הדרך לארץ ישראל עוברת בישיבה בסוכות במדבר. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.
לא קלה היא הדרך אל הארץ. היא עוברת במגורים בסוכות במדבר, בייבוש ביצות, במגורים בקראוון על גבעה או בחושה בחוה, או במושבה. הדירה דירת עראי. מדי פעם היא נהרסת וצריך לבנות אותה שוב.
הליכה אחרי ה' אל הארץ היא הליכה בלי קבע. כשה' אומר מפרקים את הסוכה ועוברים למקום הבא.
רק כך מגיעים לישיבת קבע בארץ.
דור דור וחלוציו. יוצאי מצרים בסוכות במדבר, חלוצי הדור הזה בסוכות בגבעות.
במדבר למדנו שלא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. אנו תלויים בה' ומתפרנסים במן ובמים מידו מדי יום ביומו. כך הוא גם בארץ. ארץ אשר ה' א-להיך דורש אותה ותמיד עיני ה' א-להיך בה. במדבר לקטנו מן כל יום, ביום הששי לקטנו כפלים ושבתנו ביום השביעי. בארץ אנו תלויים בה' בגשם שש שנים, בשנה הששית אנו אוספים כפלים, ושובתים בשנה השביעית. אנו תלויים בה' דבר יום ביומו והולכים אחריו.
הזמן שבו אנו מרגישים את זה הוא כאשר אנו אוספים את תבואת השנה הקודמת ונידונים על מימי השנה הבאה. פסח הוא החג של יציאת מצרים. שבועות הוא החג של התורה. סוכות הוא החג של הארץ.
ה' גמל אתנו חסדים רבים בשנה היוצאת. וגם אנחנו הלכנו אחריו למדבריות רבים. נתפלל לשנה טובה שבה נתקדם אל ישיבת קבע בארץ.
הבוחר צריך לשאת באחריות
משום מה, דוקא הערבים והשמאלנים התחילו להסביר את מה שכולנו מבינים מזמן: שאי אפשר להפריד בין האוכלוסיה בעזה לבין החמאס. ושכל האוכלוסיה היא חלק מהמלחמה נגדנו. הימין מנסח כבר מזמן בדיוק את המסר הזה, במלים אין בלתי מעורבים בעזה.
אם אנחנו אומרים שאי אפשר להפריד בין האוכלוסיה לבין החמאס, לכאורה המסקנה המתבקשת היא פשוטה: כל האוכלוסיה היא אויב, וכך צריך להתייחס אליה.
למה דווקא אלה שרוצים שנניח לאוכלוסיה בעזה, משתמשים בטענה שאי אפשר להפריד בינם לבין חמאס? הלא הטענה הזאת משמשת בדיוק נגד מה שהם מבקשים?
העולם המערבי חי באיזו תחושה שמנסה לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה. העולם המערבי שואף לדמוקרטיה. הכח ביד העם. אבל האחריות לא עליו. העם בחר, הן בבחירות והן בפעילות שאחריה ובבקלאוות בדרך מסויימת, אבל העם לא אחראי לבחירתו, כי הוא רק עם והוא לא אשם.
האשליה הזאת רואה בעם חברה בע"מ.
אז זהו שלא – מי שבחר צריך גם לקחת אחריות על הבחירה שלו. אם הכח ביד העם – גם האחריות על הבחירה היא ביד העם. אם העם העזתי טבח (והעם העזתי טבח) – העם העזתי ישלם.
כעם. אנחנו לא שופטים אחד אחד. העם הוא ישות לעצמה.
דעה שנויה במחלוקת
לפעמים פוסלים אדם מלשמש בתפקיד בטענה ש"יש לו דעות שנויות במחלוקת".
אבל לכל מחלוקת יש שני צדדים, ולכן גם מי שחושב הפוך מאותו אדם – יש לו דעות שנויות במחלוקת. כל מי שיש לו דעה כלשהי בעניין הזה – יש לו דעה שנויה במחלוקת.
אמור מעתה: "הוא פסול כי לי יש דעה שנויה במחלוקת ואני חולק עליו".
הבעיה מתחילה כשמגדירים את הדעה שלי כאמת עובדתית ואת הדעה השניה כשנויה במחלוקת. האמת, לדמוקרטיה יש שיטה להכריע מחלוקות כאלה. אבל אצלנו במדינה משום מה זה לא עובד, כי בד"כ בבחירות הדעות השנויות במחלוקת מנצחות את הדעות הנכונות.
מיתוג
זאת הדרך של הצפרדעים (פרוגר"ס בלע"ז): מיתוג. כל מי שחושב שלאשה יש תפקיד אחר מאשר האיש הוא שונא נשים. הוא לא בעל דעה אחרת בקשר לנשים, הוא שונא נשים. הוא פועל מתוך שנאה. לכן הדעה שלו היא בכלל לא דעה. (שלא כמו מי שלוחץ על נשים לחיות כמו גבר ולא מוכן לקבל צורת חיים אחרת – הוא אוהב נשים). כמובן אותו דבר עם בעלי סטיות מסוימות. מי שחושב שהם צריכים לשאת נשים כאחד האדם ולהיות כמו כולם – פשוט שונא אותם. ואם הוא רוצה להשוות אותם לאנשים אחרים ולדרוש מהם שיחיו כמו אנשים אחרים – הוא פוגע בשוויון. לכן הדעה שלו לא דעה ומוצדק לרצוח אותו. כמובן, אנחנו בעד זכות הדיבור והבעת כל דעה. אבל לא הדעה הזאת. רק הדעה שלנו. דעה שלא שלנו היא שנויה במחלוקת.
גינה לי חביבה
באזור חיוג ווינט בואכה הארץ, רבים המתמוגגים מכך שבנאום ששודר באו"ם, בין כל הגינויים שהופנו למדינת ישראל, השחיל אבו מאזן גם איזה משפט שבו הוא אומר שמעשי חמאס בשמחת תורה לא מייצגים אותו. מי שממש רוצה להשלות את עצמו שאבו מאזן רודף שלום, יכול לראות בזה גינוי. לא ממש גינוי כמו שמגנים רצח עם, אבל מה כבר אפשר לדרוש מערבי? אנחנו לא יכולים לדרוש מאבו מאזן שיגנה ממש טבח של יהודים. אי אפשר לדרוש מערבי מה שאנחנו דורשים מיהודי כלפי עזה. הלא אנחנו בעד שוויון, מה אנחנו? גזענים? הוא גינה. איזה יופי. כבר יכול לעלות לכיתה ב'. כלומר לשלוט על חצי ארץ ישראל.
הוּא גִּנָּה הוּא גִּנָּה הוּא גִּנָּה
נָנָנָה נָנָנָה נָנָנָה
נָכוֹן שֶׁאָבִיו לֹא גַּנָּן
אִם כְּבָר אָז הוּא דֵּי גַ׳נָּאן
אַךְ דַּי לְהִתְקַטְנֵן קְטַנְטַנָּה
הוּא גִּנָּה הוּא גִּנָּה הוּא גִּנָּה
גִּנָּה לִי גִּנָּה לִי חֲבִיבָה
יְדִידוּתִית לְאַקְלִים וּסְבִיבָה
וְכָל ׳הָאָרֶץ׳ הַקְּטַנָּה
כְּבָר שָׁרָה אֶת ׳הָמָן גִּנָּה׳ ■
