01
לפני שבועיים כתבתי כאן על פגישת החירום שקיימו בכפר בורקא יחד עם נציגי הרש"פ בעניין הבנייה בגבעות שסביב הכפר, ביניהן רמת מגרון בה אני מתגורר.
"נפעל לסילוק הנקודות היהודיות בכל האמצעים העומדים לרשותנו", הכריז אז השר מועיד שבאן מלחמה, ואכן, ההתקפה לא איחרה לבוא.
ביום שלישי בשבוע שעבר עלו על הגבעה עשרות פורעים ערבים כשהם מלווים בפעילי שמאל קיצוני. את ההתפרעות הוביל השר למאבק בהתנחלויות, מועיד שבאן ושניים מבכיריו – מונתר אמירה ועבדאללה אבו רחמה, האחרון – מחבל משוחרר שריצה בעבר תקופות מאסר ממושכות בגין פעולות טרור.
הפורעים, אותם הצלחנו לבלום מעט לפני קו הבתים, החלו להתעמת ולתקוף באלימות, גם את חיילי צה"ל שהוקפצו למקום. מאוחר יותר, הצליחו החיילים לעצור את אחד הפורעים. בחיפוש בבגדיו התגלתה סכין.
בדרכם לגבעה הספיקו הפורעים להרוס את שלט הכניסה, אך בחסדי שמים, כאמור, הצלחנו לבלום אותם לפני שהגיעו לקו הבתים, ובכך מנענו נזק כבד לרכוש ולנפש.
02
מטרת ההתפרעות הייתה מוצהרת וגלויה: לגרום לסילוק הנקודה היהודית ולהפוך את המקום לשטח ערבי שיצורף בעתיד לשטח המדינה הפלסטינית. "זו האדמה שלנו ואנו נסלק אתכם מפה", צעק לעברנו השר שבאן שהוביל את ההתפרעות.
הפרצופים ושמותיהם של הפורעים באירוע היו מוכרים היטב לי ולבחורים האחרים בגבעה, אך הופתעתי לגלות כי קציני צה"ל שנכחו באירוע כלל לא הכירו את אותם פורעים וסברו כי מדובר בערביי הכפר בורקא השכן.
כשהסברתי למפקדים בשטח כי מי שמובילים כאן את ההתפרעות הם לא ממש "חקלאים תמימים" למראה שמנהלים "מאבק עממי" כפי שניסו לטעון פעילי השמאל הקיצוני שליוו את הפורעים, אלא פעילים בכירים ב"ועדה למאבק בהתנחלויות" ברש"פ, שעומדים מאחורי מרבית ההתפרעויות ביו"ש ותפקידם הוא לייצר את אותם מוקדי חיכוך ולנהל מלחמה כנגד ההתיישבות, הם הוכו בהלם.
אותם "פעילים" בועדה למאבק בהתנחלויות תועדו עשרות פעמים בשנים האחרונות כשהם מיידים אבנים על חיילי צה"ל, מתעמתים איתם ומובילים התפרעויות המוניות שתכליתם לפגוע ביהודים תושבי הישובים והגבעות. חרף התיעודים והעובדה שמדובר בראשי הנחש של האויב – הם ממשיכים לפעול בחופשיות כפי שאתם רואים.
03
מי שנותנים רוח גבית לפעילות הרש"פ כנגד ההתיישבות ומדרבנים את הפורעים להתקרב לישובים, הם פעילי השמאל הקיצוני שנוהגים לצווח מרה כל אימת שלוחם צה"ל או מתיישב אקראי מעזים לכנות אותם בכינוי גנאי כזה או אחר.
כך למשל בהתקפה האחרונה על הגבעה שלנו בשבוע שעבר, השתתפו פעילי שמאל – בראשם חגית עופרן, מנכ"לית ארגון 'שלום עכשיו'. את עופרן, לא עניינה העובדה שהיא מובילה עשרות פורעים – חלקם מחבלים חמושים בסכינים ואלות לתוך לישוב יהודי בו מתגוררות משפחות – ובכך מסכנת את חייהם כפשוטו.
המתנחלים בעיניה, כך נראה, הינם "תתי אדם" שיש להילחם כנגדם בכל האמצעים.
כשאחד הפורעים תקף באלימות וניסה לחנוק את תושב הגבעה, עמדה עופרן מנגד, אך כשהתושב הגן על עצמו בעזרת גז פלפל התחילה עופרן לצעוק ולדרוש מהחיילים לעצור את התושב.
04
לא מדובר במקרה חריג בו השתתפו פעילי שמאל בהתפרעות אלימה.
כמעט בכל התפרעות ערבית בשנים האחרונות לקחו חלק פעילי שמאל קיצוני – ביניהם פעילים מוכרים דוגמת אריק אשרמן, גיא הירשפלד, חגית עופרן ויונתן פולק.
השפעתן הרעה של ארגוני השמאל הקיצוני לא מסתיימת בפעילותם בשטח באופן אקטיבי, אלא משפיעה כיום באופן ישיר ומסוכן על התנהלות צה"ל באירועים ביטחוניים.
כאן המקום לציין: ארגוני שמאל סהרורי היו פה מאז ומעולם, אך צרחו מהיציע ולא עניינו אף אחד. הכלבים נובחים והשיירה עוברת.
מאז הקמת הממשלה, הודות לחברי 'ימינה' ו'תקוה חדשה', קודמו הארגונים האלה למרכז הבמה וכיום בעזרת מפלגות השמאל בקואליציה מכתיבות לצה"ל את הפקודות בשטח.
05
באירוע האחרון קשה היה שלא לחוש את ה"שינוי" באויר.
כוחות צה"ל שהוזעקו לגבעה והגיעו למקום רק כשהפורעים היו כבר עשרות מטרים בודדים מבתי התושבים, כמעט ולא העזו לפעול כנגד הפורעים.
זה הגיע למצב אבסורדי בו במשך דקות ארוכות מתווכחים הקצינים בשטח עם ראשי הפורעים ודורשים מהם באופן מילולי להתפנות מהמקום – תוך הקצבת זמן סביר לפינוי עצמאי, משל מדובר היה בהפגנה כנגד יוקר המחיה שמפרה את הסדר הציבורי ולא במחבלים חמושים בתוך שטח ישוב יהודי.
רק אחרי מעל לרבע שעה, בה קיימו הקצינים בשטח שיחות תכופות עם הפיקוד הבכיר, החלו הלוחמים לדחוק את הפורעים אחורה בעזרת אמצעים לפיזור הפגנות, שגם הם נעשו בעדינות ובמינון נמוך. בכל הזמן הזה מקיפים את הלוחמים פעילי שמאל שמגנים על הפורעים ומתעדים כל מילה שיוצאת מפי הלוחמים.
כאחד שראה לא מעט התפרעויות בחייו, לא ראיתי עד היום תגובה כה מדודה ועדינה כלפי מתפרעים ערבים כמו התגובה הצה"לית באירוע האחרון.
חשוב להדגיש שלא יובן חלילה לא נכון: הביקורת שלי ממש לא מופנית כלפי החיילים. מדובר אולי בגדוד המילואים שאני הכי מעריך, בו משרתים יהודים אוהבי העם והארץ שעזבו את ביתם כדי להגן על תושבי יהודה ושומרון, ומן הסתם השתגעו לא פחות ממני מהפקודות ההזויות שקיבלו.
ודווקא בגלל זה, כבילת ידי החיילים שהורגשה היטב בשטח הייתה צורמת ביותר, ויכלה ללמד על המתרחש בגדודים האחרים, בהם נמנים גם חיילים שלא בהכרח מחזיקים באידאולוגיה פרו התיישבותית.
צר לי שאני אומר את זה – זה אולי ישמע חריף, אבל זו המציאות העגומה: בנט, שקד, אורבך וכל החבורה הזאת, במרדפם אחרי כסא טוב, הביאו את כלל המתיישבים למצב של סכנת חיים ממשית.
06
ובחזרה לרשות הפלסטינית: ההתקפות אותן מארגנת הרש"פ לעיתים תכופות, מכוונות במרבית הפעמים כנגד גבעות ונקודות התיישבות חדשות.
בעיני הרש"פ וסייעניהם בשמאל הקיצוני, הגבעות שבנויות במקומות אסטרטגיים ופרוסות על שטח גדול במרחב, בולמות את הבנייה הערבית ומהוות מכשול להקמת המדינה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון.
האויב לא טועה.
מבחינת כמות השטח, הגבעות והחוות הצעירות שהוקמו בשנים האחרונות ומספר תושביהן בסך הכל אינו עולה על כמה אלפים בודדים במקרה הטוב, מצליחות לחלוש על שטח דומה לזה שתופסים יישובי הקבע הותיקים על מאות אלפי תושביהן.
הפלא הזה מתאפשר, הודות לצורת ההתיישבות בגבעות שבנויה על בנייה שמתפרסת לרוחב במקום "בנייה רוויה", ותפיסת שטחים נרחבים נוספים באמצעות חקלאות ורעיית צאן.
בגבעות בכוונה אין גדר ביטחון, כך ששטח הישוב אינו מסתיים בגדר אלא מתחבר עד כמה שניתן ליישוב הסמוך.
זה קורה תחילה בסיורים והגברת הנוכחות בשטח, בהמשך רעיית צאן ששומרת על האדמות ובסוף עובר להקמת חקלאות, פריצת כבישים ובניית בתי קבע.
כך, מצליחות הגבעות לייצר רצפי התיישבות במקומות רבים ביהודה ושומרון, שמחזקים באופן משמעותי את השליטה היהודית בשטח ומונעים, לא עלינו, מרצפים ערבים לקום.
אז מועיד שבאן ויתר מחבלי הרשות הפלסטינית, יש לי מסר בשבילכם: אנחנו כאן כדי להישאר. לא יעזרו לכם ההתפרעויות, ההתקפות והשקרים – חזרנו לארץ אחרי 2000 שנות גלות כדי לרשת וליישב אותה ואנו נמשיך להיאחז בשטח עד להקמת ישוב יהודי במקום.
עם ישראל חוזר לארצו בגאון, מציע לכם לחפש כבר עכשיו ארץ אחרת.
