לפני 74 שנים, ב-22 ביוני 1948, ט”ו בסיון ה’תש”ח, הוטבעה ספינת 'האָלטָלֶנָה' במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. הספינה הפליגה ארצה כשהיא מובילה על סיפונה כ-930 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי. הספינה הגיעה לחופי ישראל כחמישה שבועות לאחר קום המדינה וכשלושה שבועות לאחר שארגון האצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב במסגרת צה"ל.
הניצול האחרון כאן בארץ מאחד האירועים הנוראיים ביותר בתולדות העם היושב בציון, הוא יוסף (יוסק’ה) נחמיאס בן ה-97, ואיתו שוחחתי השבוע במה שנדמה היה לי כריאיון שלקוח מתוך סרט.
יוסק’ה נולד בירושלים בי”ז בחשוון תרפ”ו, 04.11.1925, שם גדל עד גיל 14, “לאחר מכן לדאבוני הרב הוריי עברו לגולה, לתל אביב. אנחנו הילדים בכינו, רצינו להישאר בירושלים, אבל אבא שלי היה קבלן והתחיל לבנות בשכונת פלורנטין”. נחמיאס למד בבית הספר הצרפתי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר מכן למד בבית הספר הצרפתי בביירות עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, אז המשיך את לימודיו בתיכון הצרפתי ביפו. “בית הספר היה קרוב לים. הייתה לנו תעלה מתחת לכביש וכל יום הלכנו לים, שיחקתי בים יותר מאשר שלמדתי. שם למדתי שפות, כל הפסקה דיברנו בשפה אחרת”.
עם חזרתו לארץ החל את פעילותו בתנועת הנוער ‘בית”ר’ ומשם לאצ”ל – הארגון הצבאי הלאומי. “בגיל 14 וחצי התגייסתי לצבא הבריטי וזה עזר הרבה מאוד למחתרת. מכיוון שדיברתי אנגלית ברמה טובה, אחד התפקידים שלי כמי שעמד בשער היה לדבר ולמסור את התעודות המזויפות תוך שאנחנו מחופשים לחיילים בריטים. כך נכנסנו למחנות צבא בריטיים בצהריי היום כשכל החיילים בחדר האוכל – משתלטים על מחסן נשק ויוצאים מלאים. הרבה פעמים יצאנו בשקט ולא הרגישו בנו, והרבה פעמים הרגישו בנו ויצאנו מהמחנה תוך כדי קרב. נכנסנו למחנות בית נבאלה, צריפין, תל נוף ועוד”.
במבצע ליל הרכבות, ה-01 בנובמבר 1945 שהתבצע במסגרת תנועת המרי העברי, לקח יוסק'ה חלק בפיצוץ גשר רכבת ליד אשדוד בקרבת גשר עד הלום. במהלך הנסיגה נתפס בידי הבריטים עם קבוצה של 31 לוחמים. “נתפסתי בפעולה כחייל בריטי. הייתי בבית דין שדה ונשפטתי על גיס חמישי ובגידה. דין אחד יש לזה – מוות בפני כיתת יורים”.