן סדום שהתנגדה לגמילות חסדים. ■
