איך אדע מהו יעודי בעולם?
אמר לי מו״ר בעל ״נתיבי ישורון״ מסלונים בשם חמיו האדמו״ר בעל ״נתיבות שלום״: ׳אומרים שכל אדם נשלח לעולם כדי לתקן משהו. לפעמים הוא יכול לעבור את כל השבעים שנה, לעשות כל מיני דברים בעולם, ואילו את המטרה שלשמה הוא נשלח לכאן הוא החמיץ, הוא עזב את העולם מבלי לתקן את התיקון המסוים שלו. אבל איך הוא יידע מהו התיקון שלו? יש לזה סימן פשוט: מה שהכי קשה לו – שם התיקון שלו.
זה אמור על תיקון הצד השלילי. אבל בצד החיובי – איך יידע שמה שהוא עושה זה ייעודו בעולם? הרי לפעמים יש לאדם כישרונות רבים, ואיך יידע מה מהם הוא הדבר הנכון לעסוק בו כעיסוק עיקרי, להשקיע בו מרצו וזמנו? כאן נזקקים לסימן מלמעלה. מה שיש לו בו סייעתא דשמיא, מה שהוא רואה שמצליח, זהו ייעודו.
ועדיין זה לא עונה על הכל, כי במה שהוא לא רואה שהוא מצליח אין כל סימן שזה לא ייעודו. רק ההיפך נכון.׳ אז לפחות התקדמנו קצת?
ספר תולדות אדם
עוד סיפר לי מו״ר בעל ״נתיבי ישורון״ בשם גדול אחד, שאמר כשהוציא לאור את ספרו: ״החזון-איש אמר שהשמחה של סיום כתיבת ספר והכנסתו לדפוס גדולה כשמחה של הכנסת בן לחופה. השוואה זו נאמרה ע״י החזו״א משום שהוא מעולם לא זכה לפרי בטן, כידוע. הוא חיפש משל להביע דרכו את השמחה של הוצאת ספר לאור, אבל הוא מעולם לא ידע מהי שמחת הכנסת בן לחופה. ומהי האמת? ששמחת הוצאת ספר לאור גדולה אף מכך…״. דומני שמדובר בספר כזה שתמצית חידושי חיי הכותב הושקעה בו, ואעפ״כ לא זכיתי להבין לגמרי. כנראה שהמשותף בין פסגות היצירה הללו הוא בהשארת משהו אמיתי וקיים בעולם, נגיעת האמת בנצח.
׳רק תחזור מיד!׳
הבאתי בטור זה כמה סיפורים ששמעתי על הרבי מגור, בעל ה״אמרי אמת״, ועצותיו ביחס לעליה לארץ. מריבוי העדויות הולכת ומתגבשת אצלי ההבנה שהקריאה הידועה שלו לעליה היתה מאד מעשית ושיטתית, ושהוא זיהה מראש את התמונה הרחבה של העתיד.
סיפר לי השבוע ר׳ יעקב יוסף מילשטיין: ׳סבי, ר׳ אהרון הורביץ, היה איש עסקים. בין היתר, היתה לו שותפות עם הרבי מגור ועוד יהודי בעסקי יער. היתה לו גם בעלות על בתי אחד מרחובות וורשה. (אגב, ניסיתי לקבל מזה משהו חזרה מהפולנים, ללא הצלחה). יום אחד אמר לו הרבי: עצתי לך שתמכור את כל נכסיך ותעלה לארץ ישראל. כיון שהרבי אמר, כך הוא עשה. הוא מכר הכל ועלה ארצה. אבי למד אצל רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. הורי התחתנו בפולין בשנת תרצ״ט. סבא היה כבר בארץ ישראל, ושאל את הרבי אם נכון לנסוע לפולין כדי להשתתף בחתונתם. הרבי אמר לו שיסע, אבל שיקפיד להזדרז לחזור מיד אחרי החתונה, ולא להתעכב עוד תקופה בפולין. כך הוא עשה, ובדיעבד התברר שהוא עזב עם האנייה האחרונה שיצאה מפולין לפני פרוץ המלחמה. אנחנו ברחנו מפולין לסיביר וכך שרדנו את השואה. אחרי המלחמה עלינו ארצה וגרנו יחד עם הסבא באותו בית׳.
״והייתם נקיים…״
סיפר לי איש העסקים מרכוס טולרמן: ׳בתקופה מסוימת בילדותי, למדתי במוסדות של ישיבת פוניבז׳. לכשבגרתי, וידעתי כמה הרב מפוניבז׳ מתרוצץ בעולם כדי לאסוף כספים לישיבתו, שלחתי לישיבה צ׳ק של תרומה. התגוררתי אז בניו יורק. רציתי שהסכום כולו יהיה למען הישיבה, לא ידעתי למי יגיע הצ׳ק, ולכן רשמתיו לפקודת הרב כהנמן בעצמו. ידעתי את יושרו ונקיות דעתו של הרב כהנמן, ולא היה לי ספק שהוא יעביר את הסכום לישיבה. כעבור כמה חודשים הצ׳ק הגיע אלי חזרה בדואר, עם התנצלות על כך שהרב לא מקבל שום צ׳ק אישי…
אגב, מילדות מוקדמת מאד הייתי יתום מאב ומאם, ללא גרסה דינקותא, והדברים שעשו עלי את הרושם הרב ביותר בפוניבז׳ היו ה…סיפורים. היה לנו שם רב שסיפר סיפורים מרתקים ומשמעותיים על גדולי ישראל והנהגותיהם, וזה פתח את לבי להעמקת הקשר עם יהדותי׳. ■
meirdorfman@gmail.com
