לקראת ההסמכה לרבנות למדתי הלכות שבת וכשרות, עירובין וטהרת המשפחה. אף אחד לא לימד אותי לפתור חלומות. ובכל זאת, לא פעם פונים אנשים ומספרים על חלום מוזר או מפחיד שחלמו בלילה ומבקשים לדעת מה פתרונו. מתברר שמאז שיוסף הצדיק פתר לפרעה את החלומות יש איזו ציפייה מרבנים שידעו לפענח מה המשמעות הנסתרת של החלומות. אני עומד די נבוך מול בקשות כאלו. אני יודע שבתנ״ך יש לחלומות משמעות עמוקה ואפילו בחינה של נבואה – "בחלום אדבר בו" (במדבר יב, ו). התנ"ך מלא בחלומות נבואיים – החל מהסולם והמלאכים העולים ויורדים שראה יעקב בשנתו, דרך חלומות הפרות והשיבולים של פרעה, חלום הצֵלֶם של נבוכדנצר, וכמובן יוסף, איש החלומות, של התנ"ך, שמסלול חייו רצוף חלומות והגשמתם. גם חז"ל ראו בחלום כלי להעברת מסר מִשָמִים לאדם: "חלום – אחד משישים בנבואה" (ברכות נז, ב), ובגמרא מופיעה התייחסות מפורטת לשורה של חפצים ודמויות שנראים בחלום (גמרא ברכות פרק תשיעי).
חלומות שווא
מצד שני חז"ל סייגו את כוחו של החלום וקבעו "אין חלום ללא דברים בטלים" (ברכות נה, ב) הנביא זכריה השתמש בביטוי חריף עוד יותר שהפך למטבע לשון: "וחלומות השווא ידברו" (זכריה י, ב). בגמרא מסופר על אדם שאביו נפטר והותיר לו כסף בירושה אך לא גילה היכן הוא מונח. כעבור זמן האב הופיע אצל בנו בחלום, חשף בפניו את מקומו של הממון וציין שהוא "מעשר שני". להלכה נפסק שהבן רשאי לקחת את הכסף ולהשתמש בו בחופשיות מבלי לנהוג בו קדושת מעשר שני. כלומר, למרות שהחלום ניכר כאמיתי, אין שום תוקף הלכתי לנאמר בו. מעניין לציין שאחד מן הראשונים, רבי יעקב הלוי ממרויש (חי בצרפת במאה ה-13. מבעלי התוספות), פרסם ספר ושמו "שו"ת מן השמים" המבוסס על שאלות בהלכה שהמחבר קיבל עליהן תשובות באמצעות 'שאלת חלום'. זהו מקרה חריג ויחידי מבין אלפי ספרי שו"ת, כי בפסיקת הלכה ישנו כלל: "לא בשמים היא" (דברים ל, יב) – הדין נקבע על פי משא ומתן הלכתי המתרחש בארץ ולא מונחת עלינו מן השמים.
לשבור את הקרח
לפני שנים שמעתי סיפור מטלטל שהולך עם התפיסה הזו ממש עד הקצה: יהודי אחד בא אל רבי חיים מוולוז׳ין, מגדולי ראש הישיבות לפני כמאתיים שנה וסיפר לו על חלום נורא. בחלומו הוא עושה את דרכו ליריד ובדרך עובר עם העגלה על הקרח הקפוא של האגם, כמו שהיה מקובל לעשות אז בחורף. לפתע הקרח התבקע והוא נפל עם עגלתו למים הקרים וטבע. רבי חיים האזין לו בקשב רב ואמר: ״חלומות שווא ידברון. עכשיו אמצע החורף והנהר קפוא לגמרי. סע לשלום וה׳ יצליח דרכך״. למחרת התייצב שוב היהודי אצל ר׳ חיים וסיפר שהחלום הופיע בשנית. גם הפעם דבק ראש הישיבה בעמדתו: ״חלומות שווא ידברון. סע לשלום״. כשהחלום נשנה בשלישית בא היהודי שוב אל רבו וגם הפעם התשובה לא השתנתה. אותו סוחר נסע ליריד, עבר על האגם הקפוא ובאמצע הדרך הקרח התבקע, הוא נפל עם עגלתו למים הקרים וטבע. בני משפחתו באו כעוסים אל ראש הישיבה והאשימו אותו: ״למה אמרת לו להתעלם מן החלום?! בגלל זה הוא טבע…״. אמר להם רבי חיים: ״אין קשר בין החלום לְמָה שקרה. בתקופה זו של החורף האגם תמיד קפוא ואין סיבה הגיונית לחשוש מלנסוע עליו. מה שקרה הוא אירוע חריג ונדיר שלא ניתן לִצְפּוֹת מראש, ובכל אופן אין שום קשר בינו לחלום. גם אם הוא היה בא פעם רביעית ומספר לי על אותו חלום הייתי אומר לו לנסוע״.
להיטיב את החלום
לרוב כשאנשים באים אלי נסערים בגלל חלום וחוששים מההשלכות שלו על החיים שלהם, אני מנסה להסביר להם שיש הבדל בין חלומות של ענקי עולם וצדיקים כמו אישי התנ"ך, לבין חלומות של אנשים רגילים כמונו. מעבר לכך, יש להבחין בין ימי קדם לעידן המודרני. בעבר אנשים חיו רוב חייהם באותו מקום ולא הכירו את המתרחש בעולם. רוחב האופקים שלהם היה צר ביותר. אם פתאום הופיע אצלם חלום שעסק במושגים ואירועים משונים – היה צורך לתת על כך את הדעת. אך בימינו כשאדם חשוף לאמצעי התקשורת, חדשות מכל העולם וסרטים בדיוניים – המוח מוצף באינספור גירויים ומראות דמיוניים, ואך טבעי הוא שבמהלך השינה 'יעלה גירה' בצורת חלומות מוזרים ומפחידים.
כך בדיוק אמרתי למישהי שפנתה אלי מלאת חששות לקראת חגיגת אירוסין של בת דודתה. האירוע היה אמור להתקיים ביישוב שבעבר התרחש בו פיגוע קטלני, והיא חלמה שדבר דומה מתרחש ח"ו שוב אצלם. הסברתי לה שבמדינה כמו שלנו, בה שומעים לעיתים מזומנות על פיגועי טרור, טבעי שיש חששות כאלו, והמחשבות על כך ביום צפות בלילה שלאחר מכן בצורה של חלום. אך אין זו נבואה ובע"ה היא תלך ותשמח את החתן והכלה ותשוב בשלום.
לכן, הדבר הנכון ביותר הוא להתעלם מחלומות ולא לייחס להם משמעות. לשנן לעצמנו ש"חלומות שווא ידברון". מי שבכל זאת מרגיש שהעניין טורד את מנוחתו יכול לעשות "הטבת חלום" בפני שלושה מחבריו. יש לספר בפניהם את החלום והם יאמרו לו "חלום טוב חלמת, וטוב יהיה". אפשרות נוספת היא לומר תפילה מיוחדת להטבת חלום בזמן שהכוהנים נושאים את כפיהם בתפילה: ״ריבונו של עולם, אני שלך וחלומותיי שלך. חלום חלמתי ואיני יודעת מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי אחרים. אם טובים הם, חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף הצדיק, ואם צריכים רפואה, רפאם כמי מרה על ידי משה רבנו עליו השלום, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכמרים מצרעתה, וכנעמן מצרעתו, וכחזקיהו מחליו. וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה, כן הפוך כל חלומותיי עלי ועל כל ישראל לטובה. ותרצנו ברחמיך הרבים. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי". לילה טוב וחלומות פז! ■
