אשתף אתכם בסיפור מלמד שקרה לי בערב ראש השנה בדיוק לפני שנה. לפני כמה שנים הפנו אליי אדם שהיה במצב כלכלי ואישי קשה מאוד. בשלב מסוים התחלתי ללוות אותו גם כלכלית אבל בעיקר נפשית. בהתחלה הוא חי ברחוב והיה חסר עבודה, ולאחר כמה שנים הוא עמד על רגליו לבד ואפילו עבודה הייתה לו. לפני כשנה וחצי בשעה טובה הוא התחתן (חשוב לציין שהוא כבר לא צעיר כל כך), ולפני החתונה שלו אספנו כ-20,000 שקלים מחברים טובים כדי שיגיע לחתונה בצורה מכובדת.
הוזמנתי לחתונה. הגעתי לחופה, והיא הייתה מרגשת מאוד. בסיום החופה נתתי לו חיבוק גדול, אמרתי מזל טוב גם לכלה שלו ונסעתי הביתה. כשבוע לפני ראש השנה הוא התקשר אליי ואמר: "אתה יודע שאני מתחיל לעבוד מייד אחרי ראש השנה, אבל בינתיים אין לנו כסף לקנות אוכל לחג.
האם אתה יכול לעזור לנו?" פניתי לחבר יקר, והוא תרם 3,000 שקלים ווידא שיהיה להם כל טוב לחג.
ואז הוא התקשר שוב ואמר: "ממש תודה רבה על האוכל, אתם לא מבין כמה זה שימח אותנו. לא נעים לי, אבל יש עוד בעיה שאני צריך בה את עזרתך. התקלקלה לנו מכונת הכביסה, וכל הכביסה יוצאת שחורה. זה יוצר הרבה מתח ביני לבין אשתי".
התקשרתי לחבר, והוא תרם 1,700 שקלים למכונת כביסה חדשה. התקשרתי ממש לפני ראש השנה להגיד לו שהמכונה תגיע בערב החג עם מתקין כדי שהם ייכנסו לחג בשמחה, ולפני שנפרדנו הוא עוד הספיק להודות לי, ואיחלנו זה לזה שנה טובה וחג שמח.
בסיום השיחה בינינו הוא לא כיבה את הטלפון. שמעתי את אשתו צועקת לו: "יעקב, עם מי דיברת כל כך הרבה זמן בטלפון?" הוא ענה לה: "עם חבר שלי אורי שכטר", והיא צעקה לו: "אה, זה ההוא שלא הביא צ'ק לחתונה".
ניתקתי מייד את השיחה. את האמת? ברגע הראשון חשבתי לעצמי בלב 'איזו כפיות טובה, איזו חוצפה', וגם לא הבנתי למה ניתקתי מייד את השיחה, אולי הייתי צריך להמשיך ולשמוע מה הוא ענה לה. אבל די מהר הבנתי שלא באמת מעניין מה הוא ענה לה, וגם לא במקרה ניתקתי את השיחה מייד. בסך הכול בורא עולם רצה ללמד אותי מסר חשוב.
המסר מבחינתי היה שלעיתים כשאתה עושה דברים בעולם הזה אתה יכול להתבלבל ולחשוב שאתה הברז של השפע. אבל הבנתי שאסור להתבלבל ולחשוב שאנחנו הברז. יש בורא לעולם, והוא הברז. אנחנו בסך הכול צינורות בעולם הזה. לפעמים אנחנו צינורות קטנים ולפעמים צינורות גדולים, אבל בסך הכול צינורות, לפעמים צינורות טובים ולפעמים טובים פחות.
לפעמים השפע שעובר דרכנו הוא שפע גשמי, ואם נמלא אותו בכלי, הכלי יעלה על גדותיו והשפע יישפך. אבל אם השפע הגשמי יזרום לדברים טובים, לצדקה ולחסד, השפע שיעבור דרכנו יכול להיות שפע אין-סופי.
לא מעט אנשים בעולם מתבלבלים לפעמים וחושבים שהם הברז. גם לי זה קורה לפעמים. הם ממש חושבים שהם מלכי העולם, אבל בורא עולם מלמד אותם די מהר, בהתחלה בעדינות ובהמשך – אם הם לא מבינים – הוא מסביר להם ביתר בהירות שהם לא מנהלי העולם אלא בסך הכול שליחים וצינורות שלו בעולם.
עמדתי להיכנס לראש השנה בשנה שעברה בתחושה של 'איזה מדהים אני וכמה חסד וטוב עשיתי לפני החג'. ואז הגיע בורא עולם ובשיחת טלפון אחת הבהיר לי שלא אעוף על עצמי, אני בסך הכול 'ההוא שלא הביא צ'ק לחתונה'. ובתחושה הנפלאה והנקייה הזאת נכנסתי לראש השנה.
