גליון 511

מגזין

יהודי מערת המכפלה

מאת:מלכה טויטו

רבבות צפויים לפקוד השבת את מערכת המכפלה בעיר האבות חברון. עבור רבים מהם השבת הזו היא מסורת של מפגש עם קברי האבות וחיזוק האחיזה היהודית בעיר עם אחת ההיסטוריות היהודיות הוותיקות ביותר * כאן קרה הכל. כאן קבר אברהם אבינו את שרה, בחלקת הקבר שרכש מעפרון החיתי ולכאן חזרו היהודים אחרי אלפי שנים, כדי לחזור לתמיד * לקראת שבת חברון שוחחנו עם האנשים שעומדים מאחורי הפעילות במערת המכפלה כל השנה כולה, בחורף ובקיץ, בשבתות, חגים וימים רגילים * מבט אל מוסדות מערת המכפלה

רבבות צפויים לפקוד השבת את מערכת המכפלה בעיר האבות חברון. עבור רבים מהם השבת הזו היא מסורת של מפגש עם קברי האבות וחיזוק האחיזה היהודית בעיר עם אחת ההיסטוריות היהודיות הוותיקות ביותר * כאן קרה הכל. כאן קבר אברהם אבינו את שרה, בחלקת הקבר שרכש מעפרון החיתי ולכאן חזרו היהודים אחרי אלפי שנים, כדי לחזור לתמיד * לקראת שבת חברון שוחחנו עם האנשים שעומדים מאחורי הפעילות במערת המכפלה כל השנה כולה, בחורף ובקיץ, בשבתות, חגים וימים רגילים * מבט אל מוסדות מערת המכפלה

מידי שנה לקראת שבת חברון עיר האבות לובשת חג. רבבות יהודים נוהרים אליה מכל רחבי הארץ והרחובות מתמלאים ביהודים שמגיעים לפקוד את קברי האבות.
רבים לא יודעים, אולם מערת המכפלה בחברון היא המקום השני בקדושתו לעם היהודי, אחרי הר הבית מקום המקדש. פעם בשנה מקבלת חברון את תשומת הלב שלה, כאחת הערים עם היסטוריה יהודית שמתחילה בימי אברהם אבינו. לכן לא פלא שששבת “חיי שרה” הפכה לחג של ממש. בשבת זו אנו קוראים את פרשת “חיי שרה”, בה מסופר סיפור קניין מערת המכפלה. באותה חלקה נקברו אדם וחווה, אבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב. ואימהות האומה, שרה, רבקה ולאה.
כיום "שבת חברון" היא מותג לכל דבר וענין וגם בימי השנה מגיעים לחברון רבבות לפקוד את קברי האבות. אולם לא תמיד זה היה ככה. בתחילת שנות התשעים, מערת המכפלה הייתה שוממה. יהודים פחדו להתפלל במערה וגם כשהם הגיעו לא היו תנאים להתארח במערה, הביקור היה פרויקט שרק מעטים היו מוכנים להיכנס אליו.
הכאב הגדול על המקום השומם בער לברוך מרזל, איש חברון, ויחד עם שותפו ישראל ברמסון הם הקימו את מוסדות מערת המכפלה, לאחר שהבינו את הצורך הקריטי בפעילות מסביב לשעון במערה. מטרתם הייתה להגביר את הנוכחות היהודית בחברון ולדאוג שקול התורה ישמע בפתח גן עדן על מקום קבורתם של האבות הקדושים.

מרזל הגיע לחברון לפני 36 שנה. באותם ימים פרצה האינתיפאדה הראשונה ומערת המכפלה התרוקנה ממבקרים. המצב היה כל כך חמור עד שהיו ימים שהיה קושי לארגן מניין אחד לתפילות במערה. מאבקו הראשון היה על הכנסת הדברים הבסיסיים שהיו חסרים במתחם המערה: כסאות, שולחנות, סידורים וארונות קודש. במאבקו הוא אף נעצר למעלה מ- 50 פעם רק כי נלחם על הזכות של יהודים להתפלל במערת המכפלה. בתחילת שנות התשעים, פנה הרב מרדכי אליהו זצ”ל אל מרזל, וביקש ממנו לארגן מניין לתפילת וותקין שהיא התפילה הכי חשובה שעולה למעלה. “הרב הזדעזע שאין מניין במערת המכפלה. בזכותו פתחנו כמה מנייני וותיקין במערה. התפילה הראשונה שעולה מפתח גן עדן”, מספר מרזל.
“כשהגעתי לחברון, המערה הייתה כמעט ריקה מיהודים ולא יכולתי להישאר אדיש”, מספר מרזל, “מצד אחד התחלתי בעידוד הגעתם של אדמו”רים, רבנים, אישי ציבור ומבקרים לחברון, ובשביל הנוכחות הקבועה במקום, ביחד עם חברי ברמסון הקמנו את מוסדות מערת המכפלה. מערת המכפלה היא מקום קבורת אבותינו הקדושים, והמוסדות מעניקים למקום חיים. היום בזכות התלמוד תורה והכוללים הפועלים במקום, קול התורה נשמע על פתחו של גן עדן”.
כשהוא מדבר על מערת המכפלה שומעים היטב את ההתרגשות בקולו, כאילו שהוא מדבר על הבית שלו. השליחות והמסירות שלו למען המבקרים במערה ולמען הנוכחות היהודית בחברון מורגשת לכל הבאים לביקור בקברי האבות.

“למערת המכפלה מגיעים כמיליון מבקרים בשנה”, מספר ישראל ברמסון, מנכ”ל המוסדות, “זה ניצחון גדול שלנו, גם כמוסדות וגם לעם ישראל”. הוא לא נח לרגע, עסוק כל היום בדאגה לכל תחומי הפעילות שמרכיבים את מוסדות מערת המכפלה.

פעילות מסביב לשעון
במסגרת הפעילות במוסדות מערת המכפלה משלבים את כל הצרכים הקשורים בעיר האבות, החל מלימוד התורה והתפילות, שתייה ומזון למבקרים הרבים ודאגה לחיילים השומרים על המתפללים. הם מתחזקים מספר ארגונים: החל מלימוד התורה ב’כולל מערת המכפלה’ הפעיל לאורך כמעט כל שעות היום, לילדים הם מקיימים תלמוד תורה בשיטת הרב זילברמן, ‘הכנסת אורחים חברון’ הדואגת שבעה ימים בשבוע לשתייה חמה וקרה וכיבוד למבקרים המגיעים למערה, וכמובן, “קפה הכי אחי”, הדואג לאלפי חיילי צה”ל המשרתים בכל יהודה ושומרון ובחברון בפרט.
הפעילות במערת המכפלה מתחילה כבר ב”כולל חצות” הפועל בסמוך למערה מחצות הלילה ועד אור הבוקר. בשעה 04:00 לפנות בוקר, עם פתיחת המערה, האברכים מגבירים את קול התורה במערה ומידי בוקר אף מתקיימת אמירת כל ספר התהילים על ידי ‘קבוצת תהילים’ באולם יעקב. לאחר מכן ,בשעות הבוקר מתחיל לפעול במקום תלמוד התורה עם קול לימודם של תינוקות של בית רבן ובהמשך מתחדש לימוד התורה של כולל לימוד, לאנשי גיל הזהב, עד לשעות הצהריים. בנוסף, מפעילים המוסדות “כולל בוקר” בקבר ישי ורות ללימוד פנימיות התורה, וכן “כולל ערב” בציון הרבנית מנוחה רחל שבבית העלמין העתיק בחברון.
“למרות השנתיים הקשות שעברו עלינו בעקבות הקורונה, אנחנו לא מוותרים והפעילות רק מתגברת”, מספר ברמסון.
תלמוד התורה של מערת המכפלה פועל גם כשיש סכנות ביטחוניות קשות וגם בתקופת הקורונה הילדים המשיכו להגיע ולהתפלל בקברי אבות עבור כל עם ישראל. לימוד התורה של ילדי התלמוד תורה לא מפסיק להישמע בקברי האבות הקדושים ודרושה לכך מסירות נפש עצומה.
התלמידים פותחים את יומם בתפילה ולימוד בקברי האבות, ולאחר שעתיים ממשיכים את לימודם במבנה התלמוד תורה בקרית ארבע. מרזל מספר בהתרגשות על פעילות תלמוד התורה: “יש הרבה תלמודי תורה טובים בעולם, אבל כמו שאמרו גדולי הדור הקודם הרב מרדכי אליהו זצ"ל והרב עובדיה יוסף זצ"ל בכל פעם שפגשו את הילדים הצדיקים: זה התלמוד תורה הכי חשוב בעולם. אין כמו תינוקות של בית רבן לעורר יום יום זכות אבות. וכשילדי תלמוד התורה הגיעו לרב אברהם שפירא זצ"ל, הוא היה מתרגש ומבקש מהם שיברכו אותו".

המגיעים למערת המכפלה, בכל שעות היום ובמשך כל ימות השנה, מתכבדים בשתייה חמה וקרה וכיבוד קל שמאורגן על ידי 'הכנסת אורחים חברון' עוד מוסד וותיק שהוקם על ידי מוסדות מערת המכפלה, כמה סמלי שעמדות הכיבוד נמצאים בתוך אוהל בקומת הביניים של המערה, ממש כמו באוהלו של אברהם אבינו כל השנה מצפים לאורחים ומכבדים אותם במטעמים.
בשבתות ובחגים לאחר תפילת שחרית, מקיימים בהכנסת אורחים חברון קידוש גדול, בהשתתפות כל המתפללים הבאים למערה, אורחים ותושבי קריית ארבע שצועדים ברגל אל התפילה.
בשבת חיי שרה, עם האורחים הרבים הבאים לעיר האבות מתקיים הקידוש הגדול ביותר, אלפי אורחים מכל רחבי הארץ והעולם יושבים יחד ליד שולחנות ערוכים ומלאים בכל טוב.
בנוסף גם מאות החיילים המשרתים בחברון לא נזנחו. בכל נסיעה בסביבות העיר חברון אפשר לראות את ניידת הפינוקים של “קפה הכי אחי” שכל חייל מכיר מהשירות הצבאי. הניידת פעילה במשך כל השבוע למען חיילי צה”ל, בקיץ ובחורף, במצבי חירום ובשגרה. לקראת שבת הניידת מחלקת לחיילים הנמצאים בעמדות נידחות חלות ושתייה, כדי שיוכלו לקיים את השבת כראוי.
“קפה הכי אחי, לא מסתיים רק באוכל ושתייה. מידי פעם אנחנו מארגנים ערבי ‘על האש’ לפלוגות השונות. ארגון הכנסת אורחים דואג לסעודות שבת וחגים באופן קבוע לחיילי צה”ל המשרתים בחברון”, מספר ברמסון.המוסדות שמחברים רבנים חרדים וציוניים

תמיכת הרבנים במוסדות רחבה מאוד. רבנים מכל המגזרים קוראים במשך השנים לתמוך במוסדות מערת המכפלה, גם הרב אלישיב זצ"ל, הרב כדורי זצ"ל ועוד רבנים רבים מגדולי ישראל חיזקו את לימוד התורה במערה. 

בשנתיים האחרונות בעקבות מגפת הקורונה, המוסדות זקוקים לסיוע כדי להחזיק ולהגדיל את הפעילות החשובה שלהם. “יצאנו בקמפיין גיוס המונים כדי שקול התורה לא ייפסק”, אומר ברמסון. “אני קורא לכל עם ישראל לקחת חלק ואנו נדאג שתלמידי חכמים יראי ה’ יתפללו בשבת “חיי שרה” על קברי האבות בחברון”.

הרב שמואל אליהו רבה של העיר צפת, יצא בקריאה פומבית: "אנחנו רוצים לחזק מאוד את מוסדות מערת המכפלה, שעושים כל כך הרבה דברים נפלאים, ובעינינו ראינו: גם התלמוד תורה, גם הכולל, גם הכנסת אורחים, גם חסדים… אשריו ואשרי חלקו של כל מי ששותף במפעלותיו של אברהם אבינו". 

גם הרב דוב ליאור, רבה של קרית ארבע, שומר מקום חם בלב למוסדות של מערת המכפלה: “יש ענין לעזור ולתמוך כדי שקולה של תורה ישמע על קברי אבותינו הקדושים”. הרב בניהו שמואלי הצטרף לקריאתו של הרב ליאור ואמר: “כל מי שתורם למוסדות מערת המכפלה אשרי חלקו ויזכה לישועות גדולות”. 

"לכל יהודי יש חלק במערת המכפלה, וזו ההזדמנות לחבק את האבות והאימהות ולהיות חלק מהמאמץ העצום שלנו במערת המכפלה". מרזל פונה בקריאה אישית לכל עם ישראל, "אחרי שנה קשה שבה המערה הייתה סגורה לפרקים ארוכים, יש לעם ישראל את הזכות לקראת “שבת חברון” להיות שותפים איתנו ולחזק את הנוכחות היהודית בעיר האבות”. 

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה