גליון 511

מגזין

דתי לאומי. חסידי.

מאת:מוריה אופיר

בעקבות ח״י אלול – יום הולדתם של הבעל שם טוב ובעל התניא – יצאנו למסע אחר התופעה: דתיים לאומיים שמגדירים את עצמם קרובים יותר לעולם החסידי, לתורת חב"ד ולתורת ברסלב • נראה שהם שואבים מכל העולמות ומשלבים אותם יחד לכדי תמהיל רוחני מחודש • האם הם זנחו את דרכו של הרב קוק, או שמא החיבור הזה הוא דווקא המשך לדרכו שהרי אף הרב קוק עצמו ינק מתורות חב"ד וברסלב?

בעקבות ח״י אלול – יום הולדתם של הבעל שם טוב ובעל התניא – יצאנו למסע אחר התופעה: דתיים לאומיים שמגדירים את עצמם קרובים יותר לעולם החסידי, לתורת חב"ד ולתורת ברסלב • נראה שהם שואבים מכל העולמות ומשלבים אותם יחד לכדי תמהיל רוחני מחודש • האם הם זנחו את דרכו של הרב קוק, או שמא החיבור הזה הוא דווקא המשך לדרכו שהרי אף הרב קוק עצמו ינק מתורות חב"ד וברסלב?

הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן ומהרבנים הבולטים בציונות הדתית, יחד עם הרב טל שלומי, רב קהילת 'אוצרות החב"קוק' ונפתלי פומברג שייסד את ארגון "נהר דעה" בשיחה מרתקת • מסע לעולם החב"קוק

אם תגיעו במקרה לאחת מגבעות השומרון תפגשו בתופעה מרתקת. צעירים עם כיפות סרוגות, מדברים על חזון ארץ ישראל וכל עולמם מדבר “קו”קניקית”, אבל הספרים שהם פותחים הם דווקא תניא, ליקוטי מוהר”ן וספרי מאורי החסידות. אם תשאלו אותם הם יסבירו לכם שדווקא הם ממשיכים את דרכו של הרב קוק, שבעצמו הגה בספרים אלה ומהם שאב את תורתו והשראתו הרוחנית. אך האם הצימאון אחרי עולם החסידות בקרב הציבור הסרוג הרחיק אותו מתורת הרב קוק, או אולי דווקא קירב אליו?

הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, הוא אחת הדמויות הרבניות שהכי מזוהות עם טרנד החסידות הסרוגה וישיבתו חתומה על מיזמים רבים של הפצת תורת החסידות בקרב הקהל הדתי לאומי. לדבריו הרקע ההיסטורי חשוב להבנת התופעה: “רבים מזקני הרבנים בציונות הדתית באו מבית חסידי, אך הישיבות שהיו הנהגת הציונות הדתית לא היו כאלו, אלא יותר ליטאיות. אמו של הרב קוק הייתה חסידית, אבל הרבה פעמים בלט החלק הליטאי. תמיד היה חסר כלשהו והתחדשות ארץ ישראל קצת עמעמה את התהליך הזה. באופן טבעי נעשה תיקון היסטורי ובו הצורך לשייכות לעולם החסידי, שפעמים רבות הגיע כמסורת מבית אבא, חוזר. יחד עם זאת, לא כולם חוזרים לחסידויות ולשושלות שמהן שורשי משפחתם”.
הרב סובר כי חסידויות ברסלב וחב”ד הן דוגמאות טובות לכך: “אני בא מבית של שורשים חב”דיים ואני חוזר אליהם במידה מסוימת. מצד שני, לא באתי מבית ברסלבי, אבל בבית הוריי ינקתי חסידות ברסלב מגיל צעיר. היום באמת האור של תורת החסידות בכלל, וברסלב וחב”ד בפרט, מאיר ברבים, גם כאלו שזו לא המסורת שלהם. לחלקם זה אכן שינוי שיש בו עזיבה ונטישה של תורת הרב קוק, ויש צעירים ותלמידי הרב קוק שגדלים בלעדיו, אבל חלק אחר רואה בדרכים הללו כמשלימות זו את זו ולא כסותרות. אף על פי שיש הבדלים לא מעטים, בכל זאת יש גם השלמה נפלאה”.
יש תחושה שחלקים גדולים בציבור הדתי לאומי כבר פחות לומדים את תורת הרב קוק ואת כתבי הראי"ה ומכירים יותר את ליקוטי מוהר"ן.
“אני לא חושב שזה נכון. תורת הרב קוק מתפשטת וגדלה, היא לא קטנה. במכינות לדוגמא יש כמות גדלה והולכת של תלמידים וכמעט כולם עסוקים בתורת הרב קוק ולא בחסידות ברסלב”, טוען הרב שפירא. “הישיבות הגדולות והמובילות מלמדות את תורת הרב קוק ומשנתו הולכת וגדלה. יחד עם זאת, יש כאלו שאצלם נכנסה חסידות ברסלב, שלא הייתה בציונות הדתית, כאלטרנטיבה לתורת הרב קוק. ישנם מי שנכנסה החסידות כתורה משתלבת. הרב קוק אמר בעצמו על עצמו שהוא ניצוץ נשמתו של ר’ נחמן מברסלב. יש הרבה הקבלה ביניהם בתורתם ויש מישורים שיש פער עצום”.

הרב יהושע שפירא

הרב יהושע שפירא:
נדמה לי שזו הבשלה והתבגרות שאפשרה לבנות את בית המדרש של תורת ארץ ישראל יחד עם פקיחת העיניים מסביב. נוצר הרבה צימאון לחיות פנימית ודבקות אלוקית, לשמחה ולחיבור לעולם התפילה ולעבודת הקודש. החסידות פיתחה את הדברים האלו באופן מאיר ונפלא, אבל אי אפשר להתכחש לכך שהחיבור לא קרה רק בציבור הדתי לאומי.
בסערה של הפרטיות שבאה עם חומרנות גדולה, חברה מתירנית מאד ובעיות האינטרנט, העידוד והחיזוקים של תורת רבי נחמן, ונתינת אור אלוקי גם במקומות הכי רחוקים של החוטאים הכי גדולים, היא רפואה שהרבה נפשות צריכות וזקוקות לה, כל אחת לפי ההתמודדות שלה

בלי לזנוח את דרך הרב קוק
האם החיבור לעולם החסידי גרם לחלקים בציבור הדתי לאומי לזנוח את דרכו של הרב קוק?
"מבחינה חברתית הם בוודאי לא זנחו את הרב קוק. לרוב הם עדיין לומדים במוסדות של הציונות הדתית", מסכים הרב טל שלומי, רב קהילת "אוצרות" בדרך חבקו"ק. "רוב עולמם נטוע עמוק בתוך העולם הדתי לאומי, מעט מהם עשו את הצעד ושינו גם את לבושם ואת ההקשר החברתי שלהם. לגבי תורתו של הרב קוק נדמה לי שיותר משהיא נזנחת, דווקא מתגלים בה פנים חדשות. נכון שהצד הלאומי פחות מודגש, הוא נעשה יותר כרקע מאשר חזית הבמה, אך המקום שלו לתורות היותר אישיות ופנימיות של הרב. לא מעט ספרים שעוסקים דווקא בדברים שהרב קוק כתב על עולם הנפש והרוח יצאו בשנים האחרונות. אלו דברים עמוקים שאולי אם לא היו מחפשים בעולם החסידי, הם היו נשארים בשוליים".
הרב שלומי מוסיף: "במקביל לזליגה לכתבים של החסידות, ליקוטי מוהר"ן, תניא ועוד ספרים שנלמדים כמעט בכל הישיבות הדתיות לאומיות, מתרחשת תופעה מרתקת נוספת: לאחר שאנשים למדו את הספרים הללו ברצינות, הם שבים ללמוד את הרב קוק ומגלים בכתביו אוצרות שבהתחלה היו נעלמים מהם כמו נקודות חיבור והשקה של הרב קוק עם רבי נחמן, חב"ד ועם כתבים אחרים של החסידות. זה דווקא תורם להבנה שיש הרבה חיבורים מרתקים בין התורות של החסידות והרב קוק. פתאום הרב קוק מובן יותר וגם כתבי החסידות מתפרשים ומובנים לאור התורות שלו. זה דבר מדהים שזכינו לו בדור הזה".

הרב טל שלומי

הרב טל שלומי

הרב טל שלומי:

אחרי האירועים הללו אנשים מצאו את עצמם בסוג של שבר מסוים ושבר זה לרוב דבר אישי. אדם מתכנס פנימה, מתעטף בתוך עצמו ומנסה להבין את מה שקורה לו. במצב כזה, קשה היה להתחבר לדברים כלליים ורחבים שמדוברים ומודגשים בתורת הרב ותלמידיו. אני חושב שזה בהחלט תרם לכך שאנשים יחפשו תשובות בתוך עולם החסידות. מכל מקום, הדבר הזה גרם לפרסום כתבים רבים של הרב קוק על הנפש, ועל האדם וההתמודדות האישית שלו. באיזה שהוא מקום, גילינו אותו קצת מחדש

 

הרב שפירא סובר שנהירת העולם הדתי לאומי אחר תורת החסידות, תופעה שעד לפני כמה עשרות שנים הייתה לא מוכרת, היא פרי התבגרות הציבור. “נדמה לי שזו הבשלה והתבגרות שאפשרה לבנות את בית המדרש של תורת ארץ ישראל יחד עם פקיחת העיניים מסביב. נוצר הרבה צימאון לחיות פנימית ודבקות אלוקית, לשמחה ולחיבור לעולם התפילה ולעבודת הקודש. החסידות פיתחה את הדברים האלו באופן מאיר ונפלא, אבל אי אפשר להתכחש לכך שהחיבור לא קרה רק בציבור הדתי לאומי. בדור שבו המשימתיות לבנות את עולם התורה ואת מדינת ישראל כבר הבשילה, יש לאנשים אפשרות להיות לא רק משימתיים אלא גם פרטיים ודואגים לעצמם. יש לכך השלכות שליליות שעלולות להיות קשות ומרות, אבל בעולם התורני הדבר הציף את תורת החסידות – עם החיות והשמחה״.
הרב שפירא מוסיף ואומר שהתופעה עלולה לגבות מחירים: “הדבר עלול להמעיט עד כדי לעקור חלקים מיראת שמיים. כי כשאדם חסיד ויש לו אדמו״ר, חצר וחברה ששומרת על המרכז הנכון זה דבר אחד, אך כשאדם בוחר בעצמו את החלק שהוא מתחבר אליו, הוא יכול לגרום לאיבוד עוגני יראת שמיים. עם זאת, אני חושב שבסערה של הפרטיות שבאה עם חומרנות גדולה, חברה מתירנית מאד ובעיות האינטרנט, העידוד והחיזוקים של תורת רבי נחמן, ונתינת אור אלוקי גם במקומות הכי רחוקים של החוטאים הכי גדולים, היא רפואה שהרבה נפשות צריכות וזקוקות לה, כל אחת לפי ההתמודדות שלה״.

הרב נפתלי פומברג

הרב נפתלי פומברג

הרב נפתלי פומברגי:

היום אני רואה את תפקידי גם בצורה ההפוכה:
להכניס את ההיגיינה והבריאות הנפשית של בני הציבור הדתי לאומי לאווירה הברסלבית האותנטית, שלפעמים נבנית בלי כלים מספיק חזקים לאנשים בחיים. אני חושב שצריכים ליצור היום חיבור בין שני המוטיבים האלה. חיבור ואחריות לכל ישראל, כמו שאנחנו מקבלים בציבור הדתי לאומי, אך מצד שני בעבודת ה’ חיבור להתבודדות וכל הדרכים הנפלאות שרבי נחמן מציע לנו

 

גילו את הרב קוק מחדש
אירועים כמו ההתנתקות או פינוי עמונה שגרמו בקרב רבים לשבר עם המדינה העצימו את ההתנקות מהעולם הדתי לאומי הקלסי והחיבור לעולם החסידי?
הרב שלומי סובר שאכן הדברים השפיעו. "אחרי האירועים הללו אנשים מצאו עצמם בסוג של שבר מסוים ושבר זה לרוב דבר אישי. אדם מתכנס פנימה, מתעטף בתוך עצמו ומנסה להבין את מה שקורה לו.
במצב כזה, קשה היה להתחבר לדברים כלליים ורחבים שמודגשים בתורת הרב ותלמידיו. אני חושב שזה בהחלט תרם לכך שאנשים יחפשו תשובות בתוך עולם החסידות. מכל מקום, הדבר הזה גרם לפרסום כתבים רבים של הרב קוק על הנפש, ועל האדם וההתמודדות האישית שלו. באיזה שהוא מקום, גילינו אותו קצת מחדש".
גם התופעה שבה דתיים לאומיים נוסעים לאומן בראש השנה הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות וכיום ישנם מניינים סרוגים רבים באומן בראש השנה. הדעות כמובן חלוקות בנושא הזה.
“הפסוק אומר שעיני ה’ אלוקינו נמצאות בארץ ישראל מראשית השנה”, אומר הרב שפירא. “אין זכות יותר גדולה מאשר להיות בארץ שבה שרויה השכינה. ראש השנה זה הזמן שהשכינה מתחדשת גם כן ואשרי מי שזוכה לכך”.
הרב שלומי: "מבחינה חינוכית-רוחנית אנשים מתחברים ומגלים את הריגוש והחיבור הבלתי אמצעי, שלעיתים חסר בעולם הדתי לאומי. פתאום יש אפשרות לעשות את זה בקדושה. להרחיק קצת בשביל להתקרב חזרה. דווקא אנשים מהציבור הדתי לאומי, שיותר במגעים עם הציבור הכללי ועם העולם הכללי והרחב, מוצאים מקום שנותן להם את מנת הקדושה וההתרגשות שמחזיקה אותם. אנשים שנוסעים יחד לאומן לרוב נמצאים בקשר גם בארץ, מחזקים זה את זה ועובדים את ה' ביחד. לעניות דעתי במצב הרוחני שאנו נמצאים בו זה דבר גדול. לא מושלם, אבל חשוב". 
לסיכום אומר הרב שפירא כי “ישנו גלגל בעולם ואנו לא יכולים לדעת מתי הוא יגיע לפסגתו ומהיכן הוא יתחיל לשנות את כיוונו. אני סבור שתורת הרב קוק עתידה לפרוץ כתורה העיקרית בבניין הארץ והמדינה, והגל של תורת החסידות, שמביא הרבה ברכה, יתווסף למהלך המרכזי של תורת והדרכת הרב קוק בשדרות הגאולה”.
סרוגים עם שטריימל
תופעה מוכרת פחות, אך קיימת אף היא, היא תופעה שבה סרוגים רבים בחרו להתחיל להתהלך עם לבוש חסידי, בדרך כלל בעיקר בשבתות וחגים. לא פעם מתחת לשטריימל מסתתרת כיפה סרוגה וביום יום במקום לבוש חסידי אותנטי – מכנסי דגמ”ח בצירוף בלנסטון.
נפתלי פומברג מיצהר ייסד לפני עשור את קהילת “נהר דעה”, קהילה של סרוגים שלומדים תורת רבי נחמן, ואף ניהל במשך שנים מתחם פעיל באומן בראש השנה שנקרא “המתחם של הסרוגים באומן”. כיום הוא איש פרסום בעל עסק עצמאי שעסוק במיתוג לקוחות פרטיים והוא מעתיק לתחום העסקי את הניסיון שרכש במשך שנים, בשיווק ובניית אחד המותגים החזקים ביותר בציבור הדתי לאומי לחיבור לחסידות. בין המרצים שמזוהים עד היום עם “נהר דעה” ניתן לראות את הרב דן לוינזון, מיכי יוספי, הרב עופר גיסין ועוד דמויות מוכרות.
כמי שעבר בעצמו את הדרך על שני צדיה, הוא מסביר: “אני חושב שזה בהחלט מתחלק לפי זמנים בחיים. טבעי שכנער בגילאי 14-15 אתה צריך הזדהות מוחלטת עם דרך חסידית שבחרת. בדרך כלל באותה עת אדם גם מוחק את החיבור שלו לתורת הרב קוק ולדרך שממנה בא, מתוך רצון ליצור הזדהות חדשה של חסיד. אבל במהלך השנים רוב האנשים שאני מכיר ושעשו את זה נבלעו בתוך הציבור החרדי ובעיניי איבדו חלק מאד חשוב, משמעותי ויפה באישיות שלהם. האפשרות הנוספת של מי שנשאר בתוך הציבור הדתי לאומי היא שככל שהוא מגדל ילדים וגדל בעצמו הוא מגלה שבעצם חלקים טובים ויפים שיש בציבור הדתי לאומו ובתורת הרב קוק הם חלק בלתי נפרד מחייו. באיזה מקום גם בלי ללמוד את תורת הרב קוק הוא מבין שצורת החיים שלו היא המשך דרכו של הרב קוק, יחד עם גוון מסוים של חיבור לחסידות, אם זה ברסלב או חב״ד״.

איך ניתן להסביר את תופעת הסרוגים החסידים?
“אני חושב שזה קורה גם בגלל שתורת החסידות נוגעת ברבדים עמוקים בנפש, שתלמידי הרב קוק אולי לא שמו לב אליהם. וגם בגלל שהציבור הסרוג מאד פתוח, לטוב ולרע, ולכן משפיעי חסידות מצאו שם אוזן קשבת. בין אם זה הרב הרוש, או אירועי “צמאה״ בי״ט כסלו. זה שילוב גם של החיפוש אחרי שאלות החיים והפתיחות לרבנים ומשפיעים שונים, שהביאו ביחד את ההתעוררות הגדולה לחסידות״.

אתם הייתם זוג צעיר בזמן הגירוש מגוש קטיף ופעלתם רבות נגד הגירוש, אתה מרגיש שהיה לזה גם חלק בתהליך הזה?
“הגירוש עורר אצל כולם נקודות שגם ככה היו קיימות אצלם. מי שלפני גם ככה התחילו אצלו ניצנים של התקרבות לברסלב או חב״ד, הגירוש חיזק אצלו את התודעה ואת הרצון להשתייך לזרמים האלה עוד יותר. אבל לא ראיתי הרבה אנשים שלא ראו בזה ענין לפני וזה מה ששינה את דעתם. הפוך, צריכים לזכור שהגירוש גם העצים תהליכים של הזדהות בתוך הציבור הדתי לאומי, כמו “פנים אל פנים״ או הגרעינים התורניים״.
ומה לגבי הסיפור של לבוש חסידי?
“באופן אישי שנים רבות ניסיתי להיות כמו הציבור החרדי, הן בלבוש עם שטריימל וקפוטה (חליפה ארוכה מ.א.) וכלה בניסיון לעבור דירה לקהילה חרדית. בדקנו הרבה קהילות והבנו שיש לנו באופי, בנפש, משהו שלא מסתדר עם הציבור החרדי. לכן הקמנו את הפרויקט של “נהר דעה״, שבה יש חיבור בין הציבור הדתי לאומי כפי שהוא לתורת רבי נחמן, בלי תלות לחיים הברסלברים כמו שהם. זה גרם לנו להקים קהילה ענקית של אלפי מנויים מכל הארץ, שהיו חברים בקהילה דיגיטלית ייחודית, כנסים וימי עיון, חוגי בית ופרויקטים גדולים מאד״.
לסיום מפתיע אומר פומברג: “היום אני רואה גם תופעה הפוכה שאני שמח להיות חלק ממנה: להשפיע מהטוב והיופי שיש בציבור הדתי לאומי, גם למי שבחר ללכת עד הסוף בדרך הברסלברית האותנתית.הרב קוק אמר לבנו שכשלומדים ברסלב צריך לוודא שיש פורפורציות בחיים והיגיינה נפשית. שתי תכונות בולטות בציבור הדתי לאומי. גם אם הלכנו עד הסוף בדרך של רבינו, אין לנו מה להתבייש עם הדברים היפים איתם בנו מהבית הדתי לאומי אלא ההפך, החיבור בין שני המוטיבים האלה: נפש בריאה וחיבור לכלל ישראל יחד עם חיבור להתבודדות, לדרכי העבודה בליקוטי מוהר"ן, והעצות של רבי נחמן-מייצרות הרמוניה נהדרת בנפש וחיבור מתבקש בין שמיים לארץ״.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה