בדרך לכותל

עושים תשובה – עולים לגליל!

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
בחודש הרחמים והסליחות התפילות בכותל מקבלות משמעות מיוחדת. הקירבה לקודש הקודשים בעת המיוחדת של – ׳קראוהו בהיותו קרוב׳ – נותנת לכל אחד ואחת הרגשה מוחשית, ששערי שמים נפתחים. זוהי שעת רצון. אסור לפספס אותה.
הזכות לעמוד כאן לפני מלך מלכי המלכים שעה שדלתו פתוחה לשבים, היא גדולה יותר מכל זכיה ב׳מפעל הפיס׳.
מי שבא לכותל באלול ובתשרי, מבקש באמונה גדולה את כל אשר על ליבו ונענה ברצון. זה אמיתי. זה בדוק. זה מוכח. וזה קורה כאן ועכשיו. אלפיים שנה חיכינו לחזור לירושלים והנה, עתה, זכינו.
הבקשה הראשונה בפי כל, היא זירוז בניין בית הבחירה… בהמשך לבקשה הגדולה והעיקרית הזו, כל הבעיות האישיות נראות קטנות ושוליות.
אך אני לא מדלג גם על העניינים הציבוריים הנוספים, החומריים והרוחניים וכמובן גם לא על הבקשות הפרטיות. ידוע לכל ש׳המבקש על חברו נענה תחילה׳ כי הוא מראה אכפתיות ואחריות על הזולת. לכן, אני מתחיל לבקש על משפחתי, חבריי, עובדי החברה, צוות ׳גילוי דעת׳ וצוות ׳קרוב אליך׳, על השכנים, על עובדי ׳קרן אביה׳, מתנדבי ׳הבית של אביה׳, מתנדבי ׳קרן ישראל לריפוי נפגעי חוט שידרה׳ וכו׳.
לאחר מכן מוסיף בקשות לפני אבי שבשמים על הפרויקטים הציבוריים אותם אני יוזם ומפעיל וגם עליהם אני מבקש ברכה, הנחייה, עזרה ועידוד.
רק לבסוף אני מפרט את בקשותיי האישיות.
02
עלייה משפחתית לגליל היא תמיד אירוע מרגש עבורנו. השנה בחרנו לבלות את חופשת הקיץ המסורתית שלנו בעיר המקסימה מעלות – שלושה דורות, לשלושה לילות.
בכל ביקור בגליל המערבי אנחנו מגלים בו פנים חדשות עם קסם מיוחד.
חיזוק ההתיישבות היהודית בגליל היא צו השעה. מצב ההתיישבות בגליל דורש משאבים ומאמצים רבים וחיוניים, לא פחות מיו״ש והגולן.
במשך שנים לא מעטות אני עוסק בהזמנת יהודים ללמוד ולהתיישב בגליל, ואף בניתי לשם כך תכנית שילובים לאומית, תחת הכותרת – ׳עולים לגליל׳, לאיגום יוזמות וכוחות של מרב הגופים הפועלים בשטח – משרדי ממשלה, שלטון מקומי )מוניציפלי(, גרעינים תורניים, ארגונים מקומיים, אקדמיה, לימוד הוראה, הכשרה מקצועית, השמה, לימוד תורה, תעסוקה, שמירה על קרקעות מדינה, בנייה, חקלאות ועוד.
בנופש הקצר שלנו, השתדלנו לשלב טעימות מכל הטוב שמציע הגליל הקסום והירוק – קצת ים ומעיינות, טיולי טבע משובבי לב, אטרקציות שיתאימו לכל הגילאים ומפגשים מעניינים עם הנוף האנושי-יהודי המהמם של הצפון.
ערכנו שייט מול חופי עכו העתיקה. סיירנו בשוק ובעתיקות לאורך אלפי שנות היסטוריה יהודית. ירדנו לצלול במים הקרירים של מפל עין זיו, סירנו במושב בצת, במושב מנות, בשתולה, בעין ורדים, טבלנו במעיין עין יבקע – נחל ציפורי, עלינו ברכבל לראש הנקרה, וירדנו לשוח בנקרות הקרירות, הקפנו את אגם מונפורט ונהנינו מהאתגרים שמציע האתר הקסום.
03
שיא הביקור היה סיור לאורך גבול הצפון, בהדרכתו המקצועית של ידידי, תא״ל במיל. מוטי כהנא, בעל ניסיון פיקודי עשיר ומוצלח, שהיה בין השאר, מפקד ׳סיירת גולני׳ ב׳חומת מגן׳, מפקד ׳סיירת אגוז׳ במלחמת לבנון השנייה ומפקד מערך הגנת גבולות ישראל. לאחר מכן כיהן כסגן ראש המל״ל ולאחרונה שימש כמנכ״ל משרד ההתיישבות.
באחד הצירים הסמוכים לגבול, התעכבנו ארוכות בנקודה מצמררת. על הגדרות מסביב נתלו דגלי ישראל, הונחו נרות נשמה והוצבו תמונות גדולות של חיילי צה״ל, הי״ד. בדיוק כאן נחטפו לפני כ-17 שנה, חיילי המילואים היקרים שלנו, אלדד רגב ואהוד גולדווסר הי״ד – על ידי חוליית מחבלי חיזבאללה שחצו את הגדר בעורמה וחדרו לשטח ישראל כדי לחטוף חיילי צה״ל לשם מיקוח והורדת המורל הלאומי והצבאי שלנו. דבר לא השתנה מאז. חיזבאללה יודע שאין ביכולתו להביס את צה״ל. לכן, גם היום המחבלים עושים מאמצים להוציא לפועל פעולות קומנדו קטלניות, כמו חטיפת חיילים ואזרחים ופגיעה בעורף של ישראל.
חיפשנו על הכביש את סימני הפיח שהותירו הג׳יפים הישראלים, שהופצצו והתפוצצו.
כשנודע על החטיפה, טנק ישראלי שהיה הקרוב ביותר למקום האירוע קיבל פקודה להיכנס ללבנון ולעצור את רכב המילוט של המחבלים. צוות הטנק דהר קדימה תחת הפצצה כבדה. בהתעקשות נחרצת נכנסו למרדף, במטרה להגיע למאחז ׳כיפת הדגל׳ כדי לבצע משם ירי. הצוות הספיק לפגוע בכמה מעמדות חיזבאללה עד שעלה על מטען גחון גדול, שהכיל יותר מחצי טון (!) חומרי נפץ. הטנק נהרס לגמרי. צריח הטנק התרומם לגובה עצום ונחת במרחק של כ-170 מטר משם. כל ארבעת חיילי הטנק האמיצים הי״ד, נספו: – גדי מוסייב, אלכסיי קושנירסקי, יניב בר-און ושלומי ירמיהו.
האירועים הקשים הללו היו הגורם לפתיחת מלחמת לבנון השנייה.
04
כוח גולני שנכנס לגזרה ממנה יצאו המחבלים גילה שם בין השאר, מטולי אר. פי. ג׳י, שאולתרו ככפולי קנה, בהם השתמשו המחבלים כדי לפגוע ברכבים המשוריינים, לפוצץ אותם ולחטוף את החיילים.
בסמוך, התגלה מק״כ – מקלע כבד, שעליו חרוט מספר סידורי צה״לי. לאחר בירור התגלה כי המקלע הזה נמכר בעבר לצבא האיראני ומצא את דרכו, מאוחר יותר, כמו עוד נשקים ואמצעי לחימה רבים, מאיראן לזרועות ארגון המחבלים – חיזבאללה. ימח״ש.
05
לשם ביצוע זממם לחטיפת ישראלים נוספים, חיזבאללה חפר מנהרות באורך של מאות מטרים ובעומק של בניין בן 20 קומות. צה״ל, במבצע מבריק יצא לחפור את הגזרה ולהפעיל מקדחים ענקיים שחדרו לעומק רב. באחד מהקידוחים, נשמט המקדח ונפל ללוע האדמה, לעומק של כ16 מטר. כוחותינו הבינו שעלו על תוואי מנהרה.
מומחי ההנדסה המשיכו לקדוח, ביתר שאת, לעומק גדול יותר והנה שוב נשמט המקדח לבטן האדמה. האם מדובר בשתי מנהרות? אחת על גבי השנייה? שאלו את עצמם מפקדי הכוח ההנדסי.
לאחר זמן קצר התתברר שמדובר במנהרה אחת בעלת פיר אנכי של יותר מ-70 מטר שבו תוכננה מערכת מדרגות שמובילות מהחפירה בעומק האדמה עד לנקודה אסטרטגית, חבויה בצלע הר, הנמצאת בסמוך לציר תנועה, בעומק השטח הישראלי. המנהרה נחצבה על ידי המחבלים במבצע הנדסי מורכב ומסובך.
המנהרה משתרעת לאורך של יותר מ-750 מטר בשטח הלבנוני ועוד כ-250 מטר בתוך השטח הישראלי. כשנחשפה המנהרה, בע״ה, על ידי כוחות ההנדסה של צה״ל, נותרו רק תשעה מטרים שהפרידו בין המחבלים ובין השלמת החפירה עד ליציאה ליד ציר תנועה בצפון הגליל. כל זה במטרה לבצע, חו״ח, פיגועים וחטיפות נוספות קשות ומכאיבות יותר מכל קודמותיהן.
06
במבצע מתוחכם לא פחות, צה״ל אטם את 750 המטרים שחפר החיזבאללה בעומק שטח לבנון. לצורך כך השתמש צה״ל בטכנולוגיות מתקדמות שפותחו במיוחד במעבדות המחקר. חומר מיוחד הוזרם למנהרה כדי לקלוט את מאות אלפי הקוב של הבטון שימלא את החלל הגדול.
מאות מערבלי בטון גויסו למבצע. צינורות ענק הוחדרו ונפרסו לאורכה של המנהרה. בבת אחת הוזרמו כמויות אדירות של בטון שסתם את המנהרה לעד.
את יתרת 250 המטר שבשטחנו, כולל מערכת המדרגות האפלות, הותירו מפקדי צה״ל ללא שינוי. זאת, כדי להמחיש לראשי מדינות ולמקבלי החלטות בעולם את זממם של המחבלים, שמבקשים כל העת לחדור לשטח הריבוני של ישראל במטרה לחטוף ולפגוע באזרחים, להפר את שלוות התושבים וכדי לפגוע בעורף האזרחי של מדינת ישראל.
לצורך חציבת המנהרה, השתמשו המחבלים הארורים באזרחים לבנונים תמימים. הם אספו ׳קורבנות׳, קשרו את עיניהם, הובילו אותם לבטן האדמה וציוו עליהם לחצוב ולחפור, בתנאים לא אנושיים. רבים מהחוצבים מתו תוך כדי החציבה, מפציעות ומחנק והותירו משפחות שכולות רבות בדרום לבנון.
07
בשבוע האחרון נרצחו בפיגועי ירי, יהודים יקרים וביניהם בת שבע נגרי, הי״ד, אימא צעירה, שנורתה על ידי מחבלים, מול עיניה של בתה המתוקה, בת ה-12.
בג״ץ צריך סוף סוף לגבות את זרועות הביטחון בכל פעולה שיכולה לתפוס מחבלים לפני יציאתם לפגע ולרצוח. בג״ץ צריך לתת אור ירוק לפעולות הרתעה, הריסת בתים מיידית, הענשה ויד קשה נגד כל מי שמסייע לטרור וכו׳.
במקום לצאת למלחמת הרתעה נגד כוחות הרשע והחמאס אנו עסוקים בריב ובמדון פנימי. מול האיום האיראני והלבנוני מובילי המחאה ממשיכים, בחוסר אחריות, לתקוף איש את רעהו, תוך נפנוף בוטא בנשק הסרבנות הפסול וההרסני ולחסל כל בסיס של לכידות וכל סיכוי להידברות ולאחדות.
בימי הרחמים והסליחות אני פונה לכל מי שלב יהודי פועם בקרבו – הניחו את התוקפנות הפנימית, בואו נדבר. האמת לא נמצאת תמיד בצד אחד.
יחד, נמצא בהסכמה דרכים לתקן את מערכת בתי המשפט… ונשאר אחים לנצח.
שבת שלום של ביטחון אישי וציבורי, חיזוק ההרתעה וקוממיות ישראל. ייהוד הגליל, מיגור ארגוני הטרור. חיזוק לומדי התורה וחיילי צה״ל. ■

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…