01
פרשת האזינו פותחת במלים "האזינו השמים". משה קורא לשמים והארץ להאזין. אבל בימינו השורש הזה משמש גם למלים איזון ומאזן. כדי לקבל שנה חדשה צריך להאזין למציאות ולערוך מאזן בין הטוב ובין הרע של השנה האחרונה, ולראות מי גובר על מי.
02
מי שמקשיב יותר מידי לאנשים פסימיים מקבל רושם שהעולם הוא רע, מי שמקשיב לצפירות של זמבורות ברחובות יכול להתחרש מרוב גלי השנאה, למי שמקשיב לאנשים מרירים נדמה שמדינת ישראל נחרבה במלחמת יום כיפור או בשביעי באוקטובר, למי שמקשיב ליצר הרע נדמה שאין סיכוי להשתחרר מן היצרים, ההתמכרויות והחולשות.
03
אבל מי שמטה אוזן לאופטימיות יודע שהטוב הוא העיקר והרע הוא המיעוט, מי שמאזין לקול הסליחות יודע שאין כבר מקום ברחבת הכותל ולכן מקרינים אותן במוקדים שונים ברחבי הארץ, מי שמאזין להיסטוריה יודע שלמרות השבר של המלחמה מדינת ישראל ניצחה וצמחה, מי שחווה שבת תשובה עושה מאזן של השנה האחרונה עם עצמו, ורואה שלמרות הנפילות מצבו קצת יותר טוב מן השנה שעברה.
04
תאזינו טוב טוב לשירה הגדולה של פרשת האזינו, בספר התורה היא כתובה בשני טורים אנכיים, סגנון כתיבה שנקרא אריח על גבי אריח. למרות שהמציאות נדמית כחסרת סדר, שירת האזינו מספרת לנו שהחיים שלנו בנויים מאריחים מדויקים ויציבים, זה על גבי זה. כל אריח קטן מצטרף לשירה גדולה.
05
אנו נמצאים בתוך ארבעה ימים מופלאים: ראש השנה ויום הכיפורים מאחורינו, חג הסוכות לפנינו. חז"ל מלמדים אותנו שארבעת הימים הללו הם נקיים מעוונות, ו"ספירת העבירות" מתחילה מסוכות: "'ולקחתכם לכם ביום הראשון' – וכי ראשון? והלא יום חמישה עשר הוא, אלא מאי ראשון? ראשון לחשבון עבירות". באופן טבעי ההשפעה של השהות בבית כנסת בעשרת ימי תשובה מהדהדת בנפש ואינה מאפשרת לחטוא.
06
הבעיה היא שהתחושה הזו תיגמר עוד מעט, וחג הסוכות, שבו יש מפגש דחוס עם החיים, הטבע והמשפחה, עלול לגרום ליצר הרע שוב להרים ראש. אחרי החגים יחזרו גם ימי החול ואז בכלל הלך עלינו. לכן התורה מבקשת מאיתנו להאזין לשירה של פרשת האזינו: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" – אחרי שנגענו בשמים אנו מתכוננים לגעת בארץ. איך עושים זאת? על ידי שירה! פרשת האזינו היא שירה אחת גדולה. "יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי". ישנם שני צדדים בהם אנו נפגשים עם בורא עולם: שמים וארץ, מטר וטל. ישנו צד עליון של שפע שמימי וגשם שמגיע מלמעלה, וישנו צד שהוא תוצר העבודה האנושית שלנו, אמת מארץ תצמח. כדוגמת הטל שמרווה את פני הקרקע גם ללא גשם. שני הצדדים מובילים ל'כי שם ה' אקרא הבו גודל לא-לוהינו'. את שני הצדדים הללו אנו פוגשים גם בחג הסוכות. הסוכה היא יצירה אנושית שנשארת פתוחה לטבע האלוהי. בניין העשוי מקרשים ומסכך, ועם זאת בנוי באופן ארעי שמותיר מקום לראות את כוכבי השמים. גם ארבעת המינים הם מעגלי טבע אלוהי שמאוגדים בידי עם שמניף אותם לארבע רוחות השמים. עם אנושי-א-לוהי. עם פלא שיכול להאזין לשירת האזינו. סוכה ולולב לעם סגולה.
שבת שלום וחג שמח. ■
