01
יעקב יוצא מבית אביו. חז"ל אומרים על כך "שיציאת צדיק מן העיר עושה רושם". יציאה מאזור הנוחות היא סוג של טלטלה שמותירה רושם וחותם במציאות; יציאה למלחמה; יציאה לחיים; יציאה לעידן חדש במדינת ישראל.
02
מה מחזיק את יעקב אבינו במהלך השנים הקשות והמלחמתיות הללו? חלום על "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". חלום הוא הזמן שלנו להתעלות מעל הלילה האפל ולהילחם על הגשמתו; להלחים את השאיפות שראשן נוגע בשמים אל המימוש שלהן שמוצב בארץ. בסולם יש מלאכי א-לוהים שעולים ויורדים בו – נשמות של מלאכים שעוזבות את העולם הזה, ונשמות חדשות שנולדות; במהלך הלילה הארוך ישנם גיבורים-מלאכים שנהרגים על קידוש השם ועולים השמיימה, ודור חדש של גיבורים-מלאכים שמגיע לארץ.
03
יעקב מתמודד מול לבן שמחליף את משכורתו שוב ושוב. לבן הוא צבע מתעתע – טהור כלפי חוץ, אך באמת מכיל את כל גווני הקשת. גם לבן מציג את עצמו כישר ונקי, בעוד שמבפנים הוא צבוע ומחליף צבעים. לעומתו, דרכו של יעקב מתבטאת בצבעים שונים; כשלבן מציע לו לקבוע מה יהיה שכרו, יעקב בוחר ששכרו יהיה צאן בצבעים מסוימים –הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים וְהָיָה שְׂכָרִי. החיים מורכבים ומלאי צבעים שונים.
04
כנגד כל הסיכויים, יעקב מצליח להעמיד לעצמו צאן רב: "עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים". האר"י הקדוש דורש את משמעות המילים המתמיהות הללו, ומוצא בהם רמזים לעולמות רוחניים: עקוד – ביטוי לעולם רוחני שבו הכל הרמוני ומשתייך לכלל (כמו בהמה עקודה, שכולה קשורה למקום אחד); נקוד – עולם רוחני שמתפרט לפרטים שונים (כדוגמת נקודות וכתמים שמפוזרים במרחק זה מזה); ברוד – עולם רוחני שמכיל גם את הכלל וגם את הפרטים (ברוד פירושו מנומר, כתמים נפרדים אך מעורבבים זה בזה, כדוגמת חתיכות ברד היורדות מן השמים בנפרד ומתאספות למשטח אחד). מכל פרטי הפרטים של הסיבוכים בסוף נוצר משטח רוחני כללי שעליו ניתן לבנות את החיים.
05
דרך ארוכה ומפותלת היתה ליעקב אבינו, דרך שבה יצטרך לבנות את בית ישראל שמלא מתחים פנימיים בין כוחות שונים, פרטים וצבעים שונים; הוא יצטרך לעשות עסקאות מפוקפקות עם לבן הרמאי, ולהתעמת בהמשך עם עשיו האכזרי – אבל החלום של "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" מצוי כל העת ברקע ומאפשר לפצעים להחלים בסופו של דבר.
שבת שלום ■
