המילה 'סדום' משמשת בהשאלה לרוע ולרשע. בסדום כידוע הייתה השחתה ברמה של 'חקיקה ממלכתית' – איסור צדקה לעניים, איסור הכנסת אורחים והשחתה בחוקי המסחר. סדום

אחרי בריאת העולם ונפילתו בדור המבול והפלגה, מגיעים אנו בפרשתנו לאב משפחת ישראל, אברהם אבינו, אורו של עולם. התורה טורחת לתאר בפנינו את כל מהלך

למדנו בדרך הקשה מדור המבול שאין זכות לעולם מושחת שכולם עושים רע, אך איך מבטיחים קיום עתידי לעולם שלנו שלא נגיע שוב למצב שבו העולם

סדר ומשמעות שלושת החגים שלנו, פסח, שבועות וסוכות לא כל כך מסתדר. אם חוגגים פסח זכר ליציאת מצרים וחוגגים שבועות כי קבלנו את התורה –

הימים המופלאים שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים, ימי תשובה בתחילתה של שנה, ניחנים באווירה מיוחדת של סלחנות ושל השתדלות להיות טוב ונחמד לכול. את

ערכו של א' תשרי בלוח העברי אינו רק כתאריך המציין את תחילתה של שנה, ראש השנה הינו יום מיוחד בעל משמעות עמוקה של זכרון מעשינו

'עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל', כתב רש״י [מהספרי]: 'אפילו אומר

'עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל', כתב רש״י [מהספרי]: 'אפילו אומר

מדוע בחרה התורה להרחיב בספר בראשית בסיפור האבות והאימהות, לספר על כל התנהלותם בתוך המשפחה ובינם לבין אחרים?בתנא דבי אליהו רבה (פכ"ה) נאמר: "כל אחד

עם חוש השמיעה כבר נפגשנו, אדם שומע מה שהוא רוצה… קוראים לזה 'שמיעה סובייקטיבית', האם יש גם 'ראייה סובייקטיבית'? התורה בפרשתנו מדגישה את המפתח לברכה