עיריית תל אביב היא עירייה מאד דתית, אפשר אפילו לומר פונדמנטליסטית קנאית.
מי שהיה השבוע בחופש אולי פספס את הארוע האחרון, אז יסלחו לי השלשה שלא היו השבוע בחופש אם אתן תקציר קצר: עיריית תל אביב דרשה מכל בתי הכנסת לחתום על הנוסח הבא: "יודגש כי בית הכנסת ייתן שירותי דת לכל תושבי שכונת … והסביבה הסמוכה בהתאם לאופיין וצביונן ללא הבדלי גיל, מין או אמונה וכי נוסח התפילה ייקבע ע"י הוועד המנהל בהתחשב בכך. מובהר כי לא תתאפשר כל פעילות החורגת ממטרת ההקצאה הנקובה לעיל".
אנחנו ליברליים, אפילו ליברליים קיצוניים, לכן ניתן חופש לועד המנהל לקבוע את הנוסח. יופי טופי. כמו כן בית הכנסת לא יהיה מפלה. הוא יתן שרותי דת לבעל כל אמונה. (כלומר: גם נוצרים? מוסלמים? אתאיסטים? כופרים להכעיס? בודהיסטים?). איך בדיוק חושבת העיריה שבעל כל אמונה יכול להיות במעמד שוה בבית כנסת? בשביל מה באים לבית כנסת?
אולי זאת נקודת המפתח להבנת העניין. כשקראנו את סעיפי החוזה לא שמנו לב למוקש הגדול ביותר שהיה כתוב שם.
לפי עיריית תל אביב, תפקידו של בית הכנסת הוא לא לעבוד את ה', לא לקיים את חובותינו בעולמנו, לא ולא. תפקידו של בית הכנסת הוא לתת שרותי דת.
אנחנו העיריה, ובשל כך אנחנו נותנים לתושב שרות. נכון? כך קובעת הדת הליברלית. כל אזרח בא לעיר כדי לקבל. לא כדי לעבוד את בוראו אלא כדי לקבל שרותים.
לכן, יכול כל אזרח להאמין במה שבא לו, ועדיין יקבל שרותים. שרותי גברים ושרותי נשים. אבל ביחד.
‰ÈÎÔ ‰‡Ó‰
טוב, אם אדם בא לבית הכנסת לא כדי לעבוד את בוראו אלא כדי לקבל שירותים, אז במה בעצם הוא מאמין?
השאלה מתעצמת לאור העובדה שלא מפלים אותו סביב השאלה מי הא-להים שלו. כמובן. אז במה בעצם הוא מאמין?
אוהו, מצויין ששאלת. הסכת ושמע: אנחנו ליברליים. אנחנו מאמינים בחופש, בפתיחות, בזכותו של כל אדם להיות כמו כל אדם אחר. ואנחנו גם נפקח על כך שכל אחד יאמין בדיוק כמו שאנחנו נגיד לו ובדיוק כמו שאנחנו נגיד לו. למען החופש והליברליות.
אנחנו מאד קנאים לליברליות.
פה יהיה שוויון. על אפכם וחמתכם. אצלנו לא יהיו גברים ונשים, אצלנו כולם שוים. יש חופש גמור וכל מי שלא יעמוד בתנאי החופש יעוף מפה.
כי אתם יכולים לקבל איזה שרות דתי שאתם רוצים. אבל על הדת אנחנו לא נתפשר! על אפכם וחמתכם תהיו ליברליים חופשיים. יחי החופש.
ÏÂÁÓÈ ‰ÁÂÙ˘
אחת מאבירות החופש הגדולות מחתה לאחרונה על כך שבחטיבת החשמונאים יש הפרדה בין גברים לנשים. היא כתבה כך: "חברה חפצת חיים צריכה להציע לחרדים כל התאמה סבירה ואפשרית להשתלבות מוצלחת. כשרות, זמני תפילות וימי צומות, אבל אין לוותר על עקרון בסיסי: בישראל יש נשים בכל חדר, כיתה, בסיס…"
יופי יופי. מותר לכם לקבל שרותי דת. אבל להאמין? חס וחלילה.
מעניין. כי גם אני תוהה אם כדאי להקים חטיבות מיוחדות לציבור שדוגל בערכים האלה, שיוכלו לשרת בו לפי אמונתם ומצפונם (לא חטיבות מעורבות חלילה, אבל ניתן להם כל דבר סביר). אבל במחשבה שניה: מכל הבחינות עדיף שהם פשוט לא ישרתו. ישבו בבית, ויקיימו את האמור היה פרוגרסיבי בביתך ואדם בצאתך.
כי ככה זה בתל אביב, ליברליים. באמת דוגלים בחופש מוחלט. וכל מי שלא חופשי בדיוק כמונו – אוי ואבוי לו. ■
