היציאה לחופשת "בין הזמנים" מצרפת למעגל הנוהגים אלפי נהגים צעירים שיוצאים מהישיבה הממוזגת למכונית שהשמש מכה בחלונותיה, ויש מי שמרגישים (למרות המיזוג ברכב) כי הזיעה

הכביש אינו שייך להולכי הרגל; הוא שייך לכלי הרכב. מיעוט האכיפה בערים מאפשר להולכי רגל רבים מדי לסכן את חייהם בנתיב התחבורה ולשמש דוגמה שלילית

בשבוע שעבר יצאו ילדי הגן ותלמידי בתי הספר היסודיים לחופשת הקיץ, והיא תימשך כחודשיים. אנו ההורים שמחים בשמחת ילדינו, אך דאגה מלווה אותנו בעיקר בגלל

כל נהג מכיר את ההרגשה הגופנית אחרי נהיגה, בעיקר לאחר נהיגה ארוכה ללא הפסקה ובעיקר בימים חמים. קשה קצת לצאת מהרכב, מרגישים מותשים, חשים בכאבי

ב'גילוי דעת' לפרשת שלח כתבנו על תאונות שמעורבים בהן רוכבי אופנועים וקטנועים והצבענו על עלייה במספר ההרוגים והפצועים אף שבתקופה הראשונה של הקורונה נסעו בכבישים

משפחות רבות עוברות חוויית מתח עם הילדים הנשואים והנכדים האמורים להגיע לאירוח בשבת. ממש לפני הדלקת נרות מביטים ההורים או הסבים והסבתות מבעד לחלון ומצפים

בחודש שעבר נהרגו שבעה רוכבי אופנועים וקטנועים, והם מצטרפים לעשרים רוכבים שנהרגו בארבעת החודשים הראשונים של השנה. בשנת 2019 נהרגו עשרים ואחד רוכבים בחמשת החדשים

  בפרשת נשא לפני שמונה שנים עסקנו באיתור תקלות בנסיעה לאחר ששמענו בצער עמוק ובזעזוע על התאונה המחרידה בכניסה לטבריה ועל מותם של רפאל אטיאס,

אנו נמצאים באביב, בפתחו של הקיץ, ויש הרגשה שהקיץ 'עושה טוב' לנהגים: אין עננים, אין גשם, אין ערפל, הכול נראה ברור ובטוח יותר. האומנם?!להלן כמה

לעיתים קורה שאנו מוצאים את עצמנו בשולי הדרך. לפעמים מרצוננו, שעה שעצרנו להעלות נוסע או להורידו או עקב תקלה ברכב, אך לעיתים אנו נאלצים לסטות