את צבי אלימלך שרבף, יו״ר תנועת נחלה, אני מכיר מגיל 14. שנים ארוכות מאוד של מאבק על השטח ושל חוויות משותפות, ולצורך הגילוי הנאות אנחנו חברים טובים. צבי הוא איש צנוע וחרוץ שממעט לדבר או להתבלט כשזה לא נצרך. פעיל בענייני ארץ ישראל שנים ארוכות עם חשיבה עצמאית ויכולת הקשבה נדירה לסובבים אותו. אנחנו משוחחים ביום שני השבוע לשיחת עומק בנושא, עם סיום השלב הראשון במהלך להקמת יישובים של תנועת נחלה שבראשה הוא עומד. צבי אלימלך ותנועת נחלה קיבלו במשך שנים רבות את ההדרכה מסבו, הרב משה לוינגר, וקווי היסוד של תנועת גוש אמונים הם המנחים את תנועת נחלה בראשותו של צבי אלימלך – לעורר ציבור רחב שיפעיל את השפעתו על הממשלה להגשים את החזון של ההתיישבות בכל מרחבי נחלת אבותינו. כנער צעיר הייתי פעיל בגלגול הקודם של תנועת נחלה ׳נוער למען ארץ ישראל׳, הדבקנו מודעות על הקמת יישובים חדשים, היינו בחוגי בית ועלינו לכמה מאחזים. כ-15 שנה עברו מאז, ואני מנסה להבין מה השתנה. מה לדעתו של שרבף ינפץ הפעם את חומת ההקפאה.
״תנועת נחלה רוצה הרבה שנים לשנות את המדיניות ולהקים יישובים חדשים״, מספר צבי. ״בשנתיים האחרונות הרגשנו בשטח עלייה משמעותית בהתעוררות הציבורית לנושא. בערב פסח הייתה לנו פגישה של מזכירות נחלה ועלה הרעיון לעשות מבצע גדול להקמת עשרה יישובים חדשים. אמרנו, בואו נקרא לציבור ונתחיל לגלגל את זה. חשבנו שזה ייקח הרבה יותר זמן אבל ב״ה ההתעוררות הייתה גדולה מאוד בציבור ובמקום שאנחנו נעבוד קשה לגייס אנשים, פתאום אנשים מתקשרים אלינו שהם רוצים לקחת חלק ולהצטרף וככה הדברים התגלגלו״.
מה בכל זאת שונה מפעמים קודמות?
״הסיבוב האחרון של הקמת יישובים חדשים שתנועת נחלה עשתה היה לפני כעשר שנים. מאז עסקנו בפעילויות אחרות לבניין הארץ כמו גאולת קרקעות ופעילות חינוכית ופוליטית רבה. לפני שנתיים וחצי הרגשנו שאנחנו כתנועה יותר בשלים להקמת היישובים בפועל וגם הציבור הרבה יותר בשל ורוצה את זה. וכך לדוגמה באביתר חברו להם מספר גורמים שעלו להקמת יישוב חדש, וברוך ה׳ הייתה התקדמות משמעותית. בערב פסח האחרון הרגשנו שהגיע הזמן להרים את העניין הרבה יותר גבוה״.
לשאלה אם הם תכננו באמת להקים בפועל יישובים או שזו הייתה נטו קריאת כיוון, יש לשרבף תשובה מורכבת יותר. ״במהלך הזה מדובר בשני דברים שמתרחשים בו זמנית. הציבור הרחב מעורר את הממשלה לחזור לסדר היום הלאומי המקורי ולהקים יישובים חדשים, ומשפחות גרעיני ההתיישבות, בגיבוי של תנועת נחלה נאחזות בשטח ותוקעות את היתדות שמהם יוקמו היישובים בעזרת ה'".
״אנחנו פועלים להקמת יישובים וגם בעלייה הנוכחית״, הוא אומר, ״ידענו שהסיכוי קטן וידענו שיש סבירות גבוהה שיהיה כמו בגוש אמונים שעלו והורידו מספר פעמים עד שבפעם השמינית הצליחו. כשהבנו שאנחנו מול ממשלת מעבר של השמאל ידענו שהסיכוי נמוך עוד יותר. ובכל זאת המבצע הזה קידם מאוד את המעגלים הפועלים ואת האג׳נדה של הקמת יישובים חדשים, ואם נעבוד נכון יש סבירות גבוהה שהממשלה הבאה תקים יישובים חדשים״.
דווקא זה מה שיעזור לימין לנצח
״בעיניי זה מה שיעזור להקים ממשלת ימין״ אומר צבי אלימלך, ״הרבה אנשים מרגישים שהממשלה לא מטפלת בפועל בבעיות האקוטיות של מדינת ישראל והסיכוי להוציא את 300,000 האנשים שבדרך כלל לא יוצאים מהבית יהיה דרך אימוץ הקו של בניין ארץ ישראל על ידי המפלגות. זה ייתן לאנשים את התחושה שיש למה לצאת ולהצביע כי הממשלה באמת הולכת לעשות שינויים משמעותיים. אם הם ידעו להוביל את זה לבחירות זה יביא גם לניצחון הימין וגם להקמת יישובים חדשים ובלימת ההתיישבות הערבית״.
הפגנה או הקמת יישוב?
״רבים שואלים אם אנחנו רוצים להפגין או להקים יישובים, ואני רוצה להזכיר שבתנועת גוש אמונים עלו כל פעם במטרה להישאר, אבל מהצד השני הם הבינו שהם עולים על מנת שממשלת ישראל תאשר להם את הקמת היישובים. אנחנו רוצים לשנות את מדיניות הממשלה, אנחנו עולים כדי לגרום לממשלה להכיר בעלייה של היישוב. ואכן, לאחר העליות של גוש אמונים הסכר נפרץ והוקמו 135 ישובים חדשים ביהודה ושומרון. אנחנו רוצים שכמו להבדיל הרשות הפלסטינית שמשתלטת על השטח בצורה מאורגנת מתוך משרד ראש הממשלה הפלסטיני, גם הממשלה היא זו שצריכה לעשות את זה. אם הממשלה רוצה יש לנו 30 גרעינים שמוכנים לעלות לקרקע כבר מחר.
״אנחנו ממשיכים כבר עכשיו בנוכחות יומיומית בשטח, בהקמת גרעיני התיישבות נוספים ובהקמת עוד ועוד מטות פעולה בכל רחבי הארץ, ואנו מתכננים גם להמשיך את העליות בציבור רחב. בע״ה כשהממשלה החדשה תקום היא תאמץ את הדרישה להקים את היישובים החדשים״.
שר הביטחון מנצל את החוק לקידום האג׳נדה הפוליטית שלו חשוב לכם שהממשלה היא שתאשר וזו גישה ממלכתית, אז איך אתם קוראים לאנשים לעבור על החוק?
״אנחנו לא קוראים לאנשים לעבור על החוק״. אני מוכרח להעיר: ״אבל שר הביטחון הוציא במיוחד הודעה לתקשורת מראש שהפעילות שלכם לא חוקית״. כאן שרבף כועס ממש: ״שר הביטחון משתמש בסמכות שאין לו ומונע מיהודים לעלות להר ולדרוש בנייה בלי שום סמכות. שר הביטחון לא אוכף את החוק כלפי ערבים כמעט בכלל. בנקודה ליד עלי זהב אחד הגרעינים עשה טריק: נכנסו לבנייה ערבית לא חוקית שתושבי האזור התלוננו עליה אינספור פעמים למנהל האזרחי ושמנו עליה דגלי ישראל. כבר למחרת בבוקר הוצא על המקום שטח צבאי סגור. זו אכיפה ליהודים בלבד. אנחנו באנו עם אוהלים לשטח והם בונים באמת בצורה לא חוקית ושר הביטחון לא מממש שם את אחריותו אבל מפריע לנו בפעולה לגיטימית. מדובר בכלי שהוא קורא לו חוקי אבל בעצם מדובר בגיוס המערכות לטובת אג׳נדה פוליטית. חשוב לי להדגיש שמנגד הבנייה הערבית הלא חוקית מאורגנת ע״י משרד ראש הממשלה הפלסטיני. זה מוצהר לעיני כל גם באתר אינטרנט מיוחד והעובדה ששם שר הביטחון לא אוכף את החוק זו אג׳נדה ברורה״.
בכל תולדות הציונות קודם כל עלו לקרקע ורק אחר כך קבלו את אישור המוסדות זה היה מסתכם באוהלים? לא הייתם בונים בנייה לא חוקית?
״בבנייה זה הכול תלוי מה הממשלה מאפשרת. הסיפור של יישובים חדשים לא נמנע רק ע״י ממשלת ישראל. הממשל האמריקאי לוחץ שלא לבנות כדי להקים מדינה פלסטינית בשטח. לצערנו הממשלה פועלת כביכול היינו הכוכב ה-51 האמריקאי ונכנעת ללחצים. זה עד כדי כך כשבתקופת ממשלת נתניהו הראשונה האמריקאים לחצו אבל שר החוץ אריק שרון קרא לעלות בצורה לא חוקית על הגבעות, וזה משהו שהממשלה בעצם רצתה אבל חששה מהלחץ האמריקאי. חשוב לי להדגיש שאנחנו לא רוצים רק להקים מבנים שהממשלה תאשר בדיעבד. אנחנו רוצים להקים ועדת שרים לענייני התיישבות שתבנה תוכנית אב להתיישבות בכל רחבי יהודה ושומרון.
״סבא שלי, הרב משה לוינגר, יחד עם הרב אליעזר ולדמן זיכרונם לברכה, הסתובבו בקרב שרי הממשלה בזמנו בניסיון לאשר את הקמת היישוב בחברון, הם פנו ליגאל אלון ואמרו לו שהם רוצים להקים יישוב יהודי בחברון ומחכים לאישור הממשלה. ענה יגאל אלון: ׳אתם באמת רוצים לחכות לאישור הממשלה? בכל תולדות הציונות קודם כל עלו לקרקע ורק אחר כך קיבלו את אישור המוסדות. לכן קודם כל תעלו ורק אחר כך תבקשו אישור׳. שרבף מסביר את ההיגיון: כדי להתמודד עם הלחץ האמריקאי הממשלה צריכה שקודם אנשים יעלו על ההר. אנחנו לא מקימים יישובים, אנחנו נמצאים בשטח עד שהממשלה תקים את היישובים. המדינה חייבת להקים יישובים ובנוסף לבטל את התקנות שאפילו לא קבועות בחוק אבל נוהגות במנהל האזרחי ומונעות התיישבות יהודית ומאפשרות השתלטות ערבית. החוק שנוהג ביו״ש קובע שכל קרקע שלא מעובדת היא אדמת מדינה, אבל המנהל האזרחי קבע שכל קרקע שלא הוכרזה כאדמות מדינה היא בחזקת קרקע פרטית ערבית״.
לצבי אלימלך גם חשוב לציין כי בכל שנה נבנים כ-2,000 מבנים לא חוקיים של ערבים והמקומות הללו נשארים, לא נהרסים ואין פוצה פה ומצפצף.
ברור לך שבני גנץ מנסה לקחת את הדיון לשאלת העבירה על החוק ומתנחלים אלימים במקום לדון בעליית היישובים?
״עובדה שבפעם האחרונה הם לא הצליחו לגרור את השיח לשם, שים לב שאפילו תנועת שלום עכשיו והשמאל הישראלי לא דיברו נגד הקמת יישובים חדשים הפעם, אלא על העניין החוקי שאנחנו כביכול מפירים חוק. זו ההוכחה לפשיטת הרגל הרעיונית שלהם נגד ההתיישבות ביו״ש. הפעם לא עלינו שוב בעם רב כדי לא לגרור את השיח למחוז הזה. אבל אם הפעם עשינו כ-300 חוגי בית והבאנו ציבור רחב, בפעם הבאה נגיע עם כמות גדולה בהרבה שתדרוש את הדבר הזה ולא תאפשר לגרור את השיח. ובע״ה ממשלת ישראל תאפשר את הקמת היישובים״.
לו הייתם אומרים מראש שאתם מתכננים לעלות ליום אחד כדרישה ולרדת מה היה קורה?
״תכננו להישאר שבועיים לפחות ושהמשפחות יישארו בשטח, אבל כשראינו שהממשלה עושה כל מאמץ להסיט את הדיון החלטנו שבשלב זה נרד, נאסוף כוחות ונבוא לעלייה מחודשת. אנחנו לא נכנסים לעימות, וכשראינו שהמשטרה שלחה שוטרים להרביץ מכות החלטנו שלא להיכנס לפינה הזו. בפעם הבאה נבוא בכמות גדולה בהרבה ועם יותר הכנה של הציבור ושל אישי הציבור. בגבעה 26 בבוקר היה כבר פינוי פחות אלים״.
ידעתם הרי שינסו לפנות.
״מה שקרה זה ששלחו שוטרים להרביץ מכות ולא כדי לפנות. אני חושב שעשו את זה כדי שיחזירו מכות ואז יוכלו להסיט את הדיון״.
אתה טוען שבמכוון שלחו שוטרים להרביץ מכות כדי להסיט את הדיון?
״לא יודע, אבל זה קרה בכמה מקומות במקביל״.
האלימות לא הייתה מאוד חריגה, לפחות לפי מה שאני ראיתי.
״אני יכול להגיד שהאלימות בלילה הראשון בגופנה וב-26 הייתה אלימות לשם אלימות בתוך האוהלים של המשפחות. וברגע שהבנו שהממשלה רוצה לפתח עימות לשם עימות כמו שאולמרט ניסה בעמונה, חשבנו שלא נכון לשתף פעולה עם הדבר הזה. רצינו לתת את הדגש לדרישה הגדולה לעליות בשטח ולא לפינוי״.
הופתעתם עד כדי כך מהאלימות כדי לשנות את כל התוכניות? אנשים התאכזבו.
״יכול להיות שלא שיקפנו לציבור מספיק שיש היתכנות כזו, אבל חשבנו שיאפשרו לנו להיות לפחות בדרך כמו שגרעין אלון מורה נשאר תקופה ארוכה במחסום, חשבנו שיאפשרו לנו להישאר במחסום וזה לא קרה. פיקששנו בהערכת המצב וחשבנו שנצליח להתמקם בנקודות בדרך ובמחסומים בלי עימותים. כן אמרנו לציבור כל הזמן שהמטרה בשלב הזה היא להעלות את הדרישה הציבורית מאוד חזק. זה גם לא שחלילה הפסקנו את הפעילות, אנשים ממשיכים להגיע לנקודות ועכשיו כשאנחנו מדברים יש מאות אנשים בגופנה, יחיש ציון ומעלה יונתן״.
ידעת שהממשלה הזו לא תקים שום יישוב, למה אמרתם כל הזמן שמקימים יישובים חדשים?
״ידענו שבסבירות גבוהה העלייה הזו תפונה אבל שבע ייפול צדיק וקם, והדרישה החזקה להקמת יישובים בהחלט עלתה. ואדרבה, דווקא כשהדרישה הזו עולה עכשיו זה משמעותי, כיון שזו הכנה משמעותית לקראת הממשלה החדשה. הדברים הוסברו מראש בהרבה מאוד פורומים״.
כמה זה היה משמעותי יותר אם הייתם מצליחים להישאר שבועיים כמו בתוכנית המקורית?
״אני חושב שגם עכשיו עיקר המטרה הושגה. ביומיים שהיינו בשטח כל המדינה הרגישה את משב הרוח החלוצי ואת הדרישה הצודקת להקמת היישובים. ולכן כנראה הייתה האגרסיביות מהצד השני, וההתנגדות העזה כל כך של הממשלה גרמה לנושא לצוף בתוך יומיים. אני חושב שההשג היה גדול והשגנו את המטרה״.
הציבור בישראל חשב שאתם הולכים להקים מאחזים והינה לא הקמתם שום מאחז.
״אלה שלום עכשיו שאמרו שאנחנו מקימים מאחזים, אנחנו רצינו ורוצים להקים יישובים והוספנו כותרת שאנחנו דורשים התיישבות ממלכתית כדי שיהיה ברור מה אנחנו רוצים לעשות. אנחנו באנו לדרוש ולהקים יישובים חדשים״.
היה שיח שלכם עם דרגים בכירים או עם שר הביטחון בנושא לפני או אחרי?
״היה שיח לפני כן והזמנו את מי שפנה אלינו לבוא לסיורים בשטח, לראות איפה אנחנו רוצים להקים יישובים וכמובן לראות את ההשתלטות הערבית. לצערי בסוף הם התחמקו וזה לא יצא לפועל״.
במערכת הביטחון כן חשבו שאתם הולכים להקים מאחזים.
״לא יודע. רצינו איתם שיח ישיר אבל זה לא הצליח. אני חושב שהדברים היו ברורים״.
איך הצלחתם להביא כאלו כמויות של נערים?
״יש פה התעוררות של העם, ממש לא רק נערים, אלא המון משפחות בכל הגילאים. הציבור התעורר והוא נחוש לא פחות מאיתנו, יש ציבור ענק שהתעורר וחושב שהגיע הזמן להקים יישובים ולא לזנוח את החלום הציוני. בדרך כלל אתה יוזם והציבור נענה לאט לאט, אבל במקרה הזה הציבור פנה ואנחנו לא הצלחנו לעמוד בפרץ ולתת מענה, אנחנו היינו רק הסטארטר״.
אתה חושב שיש קשר לזה שאנשים לא חווים את הטראומה של גוש קטיף?
״הגיעו הרבה אנשים בוגרי גוש קטיף, אבל מי שהעיר אותם היה נוער שלא חווה. ראיתי הרבה אנשים שהכרתי במאבק על גוש קטיף שמאז לא היו בפעילות אבל עכשיו הגיעו, אנחנו מרגישים מהציבור מנגינה חדשה שהרבה שנים חיכו לה, ואנחנו מאמינים שנצליח לעלות עוד ועוד עד שהממשלה תקים יישובים חדשים. התרגשתי ממש לקבל עשרות הודעות מחברים כאלו שלא היו שותפים בכלל בפעילות הרבה מאוד שנים והיו בתחושה שאין דרך לשנות ציבורית שום דבר ופתאום נדלקו״.
איך זה שלא הגיע אף אחד מהליכוד?
״ראשית הייתה תמיכה בליכוד. התקופה היא תקופה של פריימריז וחברי הכנסת לא הוזמנו מספיק בזמן, אני חושב שיש גם חלקים במפלגה שמתכננים לחזור לשלטון בלי האג׳נדה הזו, ואני מקווה שבחודשים הקרובים כל סיעות הימין יצטרפו״.
בציונות הדתית הגיעו כולם ובליכוד אף אחד. זה לא רק לא הוזמנו בזמן.
״הליכוד לא אימץ את הדבר הזה כאג׳נדה, רמת ההיענות קטנה יותר שם. הם לא מתנגדים אבל לא מספיק רתומים. הם תמכו המון וגם שלחו סרטוני תמיכה, ואני מקווה שזה יימשך ושהם יהיו רתומים יותר״.
יש קשר לביקורת על דניאלה בליכוד?
״אני לא חושב שיש קשר, כי גם סביב חומש לא הייתה היענות גדולה בליכוד, אבל אנחנו כתנועה תמיד עבדנו עם כל מפלגות הימין. אני חושב שיש פה עניין שבליכוד לא רוצים למהר להתווכח עם האמריקאים, ובגלל שזו הסוגיה הם צריכים להרגיש שההתעוררות מספיק גדולה כדי להצטרף״.
לסיום אומר צבי: ״אני חושב שההתעוררות העממית שקורית פה בחודשים האחרונים היא דבר מדהים. ציבור גדול של נערים בכל הגילאים מרגיש שהפעם אפשר לשנות את מדיניות הממשלה. אנחנו נצא בזמן הקרוב עם מסר ׳ממשלה חדשה – יישובים חדשים׳ ובע״ה בזכות ההתעוררות הזו הם גם יקומו״.
