יהדות עכשיו

צדיק באמונתו

" לפני הגיוס עברתי תקופה מאוד לא פשוטה. אחי שלח אליי שליחים כדי שינסו להשפיע עליי ולשכנע אותי לרדת מהרעיון. כשהיה רואה אותי בישיבה הוא היה צוחק ושולח עקיצות. לאבא שלי לא העזתי לספר, ובסוף זה נודע לו דרך האחים שלי"

צדיק באמונתו גילוי דעת 409
צדיק באמונתו גילוי דעת 409

 

צדיק באמונתו“הרב, אני פונה אליך כי בזמנו הסברת לנו את טעמם של מצוות ומנהגים שונים ביהדות בצורה מובנת, ולא הבנתי דבר אחד ממה ששמעתי השבוע על החלב. אמרו לי שחלב יכול להיות לא כשר. מה כבר יכול להיות בו? מישהו יערבב אותו עם חלב של חזירות? הגזמתם! על כל דבר אתם מקשים!” “בהזדמנות, אם תרצה, אשלח לך מאמר מפורט על כשרות החלב”, עניתי. “אני יכול לפרט לך כעת יותר מעשרים בעיות שעלולות לפגוע בכשרות החלב, אך כדי שלא להלאות אותך אתן לך כעת דוגמה לשלוש בעיות רפואיות שיכולות להיות לפרה שיגרמו לחלב שלה להיות לא כשר. על השאר או שתקרא או שנדבר בפעם אחרת”.

נחזור לתחילת הסיפור. כך הכול החל: יענקי נולד בבני ברק למשפחה התימנית היחידה בחסידות בלעז. "כולם מכירים אותנו", הוא משחזר. "תגיד ושדי, ישר יכירו. אנחנו שמונה בנים".
אחרי שלמד בישיבה קטנה בבני ברק עבר יענקי לישיבה גדולה של החסידות בירושלים, למד בה ועבד בה כמדריך חינוך מיוחד. בהמשך עבד כסוכן מכירות בחברת סלולר. "תמיד חלמתי להתגייס, אבל לא ידעתי איך עושים את זה. יום אחד הגיע אליי חבר מהחסידות, יענקי שרייבר, ובפיו הצעה מפתיעה. 'מה אתה אומר שנתגייס? שמעתי שמקימים עכשיו פלוגה חרדית בגבעתי'. התחבטתי בדילמה. מצד אחד הייתי בן 23 ועוד לא התחתנתי, ובחברה החרדית זה נחשב מבוגר. מצד אחר רציתי להגשים את החלום ולהתגייס. לא היה לי עם מי להתייעץ. החלטתי, ובתוך חודשיים מההצעה ההיא כבר לבשתי מדים. התגייסנו יחד.

"לפני הגיוס עברתי תקופה מאוד לא פשוטה. אחי שלח אליי שליחים כדי שינסו להשפיע עליי ולשכנע אותי לרדת מהרעיון. כשהיה רואה אותי בישיבה הוא היה צוחק ושולח עקיצות. לאבא שלי לא העזתי לספר, ובסוף זה נודע לו דרך האחים שלי. הוא ניסה להתקשר אליי. לא ידעתי מה לומר ובהתחלה סיננתי אותו, אך לא יכולתי להמשיך כך לנצח. כשעניתי לו דיברנו על הא ועל דא. שיחה רגילה כזאת. ואז הוא שאל אותי: 'אתה רוצה לספר לי משהו?' ניסיתי להתחמק אפילו שידעתי שהוא יודע. כשנפתחתי בפניו הוא עשה לי מניפולציה רגשית: 'אתה תוקע לי סכין בבטן. אתה הורג אותי'. לאחר השיחה ההיא הקשר ביני לבין הוריי נותק.
"בתשע"ד התגייסתי לגדוד 'רותם' של חטיבת גבעתי דרך ארגון שח"ר, המסייע לשילוב חרדים בצה"ל. בשבת הראשונה בצבא לא היה מושג איפה אני הולך להיות. אין לי בית לחזור אליו. אני בניתוק מההורים שלי. חבר שלי, שאיתו התגייסתי, סיפר לי על נטע כץ, שהקים את ארגון שח"ר ומזמין אליו הביתה חיילים חרדים. תכלס, אני לא אוהב להיות בבתים שאני לא מכיר. אבל איך שנכנסתי לבית של נטע הרגשתי בבית. לא אורח ולא זר. נשארתי לגור אצלו שנה.
"השירות הקרבי היה האתגר הכי משמעותי שעברתי בחיים, במיוחד בשנה האחרונה, כשהייתי מפקד. הקפדתי לערוך בכל לילה סבב בין החיילים השומרים, ופעמים רבות הגענו לשיחות אישיות. הם הרגישו בנוח לבכות מולי. ההתמודדות עם החברה, עם המשפחה ועם כל מי שמכיר אותך מורכבת מאוד. באחת השבתות הראשונות שיצאתי לחופשה הגעתי לירושלים, לבעלז, ושמעתי שאחד הרבנים מריץ עליי שמועות שקריות. זו הייתה התמודדות לא פשוטה. פניתי לאותו הרב והצעתי לו שניגש יחדיו לאדמו"ר, והוא יתחקר אותי אם השמועות נכונות. זה עבד, והשמועות הופרכו. אגב, לא מעט פעמים במהלך השירות התייעצתי עם האדמו"ר.
"לאורך כל השירות שמרתי על פאות וזקן. הם שמרו עליי. זה עזר לי גם לא ללכת עם החבר'ה לכל מיני מקומות כגון מועדונים וכו'".
עוד מקרה מציג את המורכבות: "היינו בהכנות של הסגל ויצאנו לסיור במאה שערים. לבשנו כמובן ביגוד אזרחי, ורק הקצינים נשאו נשק. ראינו פשקווילים על הפלוגה שלנו, והתעכבנו לידם. אחד החרדים בשכונה קלט את זה. תבין", הוא קוטע את הסיפור, "השעה הייתה אחת בלילה. אותו אחד", יענקי ממשיך, "החל זועק 'שאבעס', כמו מילת קוד שמזעיקה את כולם. ישר יצאו אנשים מכל חור.

צדיק באמונתו גילוי דעת 409

"השירות הקרבי היה האתגר הכי משמעותי שעברתי בחיים, במיוחד בשנה האחרונה, כשהייתי מפקד. הקפדתי לערוך בכל לילה סבב בין החיילים השומרים, ופעמים רבות הגענו לשיחות אישיות. הם הרגישו בנוח לבכות מולי. "

כמה עשרות. הם החלו לצעוק ולזרוק עלינו דברים. אני הייתי קצת מאחור ונטמעתי בקהל עד שראיתי ילד קטן שבא לזרוק אבן. אמרתי לעצמי: עד כאן. לאן השנאה יכולה להוביל ילדים? לקחתי לו את האבן. באותו הרגע החרדים ההם קלטו שאני עם החיילים, משכו אותי לחצר קרובה והטעימו אותי מנחת זרועם. אילולא קצינים בפלוגה שחילצו אותי משם, אני לא יודע איפה הייתי היום.
"לשמחתי בשנה האחרונה אני וההורים שלי עברנו טיפול. התבגרנו ולמדנו להכיר מחדש זה את זה. אני עדיין שומר על אורח חיים חרדי וגר אצלם בבית, בבני ברק".

א' (השם המלא שמור במערכת) התגייס בתשס"ט. גם הוא גדל בירושלים במשפחה חרדית ולמד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה. כשהיה בן 14 וחצי סיים את המסלול הישיבתי, ומאז העביר את רוב הזמן בעבודות מזדמנות, בבטלה ובהרבה בילויים עם החברים. עם זאת בהגיעו לגיל 17, כשקיבל לידיו את הצו הראשון, היה לו ברור שהוא דוחה את הגיוס בתואנת 'תורתו אמונתו'. 
"לא הכרתי אפשרות אחרת", הוא מסביר. "הגיוס מוקצה מחמת מיאוס בחברה החרדית. אבל קצת אחרי גיל 18 חבר טוב הכיר לי את הצבא והציע לי שאולי בכל זאת אתגייס. הוא אמר שזה יתרום לנו בעתיד, כשנרצה לעבוד. השתכנעתי. חשבתי בכלל להיות שקמיסט, וואלה מצוין, עושים שבוע–שבוע (שבוע בצבא ושבוע חופש בבית), ובשנה השלישית יש לימודים, אז בכלל… אבל קצין המיון בבקו"ם חשב אחרת, ושלח אותי לגדוד 'נצח יהודה'.

"עברתי תקופות לא קלות, ואלמלא הסַמָּל שלי בטירונות אני לא יודע איפה הייתי עכשיו. הוא לקח אותי כפרויקט אישי, וואלה, זה הצליח. סיימתי קורס מ"כים וסמ"בים (מפקדי כיתות וסמלים בכירים) ואפילו חזרתי לשירות קבע בתפקידים שונים בבסיס תל השומר, תפקידים שאני ממלא עד היום. הצבא לגמרי גרם לי לממש את הפוטנציאל שלי הן ברמה המקצועית הן ברמה האישית. הקמתי משפחה. היום יש לי שני ילדים, ובלעדי הצבא והתהליך שעברתי אני לא יודע איפה הייתי היום. עם זאת", הוא מסייג, "רק מי שלא לומד או נמצא במסגרת ישיבתית אבל לא באמת לומד בה, הצבא הוא הזדמנות מצוינת בשבילו למימוש הפוטנציאל הגלום בו".

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…