אני חושב שרוב האנשים שבעולם הם אנשים טובים אבל החמה האמיתי בחיים היא לחיות מלפנים משורת הדין.
אשתף אתכם בכמה סיפורים של אנשים שהחליטו לחיות מלפנים משורת הדין :
01
לפני כמה זמן פנה אלי חבר ושאל אותי את השאלה הבאה:
'רציתי להתייעץ איתך על משהו , אתה יודע שבני בן ה – 31 מתחתן עוד כמה חודשים.
הבן שלי שאל אותי ' אבא כמה כסף אתם נותנים לחתונה שלנו?' ולא ידעתי מה לענות לו'.
אמרתי לחבר: 'לא הבנתי מה הבעיה, תגיד לו שאתה נותן לו את אותו הסכום שהאחותו שהתחתנה לפני שנה קיבלה'.
החבר הסתכל אלי ואמר 'אני לא יכול להגיד את זה כי אני לא יודע כמה הצד השני נותן'.
ואז אמרתי לו את האמת מבחינת שורת הדין אתה צודק מאוד מעניין כמה הצד השני נותן לחתונה אבל החכמה זה לחיות בחיים מלפנים משורת הדין ולתת לבן שלך כמה שאתה חושב שנכון לתת ולא להתעסק במה הצד השני נתן.
נזכרתי בסיפור על בן משפחה שלי שהם הגיעו לאירוסין בבית של הכלה של אח שלהם.
האבא של הכלה הזמין את האבא של החתן לחדר ואמר לו: 'אני הבאתי את הבת שלי וזהו, אני לא מתכוון להביא שום דבר לחתונה'.
האבא של החתן קרא לבנו החתן המיועד ' בוא רגע איתי למרפסת'.
כשהם עמדו לבד במרפסת הוא שאל את החתן: 'אתה אוהב את הכלה? אתה רואה אותה בעתיד כאמא של ילדיך ואתה רואה אתכם חיים יחד עד 120'.
והחתן ענה 'כן, בוודאי'.
האב נכנס מהמרפסת לבית הכלה והמשיך לתוך החדר שבו ישב אבא של הכלה ואמר לו ' החתונה עלי'…
02
אני מוסיף עוד 2 סיפורים על מוכרים בחניות שפעלו מלפנים משורת הדין:
לפני כמה זמן הפנו אלינו זוג צעיר מדרום הארץ (הבחור יתום ובת זוגו ממשפחה מועטת יכולת) הזוג מתחתן עוד כחודשיים וצריך עזרה במוצרי חשמל לבית על הוצאות החתונה הצנועה שהם מקיימים הם הצליחו להתגבר.
פניתי לקבוצה של חברים שתורמים בד"כ לפרויקטים כאלו ותוך זמן קצר הגענו לסכום המיועד.
נסענו יחד עם בני הזוג לעשות קניות של מוצרי החשמל סיפרתי בעדינות לבעל החנות במה מדובר והוא עשה הנחה משמעותית.
קשה לתאר את הההתרגשות ואת הדמעות בעיניהם כשקנינו מקרר, תנור, מכונת כביסה ואת כל מוצרי החשמל של הבית.
כשסיימנו את הקניה, והמוצרים הועמסו על הרכב. נפרדנו לשלום מבני הזו, ואני נשארתי לבד עם בעל החנות לשלם את החשבון.
בעל החנות ניגש אלי ואמר לי 'אני רחוק מאוד מכל דבר שקשור למסורת ליהדות ולאלוקים, אבל אחרי שראיתי פה כמה העם שלנו מדהים שדאג לזוג הזה לכל הטוב הזה, אני מבקש שתברך אותי'…
עמדתי בחנות וברכתי אותו ברכה פשוטה בשם כל עם ישראל…
03
הסיפור השני קרה כשאחד מהאחים שלי פגש בשבת שעברה חברים שלו שהם הורים לשבעה ילדים וסבא וסבתא לשני נכדים.
תוך כדי כך שהם ישבו יחד החברים סיפרו לאחי ולאשתו את הסיפור המדהים הבא.
מכיוון שילדיהם גדלו הם החליטו לפני כמה זמן לעשות תהליך ולקחת ילד באומנה.
לפני כמה חודשים מתקשרים אליהם מעמותת האומנה ואומרים להם:
'יש תינוק שנולד לפני כמה שעות והוא אמור לעבור מבית החולים למשפחת אומנה במיידי, אתם צרכים לתת תשובה תוך שעתיים האם אתם לוקחים אותו או לא'.
הם ישבו והתלבטו האם הם מסוגלים בגילם לקחת ילד בן יומו והם קיבלו החלטה שכן והעבירו את תשובתם לעמותת האומנה.
עמותת האומנה הודיעה להם שהם צרכים לנסוע לבית החולים ולקחת את הילד.
בדרך לבית החולים הם עצרו בחנות לאביזרי תינוקות ואמרו לבעל החנות:
'אנחנו צרכים להוציא תינוק בן יומו מבית החולים, צרכים סלקל לרכב , מוצצים, בקבוקים ובגדים בסיסיים'
בעל החנות שאל אותם : ' אני לא מבין, אתם לא נראים לי הורים של תינוק בן יומו, מה הסיפור שלכם?'
הם ענו לו' אנחנו הורים לשבעה ילדים ויש לנו 2 נכדים אבל את הילד הזה אנחנו לוקחים אותו במסגרת אומנה'.
בעל החנות כל כך התרגש מהסיפו רוהדמעות מילאו את עיניו ואז הוא אמר להם:
'אתם לא משלמים כלום'.
הוא נתן להם ערמות של בגדים לתינוק, מוצצים, בקבוקים וגם סלקל ואז הוא הוסיף מיטה לתינוק ושידה ועגלה וכל מה שהוא חשב שתינוק צריך ויש לו בחנות.
לאחר שהוא העמיס את הכל בקושי היה להם מקום ברכב לתינוק.
הוא נפרד מהם לשלום ואיחל להם בהצלחה מכל הלב, הלב הגדול והמיוחד שלו… ■
Ori88533@gmail.com
