לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או טרור אסלאמי, אולם אחת הבעיות המרכזיות ביחס ליהודה ושומרון קשורה בראש ובראשונה לדמוגרפיה הערבית בחבל הארץ התנ"כי. את מספר היהודים שחצה לאחרונה את רף חצי המיליון, אין כל בעיה למדוד. אבל כאשר אנחנו מגיעים לבדיקת המספרים בצד השני, העניין נעשה מסובך מאוד.
לטענת המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון יש 3.2 מיליון פלשתינים, כך השיבו לשאלתנו שם, והדגישו: ״לא מדובר בנתונים שלנו. זה הלמ״ס (מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) הפלשתיני״. כחלק מהפנייה למנהל ביקשנו גם לדעת כמה פלשתינים עוזבים בכל חודש את יהודה ושומרון, ולכך אין תשובה. במקום זה הוצגה בפניי הערכה, ששוב, מבוססת על נתונים פלשתיניים: 28% רוצים להגר, בעוד ש-72% לא רוצים.
״מעניקים לרשות הפלשתינית מעמד בכורה״
אל המנהל האזרחי הוא יגיע בהמשך השיחה שלנו, אבל קודם לכן מגלה לנו יורם אטינגר פרט חשוב שלא כולם מכירים, כמו רבים מהנתונים שנמצאים באמתחתו. ״יש בהסכם אוסלו סעיף שמאפשר לרשות הפלשתינית לכלול במפקד שלהם גם חלק מהתושבים שכבר לא נמצאים ברשות למעלה משנה. זה בניגוד לנהלים הבינלאומיים שמכתיבים שמי שעזב את מדינת האם שלו למעלה משנה, ביום למוחרת גורעים אותו מהמפקד עד שהוא חוזר ל-90 יום לאותה מדינה״, הוא אומר בחומרה.
לדבריו, ישראל הסכימה לסעיף הזה באוסלו. ״עם כל הכבוד לאותו סעיף זה לא משנה את המציאות שאומרת שאותם אלה שנכללים פשוט מאוד לא נמצאים שם, ולכן אי אפשר לכלול אותם במפקד האוכלוסין״.
אטינגר טוען כי בשנים 1996-1993 הייתה יחידה בלמ״ס הישראלי שבדקה את הנתונים של הפלשתינים והנפיקה דיווחים על פערים מסוימים בספירת האוכלוסייה. ״באחד מהדוחות שלה ציינה היחידה״, כך לדבריו של אטינגר, ״שאם מקבלים את נתוני הפטירה של הפלשתינים מגיעים למסקנה שתוחלת החיים הפלשתינית היא מהגבוהות בעולם״.
הדבר הגיע אל קיצו ב-1997 כאשר הממשלה הורתה ללמ״ס הישראלי לחדול מביקורת של הנתונים הפלשתיניים ואותה יחידה בוטלה. ״את זה אני יודע משום שהיה דיון בוועדת ביקורת המדינה ב-2006 ואז הופיע נציג של הלמ״ס הישראלי. כשהוא נשאל לגבי הנתונים הוא נופף במסמך ואמר ׳הינה המסמך שהורה לנו לבטל את היחידה ולהפסיק בביצוע בדיקת נאותות של הנתונים הפלשתיניים׳. הלכה למעשה הממסד הישראלי מהדהד את הנתונים הפלשתיניים ולא מבצע בהם בדיקת נאותות״.
״המנהל לא מבצע בדיקת נאותות״
יורם אטינגר, 77, דיפלומט ושגריר בדימוס הוא מייסד-שותף של 'הצוות האמריקאי-ישראלי למחקר דמוגרפי' שהוקם לפני 18 שנה. באתר האינטרנט שלו, ׳The Ettinger Report׳, מביא אטינגר נתונים רבים על השגיאות לכאורה של המנהל האזרחי. ״לכאורה״, מדגיש אטינגר פעמיים, ״המנהל האזרחי הוא הגוף המתמצא במתרחש ביהודה ושומרון, בין היתר גם בדמוגרפיה, והמנהל מהדהד את הנתונים של הפלשתינים וטוען שזה ׳נראה לו הגיוני׳, אבל עובדתית המנהל לא מבצע בדיקת נאותות.
יורם אטינגר
בועז העצני
המנהל אף פעם לא העיר את תשומת לב הממשלה והציבור בישראל לעובדה הזאת״, אומר אטינגר ביחס לכך שכוללים בספירה הפלשתינית גם תושבים שלמעלה משנה לא נמצאים ביו״ש. ״בנוסף, לא שמעתי למשל את המנהל מתריע על כך שהמפקד הפלשתיני הנחה מאזן הגירה שהגיע בתחילת שנות ה-2000 לכדי מאזן הגירה חיובי של 50,000 – זאת אומרת יותר כניסות מיציאות מדי שנה לשטחי הרשות״. אטינגר מסביר כי מדובר באבסורד: ״הרשות הפלשתינית היא אטרקציה? זה דבר שהוא זועק לשמיים״.
בשורה התחתונה הוא אומר, שכאשר מסתמכים על נתוני המנהל האזרחי, למעשה נסמכים על נתוני הרשות הפלשתינית. ״דוגמה טובה לכך היא העובדה שהיה עימות בין הצוות שאני מייצג, שלושה אמריקאים ושישה ישראלים – לבין הנהלת הלמ״ס הפלשתיני. בעימות הזה הצגנו את נתוני ההגירה המתועדים של רשות ההגירה והאוכלוסין של ישראל, היא מתעדת יום-יום את המצב בכל המעברים הבינלאומיים; היבשתיים, האוויריים והימיים. הראנו שלא רק שאין 50,000 מאזן הגירה חיובי, אלא שבכל שנה מאזן ההגירה הוא שלילי. קם ראש הלמ״ס הפלשתיני ואמר שהוא מודה שאכן הם שגו והדבר יתוקן, והנחת העבודה תהיה של 0 מאזן הגירה. אמרנו לו שזה טוב ויפה אבל אין מדינה בעולם שמספר היציאות שווה למספר הכניסות. הוא חייך בסרקסטיות מאוזן לאוזן ואמר ׳לכשנשלוט במעברים נציין את הנתון המדויק, ועד אז זה יהיה 0״.
לדברי אטינגר שבוע לאחר מכן הם הורידו מהנתון שלהם 200,000, ״וראה זה פלא, גם המנהל האזרחי הוריד את אותו המספר. כל מי שלא היה בטוח שהמנהל האזרחי מהדהד – קיבל את האישור לכך שבוע אחרי אותו עימות״.
על מה מבוססים הנתונים שלכם?
״הצוות שאני מייצג עבד על איסוף נתונים במשך שנת 2004, וב-2005 יצאנו לאוויר העולם. מאז הנתונים מתעדכנים בכל שנה על בסיס נתונים שרובם פלשתיניים וגם ישראליים ובינלאומיים״. אטינגר ממהר להסביר את השימוש בנתונים פלשתיניים: ״בניגוד למנהל האזרחי שאומר שהלמ״ס הפלשתיני זה תורה מהר סיני, אנחנו בודקים את הנתונים. למשל, בעבודה הראשונה שעשינו בדקנו את הנתונים מול משרד הבריאות הפלשתיני, מול משרד החינוך הפלשתיני, מול ועדת הבחירות הפלשתינית, מול משרד הפנים הפלשתיני, וכמובן מול רשות ההגירה והאוכלוסין של ישראל. ראינו שיש פערים בתוך הגופים הפלשתיניים. ללמ״ס שלהם תמיד יש ניפוח מלאכותי מעל לרשויות האחרות שכן מתאימות אחת לשנייה״.
לסיכום אומר אטינגר, ״אם אתה לא עושה בדיקה אלא מניח, למען השקט התעשייתי, שהרשות הפלשתינית כוללת אנשים אמינים ולא שקרנים, אז אתה מפספס. במקרה של יהודה ושומרון מדובר בניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון״.
בחו"ל יותר טוב. הכיכר המרכזית בחברון
שדה התעופה רמון מקל על העזיבה הפלשתינית
״להגיד שקר גס זו מחמאה"
גורם נוסף שאיתו שוחחנו בנושא הוא בועז העצני. תחילה הצגנו בפניו גם כן את נתוני המנהל האזרחי על מיליוני הפלשתינים ביהודה ושומרון. "3.2 מיליון זה שקר", קובע בהחלטיות העצני בתחילת השיחה עם 'גילוי דעת'. ״להגיד שקר גס זו מחמאה. המנהל לא בודק את הנתון של הרשות ומשווק את נתוני האויב שהומצאו נגדנו, זה לא ייאמן – אותו הגוף שפועל נגד מדינת ישראל לטובת הקמת מדינה פלשתינית. המנהל יודע את הנתונים ולמרות זאת מרמה".
העצני מזכיר כי חסן אבו ליבדה, מי שהיה ראש הלמ"ס הראשון של הרשות כשהיא הוקמה, הצהיר מראש ואמר: "נילחם ביהודים באמצעות הסטטיסטיקה".
אז הנתונים שקריים, ומה בדבר האחוז שמעוניין לעזוב לכאורה?
״כנראה יותר. הממשלה היוצאת החליטה שערביי יהודה ושומרון יכלו לטוס לחוץ לארץ דרך שדה התעופה 'רמון', ולא יצטרכו לעבור בירדן. זה שמלך ירדן השתולל בעקבות כך זה בסדר, הוא מפסיד הכנסות, אבל אבו מאזן משתולל מההחלטה. למה? כי יהיה להם יותר קל לעוף מפה. זה מקל עליהם בצורה דרמטית את העזיבה".
"יש לפני שילה כפר שנקרא 'תורמס עיא' שנראה בוורלי הילס, אתה לא מאמין שיש כאלה וילות, אבל מה? הוא 90% ריק. כך גם הכפר 'דיר דבוואן', 'עין יברוד', וחצי מ'סילוואד' שזה כפר המרצחים הכי גדול בארץ – אלה כפרי רפאים. אתה נוסע בערב – אין אור בחלונות. כולם בארצות הברית ובדרום אמריקה, באים פעם בחודש לא משכירים את הבתים כי הם יודעים שהם לא יראו אותם בחזרה".
העצני מדגיש שהמציאות הזאת לא קיימת בכל הכפרים, וממשיך: "תעמוד מתצפית יוסף, תסתכל על שכם, או בתל רומידה תסתכל על חברון – אתה רואה ים של בתים חדשים, בנייני קומות, בהרבה מהם אין חלונות, כלומר הם ריקים. גם בעזה עשרות אלפים עוזבים, יש נהירה החוצה".
מה הדבר שדוחף אותם בצורה המשמעותית ביותר לעזוב?
"כשהגענו ב-67 לשטח לא הייתה אף אוניברסיטה ביהודה, שומרון ועזה. היום יש סדר גודל של 15 אוניברסיטאות ובסך הכול קרוב ל-40 מוסדות השכלה גבוהה. יכול להיות שזאת מערכת ההשכלה הגבוהה הכי גדולה בעולם הערבי. בכל שנה קרוב ל-40,000 בוגרים. סטודנט מוצא את עצמו עם תואר ביד, במקום שאפילו פועל הוא לא יכול להיות. אז למה לו?".
לעניין הדמוגרפי בשטח יש גם השפעה עתידית. העצני: "שני שליש מהסטודנטים ביהודה ושומרון הן סטודנטיות. כלומר, מחזורי הילודה לא מתחילים בגיל 14 אלא בגיל 25, וזה משפיע על מחזורי הילודה שמתאחרים לגיל 25 – רווקות מאוחרת".
"כל ילד שנולד הוא נכס כלכלי, הוא ידיים עובדות. ההשכלה הפכה את הילדים מנכס לנטל. חקלאי לא יכול לעזוב את המקום כי זו הפרנסה שלו, אבל כשהוא בעל מקצוע מודרני, הפרנסה אצלו בראש, הוא יכול ללכת איתה לכל מקום, ועבורו ביהודה ושומרון היא לא טובה, היא בעייתית. יש אצל הערבים 20% אבטלה ומי שיש לו כבר עבודה – המשכורות הן בדיחה. לכן יש נהירה החוצה לכל העולם".
מי שנוסע בכבישים ביהודה ושומרון לא מרגיש את ההגירה שעליה אתה מדבר.
"הערבים עדיין בתנועה של התרבות. הם סביב השלושה ילדים בממוצע לאם וזה עדיין פריון חיובי, אבל המגמה היא למטה ויש גם הגירה גדולה. במצב שחברה פרימיטיבית כמו שהם היו ב-67 נכנסת תחת כנפיה של חברה כמו שלנו, מה שקורה זה שתמותת התינוקות כמעט נפסקת ומנגד תוחלת החיים עולה. המנהג להביא הרבה ילדים יחלוף בעוד דור או שניים. הילודה שלהם מתרסקת כי הם נורמליים, כך מגיבה כל חברה נורמלית שעוברת מודרניזציה. רק אצל היהודים בישראל זה הפוך".
"יצא שכאילו חיכינו 55 שנה בשביל שינוי המגמה הדרמטי אצל ערביי יהודה ושומרון, אז עכשיו נתייאש? יש להם גם הגירה עצומה וגם ירידה בילודה, ומנגד אצלנו המצב הפוך – הירידה בשפל והעלייה ארצה בשנים האחרונות טובה מאוד, בטח אחרי המלחמה באירופה".
"אנחנו מפריעים לילודה שלנו על ידי מחירי דיור"
בעז העצני, 65, מנהל ההסברה במועצה האזורית שומרון ומקיים סיורים לחברי כנסת, אנשי תקשורת ומובילי דעת קהל בשומרון. הוא פובליציסט וכפי שהוא מגדיר את עצמו – 'חוקר חובב'. לאחרונה כתב עבודה גדולה בשם 'מדוע ישראל לא תתקיים בלי יהודה ושומרון', כאשר אחת מהסיבות היא הדמוגרפיה.
לפני מספר שבועות שוחחנו עם פרופסור אריה אלדד, והוא סיפר שמפלגת מולדת פתחה בזמנו משרד שניסה לסייע למשפחות ערביות בירושלים שרצו להגר מכאן. זה היה בקנה מידה קטן מאוד ולא זכה להצלחה גדולה. לא הייתה שם התערבות של המדינה, יש משהו שהמדינה יכולה או צריכה לעשות בעניין הגירה ערבית?
"קודם כל המדינה לא מעודדת עלייה, אלא הממסד", מתקן העצני. "אז הממסד הוא ממסד פושע מבחינה ציונית כי הוא לא מעודד עלייה, כי עידוד עלייה משמעותו ביקוש נוסף ועוד עלייה במחירי הדיור, וזו צרה פוליטית ומנסים 'להקל' על זה באי עידוד עלייה".
על הבנייה ביו"ש הוא אומר: "היכולת היחידה של ישראל לספק שטחים שייתנו מענה לבעיית הדיור ומחירי הדיור – היא ביהודה ושומרון. השטח הופך להיות המפתח לשיפור המאזן הדמוגרפי שלנו. אנחנו מפריעים לילודה שלנו על ידי מחירי דיור ועוד כל מיני בירוקרטיות, ולא יוצאים מגדרנו להביא כמה שיותר יהודים".
העצני חוזר לשאלתי, ומשיב: "מה שעובד אל תיגע. הם רוצים לצאת – תקל עליהם". לכך הוא מוסיף ואומר כי בעבר היה מנהל לעידוד הגירה במשרד ראש הממשלה, ומי שסגר אותו היה ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין. "מה מנהלה כזאת יכולה לעשות? לשלם להם? ברגע שאתה מתערב בצורה ניכרת אתה מקלקל את המגמה, אתה מפריע לתהליך. צריך לפעול בצורה חשאית, עקיפה. צריך לפתוח סוכנויות לתעסוקה בחו"ל, בייחוד לנשים, למשוך אותן ברשתות החברתיות. בסקנדינביה סובלים מההגירה המוסלמית, נורבגיה הייתה היחידה לפעול בנושא ברשתות החברתיות ולא בגלוי. היא יצרה את הרושם שלא כדאי להגיע אליה והצליחה לבלום הרבה מההגירה המוסלמית".
במינהל האזרחי בחרו שלא להגיב לדברים.
המציאות הדמוגרפית מערבית לירדן
את הנתונים הבאים לקחנו מאתרו של אטינגר, שם נכתב כי בניגוד לתפיסה המקובלת, ישראל כלל לא מאוימת ב׳פצצת זמן דמוגרפית ערבית׳ בשטח המשולב של יו״ש ומה שמכונה ׳הקו הירוק׳, אלא מאופיינת על ידי תנופה דמוגרפית יהודית של שיעור פריון ומאזן הגירה. אנחנו בסופה של 2022 והממסד הישראלי ממשיך להדהד את הנתונים הדמוגרפיים של הרשות הפלשתינית ללא בדיקת נאותות, תוך התעלמות מניפוח מלאכותי של 50% בנתונים הפלשתיניים, נכתב בדוח "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב".
מספר הלידות היהודיות בישראל ב-2021 (141,250) היה גבוה ב-76% ממספר הלידות ב-1995 (80,400), בעוד מספר הלידות הערביות (43,806) היה גבוה ב-20% מלידות 1995 (36,500), כפי שפורסם ב׳ירחון מרץ 2022׳ של הלמ״ס.
ב-2021 היה מספר הלידות היהודיות 76% מסך הלידות בישראל בהשוואה ל-69% ב-1995.
ב-1969 היה שיעור הפריון הערבי גבוה ב-6 לידות משיעור הפריון היהודי. ב-2015 נעלם הפער – 3.13 לידות לאישה היהודייה והערבייה, ומאז שיעור הפריון היהודי גבוה מהערבי. ב-2020 שיעור הפריון היהודי היה 3 לידות לאישה (3.27 כאשר בני הזוג הם ילידי הארץ), לעומת שיעור פריון ערבי של 2.82 ושיעור פריון ערבי-מוסלמי של 2.99.
הגידול בשיעור הפריון היהודי נובע מרמה גבוהה יחסית של אופטימיות, פטריוטיות, זיקה לשורשים, אחריות קהילתית, תחושת-ספר (אתגר ביטחוני), יחס חיובי מסורתי לגידול ילדים וצמצום היקף ההפלות.
ב-2021 היו 43,879 פטירות יהודיות בהשוואה ל-31,575 ב-1996 כאשר היקף האוכלוסין כמעט הוכפל – מאפיין מגמה של אוכלוסייה צעירה יותר. ב-2021 היו 6,751 פטירות ערביות בהשוואה ל-3,089 ב-1996 – מאפיין מגמת הזדקנות.
ב-2021 היה מספר הפטירות היהודיות 31% ממספר הלידות היהודיות בהשוואה ל-40% ב-1995 – מאפיין מגמה של אוכלוסייה צעירה יותר. ב-2021 היה מספר הפטירות הערביות 15% ממספר הלידות הערביות בהשוואה ל-8% ב-1995 – מאפיין מגמת הזדקנות.
מאז 1995 מתרחבת התשתית הצעירה של האוכלוסייה היהודית בישראל, המעניקה בסיס להמשך התנופה הדמוגרפית (לפחות) בדור הקרוב.
התנופה הדמוגרפית היהודית מתוגברת גם על ידי מאזן הגירה חיובי הכולל עלייה שנתית וצמצום של היקף ה׳ירידה׳: מתוספת של 14,200 ׳יורדים׳ ב-1990 לתוספת שנתית של כ-7,000 בשנים האחרונות (במקביל להכפלת האוכלוסייה מ-1990). במקביל, ישראל עומדת בפני פוטנציאל עלייה של כ-500,000 יהודים מאוקראינה, מרוסיה, ממדינות נוספות בברה"מ לשעבר, מצרפת, מבריטניה, מגרמניה, מארגנטינה ומארה"ב.
ניפוח הנתונים הפלשתיניים
500,000 תושבי חוץ, רובם מיו״ש, השוהים מחוץ לאזור למעלה משנה כלולים במפקד האוכלוסין הפלשתיני, בניגוד לנוהל המקובל העולם הגורע ממפקד האוכלוסין תושבים השוהים מחוץ למדינת הבית למעלה משנה. מספרם היה 325,000 במפקד האוכלוסין של 1997 – כך לפי הלמ״ס הפלשתיני, וגדל ל-400,000 ב-2005 (לפי ועדת הבחירות הפלשתינית), ומתרחב מידי יום בגין לידות.
350,000 ערביי ירושלים הם בעלי ת.ז. ישראלית ונספרים פעמיים – פעם אחת ע״י ישראל ופעם נוספת ע״י הרשות הפלשתינית. מספרם גדל מידי יום עקב לידות.
למעלה מ-150,000 ערביי יו״ש ועזה נשואים לערביי ישראל, הפכו לתושבי קבע או לאזרחים, ונספרים פעמיים ע״י ישראל והרשות הפלשתינית.
378,000 ערבים שהיגרו מיו״ש מאז מפקד האוכלוסין של 1997 לא נוכו ממפקד האוכלוסין הפלשתיני, המתעלם ממאזן ההגירה השלילי של כ-20,000 לשנה בשנים האחרונות. רוב המהגרים הם צעירים. מאזן הגירה שלילי מאפיין את יו״ש, לפחות, מאז הסיפוח הירדני של אפריל 1950. לדוגמא, 28,000 ב-2021 > 26,357 ב-2019 > 15,173 ב- 2017 > 16,393 ב-2015 – לפי תיעוד שוטף של רשות האוכלוסין וההגירה.
32% ניפוח מלאכותי של נתוני-לידה ע״י הרשות הפלשתינית תועדו ב-2006 ע״י דו״ח ׳הבנק העולמי׳ (עמ׳ 8 סעיף 6), כאשר הרשות הפלשתינית טענה לגידול של 8% במספר הלידות, אך ׳הבנק העולמי׳ תיעד צמצום של 24%.
התמערבות דרמטית של שיעור הפריון מ-9 לידות לאישה ערביה בשנות ה-60׳ ל-3.02 ב-2021. ההתמערבות היא תוצאה של מעבר סוחף מהכפר אל העיר בנוסף לעלייה בגיל הנישואין (מגיל 15 ל-22), הרחבת השימוש באמצעי מניעה, העמקת השתלבות הנשים הערביות במערכות החינוך והתעסוקה, קיצור תקופת הפריון (מגיל 16 עד 55 לגיל 23 עד 45), ועוד.
היקף הפטירות מדווח במספרים נמוכים מהמציאות – כפי שמלמדים מחקרים עוד מתקופת המנדט הבריטי – משיקולים פיננסים ומדיניים. לדוגמה, מפקד האוכלוסין הפלשתיני של 2007 כלל את ילידי שנת 1845.
כאמור, כמו שכבר הזכרנו, העובדות לעיל מתעדות ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון ערבים, כלומר, אוכלוסייה ערבית של 1.5 מיליון ולא כ-3 מיליון.
השורה התחתונה
ב-1897 היה בשטח המשולב של יו״ש ו׳הקו הירוק׳ מיעוט יהודי של 9%, שהתרחב ל-39% ב-1947 והפך לרוב של 68% ב-2022 (7.5 מיליון יהודים, 2 מיליון ערביי ׳הקו הירוק׳ ו-1.5 מיליון ערביי יו״ש), הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן הגירה.
