בעבר, תחרות האירוויזיון התמקדה במוסיקה, והיתה כר פורה לשירים, ùחלקם נעשו נכסי צאן ברזל של מוסיקת הפופ, והם מושמעים עד היום. אך בעשורים האחרונים, עם התרחבות מעגל המדינות המשתתפות, נכנסו גם שיקולים של פוליטיקה בינלאומית לתחרות.
יתר על כן, אם בעבר הושרו השירים בשפות הלאום של המדינות המשתתפות, כיום מרבית השירים מושרים בשפה הגלובלית – השפה האנגלית, ולכל היותר בשפות שגם כן נחשבות לבינלאומיות, כגון צרפתית או ספרדית.
מפאת אופיים של השירים וכן ענייני צניעות, סביר כי חלק מהקוראים אינו צופה בתחרות. אך מה שאירע בתחרות השנה, אינו בגדר חזון נפרץ וראוי להתייחסות כאן.
מנגנון ההצבעה העדכני בתחרות הוא נפרד בכל אחת מהמדינות המשתתפות ונסמך על שילוב בין פנל שופטים, האמורים להיות אמנים או מוסיקאים מקצועיים, יחד עם הצבעת הקהל.
על אף שהצבעות אלה אינן תמיד חופפות, הרי בדרך כלל קיים מתאם בסיסי ביניהן: השופטים והקהל במדינה מסוימת מעניקים מספר גדול של נקודות לשיר הנושא חן בעיניהן, כשלפעמים קיים פער של נקודה או שתיים, בסולם ההערכה, שמגיע עד 12 נקודות.
אך בכל הנוגע לשיר שייצג את מדינת ישראל השנה, נצפו פערים שאין להם אח ורע.
לתחרות השנה קדם מסע יחסי ציבור עצום מטעם שונאי ישראל השונים להחרמת השיר הישראלי.
במהלך התחרות עצמה, מאות פרוגרסיבים הפגינו מחוץ לאולם נגד המתמודדת הישראלית וניסו בכל דרך להפריע לה. מספר מדינות אירופיות ביקשו לפסול את השיר הישראלי, ואחרות "הסתפקו" בהפניית קהל הצופים ל"רצח העם" אשר, לכאורה, עושה מדינת ישראל בעזתים המסכנים. כך למשל, בספרד, הנשלטת על ידי מממשלה פרוגרסיבית קיצונית, הוחשך המסך בעת הופעת הזמרת הישראלית והוצגה שקופית שעניינה פשעי המלמחה, כביכול, מטעם הצבא הישראלי; באירלנד – התבטאו נציגי הממשל נגד ישראל ודרשו מהנהלת התחרות לפסול אותה.
לנוכח מסע יחסי ציבור שלילי זה, נמנעו חלק מהשופטים להעניק ציון כלשהו לשיר הישראלי, ואילו חלק אחר מהשופטים העניקו ציונים נמוכים ביותר.
והנה – ניתוח הצבעת הקהל הראה תופעה מדהימה: במרבית המדינות, לרבות אלה בהן הצטרפו גורמי ממשל להכפשות נגד מדינת ישראל – הצביע הקהל באופן חד משמעי לטובת השיר הישראלי, בפער עצום אל מול הצבעות השופטים!
למשל, בשוודיה, ספרד, שוויץ, בלגיה, אוסטרליה, פורטוגל ובריטניה, העניק הציבור לישראל 12 נקודות – "דוז פואה", שהוא הציון הגבוה ביותר, ואילו חבר השופטים לא העניק להופעה הישראלית נקודות כלל.
באירלנד אירעה תופעה מעניינת נוספת: בעוד שכאמור הממשלה האירית ניסתה למנוע את השתתפות ישראל בתחרות, הרי מנחה התחרות האירי גילה בשידור חי אמפתיה אמיתית למתחרה הישראלית ואף סיפר את אופן הישרדותה בטבח שמחת תורה, כאשר נאלצה להעמיד פני מתה במשך לא פחות משמונה שעות.
למרות ההערכה לנציגתנו הנהדרת, ולמרות שהשיר עמו הופיעה היה יפה מאוד וכלל אפילו ציטוט ממגילת שיר השירים – יקשה לייחס את ההצלחה לשיר בלבד. ניכר כי חלק מההצבעה היתה תגובת נגד למסע ההכפשות כלפי ישראל; להפגנות התמיכה בחמאס וככל הנראה גם להשתלטות האיסלאמית המואצת על אירופה.
אמנם, מורגלים אנו לצפות בהפגנות המוסלמים ולפגוש בקו אנטי ישראלי בוטה מצד הממשלים במדינות אירופה; אך תוצאות ההצבעה באירווזיון אינן יכולות שלא להצביע על זרמי עומק, במסגרתם הולך הציבור וקץ בפקידות ה"דיפ סטייט" הפרוגרסיבית, המושלת בכיפה גם שם, ותומך בישראל כמעוז דמוקרטי מעברי העומד היום כמעט לבדו אל מול כוחות הברבריות והחושך של האיסלאם הקיצוני.
אם אכן כך הדבר, יתכן שצפוי לנו עתיד טוב יותר ביחסים עם מדינות אירופה, שכן, בסופו של דבר, על אף ניסיונות ההשתקה המתמשכים ועל אף פסילה חוזרת ונשנית של מועמדים לאומיים ושמרנים – לא יוכלו הממשלים להתעלם מזרמי עומק אלה.
עלינו, אם כן, לעמוד נחושים ולפעול בהסברה לעמי אירופה, כי נלחמים אנו את מלחמתם.
וליובל רפאל – שאפו על הופעה מדהימה. ■
