שליפות

קרן יחד

אודרי ליימן (60), ילידת בלגיה עלתה לארץ לבדה כשהייתה בת 18, וכיום נשואה בשמחה ואהבה למוני, אם לחמישה וסבתא חמסה למי סופר כמה נכדים מקסימים. מתגוררת ברמת גן, פסיכותרפיסטית המתמחה בתחום בניית זוגיות, מטפלת זוגית, מדריכת הורים, והשיא בכל העשייה: חברה בוועד המנהל של קרן יחד מיום היווסדה.

אודרי ליימן קרן יחד

 

הריאיון החל כשיחת חולין קצרה, אך אי אפשר היה להתעלם מהדמות המעשירה, המעניינת, המפתיעה והמחדשת שעלתה מהשיחה על עוצמתה של קרן יחד. הינה כמה מילים שיחממו את הלב ויניעו את כולנו להיות שותפים לעשייה של הקרן החשובה הזו.
קרן יחד: איך הכול התחיל?
"הרב הלל הורוביץ מחברון מצא את עצמו מחזר על הפתחים בבקשת צדקה למשפחות שחוו שכול וזקוקות לסיוע כלכלי. באחת הפעמים שפנה לציבור להשתתף בחסד העצום אמר לו אחד התושבים: 'תקשיב, יש לי רעיון. קח אותו ורוץ איתו. לא ככה אוספים צדקה וחסד בין דלתות הבתים'. וכך היה. הרב הלל הורוביץ יצר איתי קשר כחלק מקבוצת אנשים שמשמשים עד היום בוועד המנהל של הקרן.
"הרעיון המרכזי של קרן יחד הוא ליצור קבוצת משפחות שמסייעות זו לזו, שיוצרות רשת תמיכה הדדית בעת של אסון. המטרה היא ליווי היתומים והעמדת קרן של ממש שתקדם אותם בחיים בגיל הבגרות. הרי כשיש שכול קשה מאוד ליצור מאזן כלכלי מחודש, וכל סכום כסף משפיע על ההתנהלות השוטפת. קשה לאלמן או לאלמנה לחשוב, עם קרות האסון, על עתיד הילדים, וגם אם רוצים מאוד לא תמיד אפשר להפריש סכומי כסף שיאפשרו לקדם את הילדים בבגרותם.

"הקרן אוספת סכום כסף לכל יתום. את הסכום המכובד, בין 50 ל-150 אלף שקלים, הוא יוכל לפדות בהמשך חייו לצורך לימודים, חתונה ורכישת בית. מעבר לעזרה הממשית שזה נותן לילד בתחילת חייו כבוגר, זה משמעותי להורה שנותר ומאפשר לו להתמודד ביתר קלות עם החזית הכלכלית וכך לפנות משאבים לבעיות המאוד קשות שהאירוע יצר.
"כשהרב הלל הציע לי את הרעיון התרגשתי מאוד. מייד הבנתי שיש כאן משהו גדול, אבל היה לי קצת קשה להאמין עד כמה זה ילך ויגדל. כמו כל רעיון חדש שצריך להניע נתקלים בקשיים, וצריך בעיקר אמונה של הציבור. היינו צריכים אלף משפחות שיסמכו עלינו ויאמינו איתנו יחד ברעיון הגדול, וכך קרה! היום 23 אלף משפחות חברות בארגון".

איך זה באמת פועל?
"הרעיון די פשוט וצנוע, מעין קהילה תומכת: כל משפחה שנרשמת מעבירה את פרטי האשראי שלה ולא שומעת מהקרן עד שחס ושלום מישהו מחברי הקרן נפטר ויש יתומים שצריך לאסוף בשבילם את הכסף. כל משפחה מהקרן שחווה שכול מקבלת מאיתנו מעטפת של ליווי כלכלי, ובשאיפה גם ליווי נפשי סביב כל המהלך.
"הסכום שנגבה מכל משפחה שחברה בקרן הוא לכל היותר 64 ₪ לחודש, אם חלילה אירע אסון במשפחה ברוכת ילדים ונדרש סכום גבוה יותר לאותה משפחה, הסכום שנגבה יתחלק על פני שני חודשים עוקבים. הסכום אינו קבוע, הוא תלוי במצב הכלכלי של המשפחה ונקבע מראש על פי התקנון. חברי הוועד המנהל נדרשים לכל מקרה ומקרה ועושים את עבודתם נאמנה ובשיקול דעת. המטרה היא לא לגבות כסף מיותר ולא לתת כסף מיותר, אלא ממש להתאים את הצורך למשפחה".
אז התפקיד שלך כחברה בוועד המנהל של הקרן דורש עבודה שוטפת או חד-פעמית? איך נעשים התהליכים מאחורי הקלעים?

 

אודרי ליימן, ממייסדי ומובילי קרן יחד בישראל

 

"מה שיפה בקרן הוא שכולנו משתפים פעולה בהדדיות. הכול שקוף פרט לשמות של הנפטר ושל המשפחה, והרצון הוא לתת מכל הלב בלי לתת לאלמן או לאלמנה להרגיש שלא בנוח עם המענק. באתר שלנו אפשר לראות מיהם האנשים העוסקים במלאכה, והעבודה גם של חברי הוועד המנהל וגם של חברי המנהלה נעשית ברובה המכריע בהתנדבות.
"במקרה של פטירה, לא עלינו, אנחנו מתגייסים לשם בירור ספציפי למקרה, ורק אז גובים את הכסף מחברי הקרן. הכסף אינו מגיע אלינו ולא ישירות למשפחה, אלא נפתחת קרן בנקאית על שם כל יתום בנפרד, ורק הוא יכול לממש את נכסי הקרן בבוא העת".

הסטטיסטיקה לא משקרת: ככל שהקרן גדלה יש יותר מקרי מוות בקרב חברי הקרן, אבל הסכום הנגבה פוחת כי הוא מתחלק בין יותר משפחות שותפות. כמה אחדות והדדיות, מחשבה על האחר.
איך הגעת להיות מטפלת זוגית ופסיכותרפיסטית לבניית זוגיות?
"זו התשוקה הראשונה שלי למקצוע ובכלל. הייתי חברה הרבה שנים בצוות המנהל של 'ישפה' (עמותה להיכרויות לבני הציונות הדתית), שבשנות פעילותו היה מאוד משמעותי לטיפול בזוגות. הרבה שנים אני עוסקת בסיוע למציאת בן זוג, והרגשתי שלרוב יש הצעות למטופלים, אבל משהו בכל זאת לא עובד. עד מהרה הבנתי שיש סיבות רבות לכך. העיקריות הן באפיון הרצונות שמתאימים לבניית קשר ארוך טווח, בניית הקשר עצמו, יכולת תקשורת או יכולת ההחלטה של המטופל, כך שברוב המקרים בטיפול ממוקד וקצר מועד אפשר לעשות שינוי.
"ככל שהתפתחתי עם המחשבה הזו החלטתי להתכוונן יותר להכוונה וליווי מתמשך למציאת בני זוג וליווי זוגי שלהם. אין דבר שמשמח אותי יותר מלקבל הזמנה לעוד חתונה בעם ישראל!"
מתי את מספיקה הכול? באיזו שעה את קמה בבוקר ומתי הולכת לישון?
"אני קמה ב-7:30 והולכת לישון ב-1:00. היום עמוס אבל מלא במשמעות, כל יום שונה מחברו, אבל זה מה שמיוחד".
ובשעות היום מה את מעדיפה כדי להתרענן, קפה משובח או חליטת צמחים?
אודרי צוחקת במבוכה: "לעומת העוצמה של קרן יחד השאלה קצת מצחיקה, אבל לגמרי קפה. רק קפה! אספרסו טוב. זה הסוד".
בלו"ז העמוס מה השעה האהובה עלייך ביום?
"23:00 בלילה. שקט, אין עוד טלפונים, אפשר להתרכז במה שקרה היום, מה צריך למחר, ללמוד משהו חדש ולקרוא משהו טוב. אין לי סגנון מועדף, אני קוראת הכול. הספר האחרון שקראתי הוא 'נער האופניים' של הסופר אלי עמיר".
האם יש רגעי חסד שהיית רוצה לשתף בהם?
"הכי נדוש: חיבוק מהנכדים החמודים. אבל רגעי חסד מעבר לכך הם כשפעילות שלנו הצליחה להקל על מישהו בצערו ברגעים הקשים. לתת הקלה, אוויר לנשימה. כמובן בעיסוק הפרטי, בטיפול הזוגי, לראות שתהליך הצליח, להשתתף בחופה של זוג שטיפלתי בו. להגיע לסוף היום ולהרגיש משמעות. זה נותן עוצמה אחרת לחיים, עשיתי משהו בשביל מישהו, הצלחתי לעזור למישהו אחר".

דמות משמעותית שמלווה אותך בכל העשייה?
אודרי עונה ללא היסוס: "סבא שלי, משה בלומנקרנץ ז"ל. סבתי נספתה בשואה, וסבא שלי הצליח לברוח. המון זמן לא הכרתי את הסיפור שלו. היינו הנכדים הראשונים שלו, אבל הוא היה מלא אור ומוקיר טובה, כל הזמן חייך לכולם ושמח כאילו לא ידע צרות מעולם.
"היה לו חיבור עמוק ליהדות ולציונות, וחונכתי עליהן. הוא חיבר אותנו לשורשים באמת, ליסוד המשמעותי של העם היהודי, של היהדות ושל ארץ ישראל. הדמות שלו גרמה לי לעלות לארץ ישראל ולהתעסק בכל מה שאני עושה, לתת ולעזור, כי להיות יהודי פירושו לפעול בשמחה בשביל האחר".
אחרי שיחה כזו קשה לתפוס את הגודל והעוצמה של הדמות המיוחדת של אודרי ושל העשייה המבורכת שלה שמביאה הרבה נחת וטוב לכל עם ישראל. המסר שלה ברור: לתת, לעזור, להתקרב ולקרב, אבל המסר העיקרי שאודרי ביקשה להעביר הוא זה: "כל מי שחבר בקרן או קורא מילים אלו, שיעיר ויניע את כל מי שסביבו לקרוא את הכתבה ולהצטרף לקרן העוצמתית הזו. אלמן או אלמנה לא יכולים לדאוג גם להווה וגם לעתיד הכלכלי של הבית והילדים, ולכן כדאי להירשם ויפה שעה אחת קודם.
"לצערי לא פעם אני מקבלת טלפונים של אלמנים ואלמנות שצריכים עזרה אבל אינם חברים בקרן. אין ביכולתנו לעזור, כי הקרן לא מקבלת שום כספים או רווח, אנחנו רק הצינור. בואו נקבל אחריות ונעזור זה לזה, שלא נקבל עוד קריאות כואבות ממי שאין באפשרותנו לעזור להם

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…