בקול רב

הרב, אתה יודע לפתור חלומות?

הטיפוס המוזר ניגש לרב ושואל אותו: ׳כבוד הרב, יש לי שאלה: מה מברכים על תפוח?׳. זה היה מביך. כמעט כמו לשאול ׳כבוד הרב, איך עושה פרה?׳

הרב יוני לביא

לקראת ההסמכה לרבנות למדתי הלכות שבת וכשרות, עירובין וטהרת המשפחה. אף אחד לא לימד אותי לפתור חלומות. ובכל זאת, לא פעם פונים אנשים ומספרים על חלום מוזר או מפחיד שחלמו בלילה ומבקשים לדעת מה פתרונו. מתברר שמאז שיוסף הצדיק פתר לפרעה את החלומות יש איזו ציפייה מרבנים שידעו לפענח מה המשמעות הנסתרת של החלומות. אני עומד די נבוך מול בקשות כאלו. אני יודע שבתנ״ך יש לחלומות משמעות עמוקה ואפילו בחינה של נבואה – "בחלום אדבר בו" (במדבר יב, ו). התנ"ך מלא בחלומות נבואיים – החל מהסולם והמלאכים העולים ויורדים שראה יעקב בשנתו, דרך חלומות הפרות והשיבולים של פרעה, חלום הצֵלֶם של נבוכדנצר, וכמובן יוסף, איש החלומות, של התנ"ך, שמסלול חייו רצוף חלומות והגשמתם. גם חז"ל ראו בחלום כלי להעברת מסר מִשָמִים לאדם: "חלום – אחד משישים בנבואה" (ברכות נז, ב), ובגמרא מופיעה התייחסות מפורטת לשורה של חפצים ודמויות שנראים בחלום (גמרא ברכות פרק תשיעי).
חלומות שווא
מצד שני חז"ל סייגו את כוחו של החלום וקבעו "אין חלום ללא דברים בטלים" (ברכות נה, ב) הנביא זכריה השתמש בביטוי חריף עוד יותר שהפך למטבע לשון: "וחלומות השווא ידברו" (זכריה י, ב). בגמרא מסופר על אדם שאביו נפטר והותיר לו כסף בירושה אך לא גילה היכן הוא מונח. כעבור זמן האב הופיע אצל בנו בחלום, חשף בפניו את מקומו של הממון וציין שהוא "מעשר שני". להלכה נפסק שהבן רשאי לקחת את הכסף ולהשתמש בו בחופשיות מבלי לנהוג בו קדושת מעשר שני. כלומר, למרות שהחלום ניכר כאמיתי, אין שום תוקף הלכתי לנאמר בו. מעניין לציין שאחד מן הראשונים, רבי יעקב הלוי ממרויש (חי בצרפת במאה ה-13. מבעלי התוספות), פרסם ספר ושמו "שו"ת מן השמים" המבוסס על שאלות בהלכה שהמחבר קיבל עליהן תשובות באמצעות 'שאלת חלום'. זהו מקרה חריג ויחידי מבין אלפי ספרי שו"ת, כי בפסיקת הלכה ישנו כלל: "לא בשמים היא" (דברים ל, יב) – הדין נקבע על פי משא ומתן הלכתי המתרחש בארץ ולא מונחת עלינו מן השמים.
לשבור את הקרח
לפני שנים שמעתי סיפור מטלטל שהולך עם התפיסה הזו ממש עד הקצה: יהודי אחד בא אל רבי חיים מוולוז׳ין, מגדולי ראש הישיבות לפני כמאתיים שנה וסיפר לו על חלום נורא. בחלומו הוא עושה את דרכו ליריד ובדרך עובר עם העגלה על הקרח הקפוא של האגם, כמו שהיה מקובל לעשות אז בחורף. לפתע הקרח התבקע והוא נפל עם עגלתו למים הקרים וטבע. רבי חיים האזין לו בקשב רב ואמר: ״חלומות שווא ידברון. עכשיו אמצע החורף והנהר קפוא לגמרי. סע לשלום וה׳ יצליח דרכך״. למחרת התייצב שוב היהודי אצל ר׳ חיים וסיפר שהחלום הופיע בשנית. גם הפעם דבק ראש הישיבה בעמדתו: ״חלומות שווא ידברון. סע לשלום״. כשהחלום נשנה בשלישית בא היהודי שוב אל רבו וגם הפעם התשובה לא השתנתה. אותו סוחר נסע ליריד, עבר על האגם הקפוא ובאמצע הדרך הקרח התבקע, הוא נפל עם עגלתו למים הקרים וטבע. בני משפחתו באו כעוסים אל ראש הישיבה והאשימו אותו: ״למה אמרת לו להתעלם מן החלום?! בגלל זה הוא טבע…״. אמר להם רבי חיים: ״אין קשר בין החלום לְמָה שקרה. בתקופה זו של החורף האגם תמיד קפוא ואין סיבה הגיונית לחשוש מלנסוע עליו. מה שקרה הוא אירוע חריג ונדיר שלא ניתן לִצְפּוֹת מראש, ובכל אופן אין שום קשר בינו לחלום. גם אם הוא היה בא פעם רביעית ומספר לי על אותו חלום הייתי אומר לו לנסוע״.
להיטיב את החלום
לרוב כשאנשים באים אלי נסערים בגלל חלום וחוששים מההשלכות שלו על החיים שלהם, אני מנסה להסביר להם שיש הבדל בין חלומות של ענקי עולם וצדיקים כמו אישי התנ"ך, לבין חלומות של אנשים רגילים כמונו. מעבר לכך, יש להבחין בין ימי קדם לעידן המודרני. בעבר אנשים חיו רוב חייהם באותו מקום ולא הכירו את המתרחש בעולם. רוחב האופקים שלהם היה צר ביותר. אם פתאום הופיע אצלם חלום שעסק במושגים ואירועים משונים – היה צורך לתת על כך את הדעת. אך בימינו כשאדם חשוף לאמצעי התקשורת, חדשות מכל העולם וסרטים בדיוניים – המוח מוצף באינספור גירויים ומראות דמיוניים, ואך טבעי הוא שבמהלך השינה 'יעלה גירה' בצורת חלומות מוזרים ומפחידים.
כך בדיוק אמרתי למישהי שפנתה אלי מלאת חששות לקראת חגיגת אירוסין של בת דודתה. האירוע היה אמור להתקיים ביישוב שבעבר התרחש בו פיגוע קטלני, והיא חלמה שדבר דומה מתרחש ח"ו שוב אצלם. הסברתי לה שבמדינה כמו שלנו, בה שומעים לעיתים מזומנות על פיגועי טרור, טבעי שיש חששות כאלו, והמחשבות על כך ביום צפות בלילה שלאחר מכן בצורה של חלום. אך אין זו נבואה ובע"ה היא תלך ותשמח את החתן והכלה ותשוב בשלום.
לכן, הדבר הנכון ביותר הוא להתעלם מחלומות ולא לייחס להם משמעות. לשנן לעצמנו ש"חלומות שווא ידברון". מי שבכל זאת מרגיש שהעניין טורד את מנוחתו יכול לעשות "הטבת חלום" בפני שלושה מחבריו. יש לספר בפניהם את החלום והם יאמרו לו "חלום טוב חלמת, וטוב יהיה". אפשרות נוספת היא לומר תפילה מיוחדת להטבת חלום בזמן שהכוהנים נושאים את כפיהם בתפילה: ״ריבונו של עולם, אני שלך וחלומותיי שלך. חלום חלמתי ואיני יודעת מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי אחרים. אם טובים הם, חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף הצדיק, ואם צריכים רפואה, רפאם כמי מרה על ידי משה רבנו עליו השלום, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכמרים מצרעתה, וכנעמן מצרעתו, וכחזקיהו מחליו. וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה, כן הפוך כל חלומותיי עלי ועל כל ישראל לטובה. ותרצנו ברחמיך הרבים. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי". לילה טוב וחלומות פז! ■

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…