הרב. הלורד. הפרופסור. ומי שהיה הנסיך האמיתי של אנגליה – הלך לעולמו השבוע לפני 5 שנים. מי היה הרב יונתן זקס ומה הוא המסר שלו אלינו היום?
יונתן היה סטודנט אנגלי צעיר שטס לטיול בארה"ב. הוא לא העלה בדעתו איך מפגש קצר עשוי לשנות את חייו. זה קרה כשבא לבקר אצל הרבי מליובביץ' וביקש להתייעץ עימו באיזו קריירה לבחור: עורך דין, איש כלכלה או מרצה באקדמיה. למרבה ההפתעה הרבי פסל את שלוש האפשרויות. יונתן זקס עמד נבוך. הרבי היישיר אליו מבט ואמר: "תפקידך הוא להיות רב ואף להעניק השראה לרבנים אחרים".
זו היתה תפנית חדה ובלתי צפויה בתוכניות של הסטודנט המוכשר, אך הוא נענה לאתגר והפך לימים לרב הראשי לאנגליה ואחד ההוגים היהודים החשובים בעולם. היבול שהותיר אחריו וההערכה העצומה לה זכה מיהודים וגויים כאחד הם חריגים בכל קנה מידה: 25 ספרים שרובם הפכו לרבי מכר עולמיים, 16 תארי 'דוקטור לשם כבוד' מאוניברסיטאות בעולם, ובשנת 2005 פרס טמפלטון היוקרתי על "תרומה יוצאת דופן למימד הרוחני בעולם". הרב זקס עמד בקשרים קרובים עם בית המלוכה הבריטי והנסיך צ'ארלס, היה ידיד אישי של ראשי הממשלה באנגליה ואף זכה לתואר אבירות מהמלכה. כשפרצה מגיפת הקורונה ובריטניה עמדה מוכת הלם מול הנגיף, היה זה הרב זקס שהוזעק לאולפני ה-BBC כדי לומר דברי חיזוק והשראה לעם האנגלי.
פרופסור רב ולורד
מה היתה נקודת החידוש שלו? איזו בשורה הביא איתו?
ראשית, היכולת המופלאה לשלב בין עולמות. הרב זקס הביא איתו ידע עצום בפילוסופיה, פסיכולוגיה, היסטוריה ואומנות, ויחד איתם ניגש אל לימוד התורה כשהוא מגלה בתוכה הבנות עמוקות, מקוריות ורלוונטיות לאדם המודרני. קריאתו בתורה לא הייתה אפולוגטית ולא כפתה את עצמה על הפסוקים. הוא הצליח לקרוא מבין השורות מסרים חדשניים וסלל נתיבים שנגעו בליבם של רבים, כולל אנשים משכילים וליברליים שמצאו בזכותו את נקודת החיבור שלהם לתורה.
שנית, הרב זקס היה גדול שגרירי היהדות בעולם בדורות האחרונים. הוא נהג להיפגש עם אנשי דת בכל העולם במטרה ליצור דו-שיח בין הדתות והיה כתובת למדינאים ומנהיגים רבים שנהנו מחוכמתו והשראתו. בשבת האחרונה קראנו על אברהם אבינו שקרא בשם ה' לכל יושבי תבל, עשה נפשות מחרן ועד כנען והוריש לבניו את הייעוד הגדול של "ונברכו בך כל משפחות האדמה". אלא שאלפיים שנות גלות בהם היינו נרדפים ונרצחים, מגורשים ומושפלים, השכיחו מאיתנו את המשימה הזו. יהודים למדו בדרך הקשה שלא כדאי להרים ראש. מוטב שלא להעלות על נס את יהדותך מחשש שתעורר מרבצו את הנחש האנטישמי. את החנוכיה שלך עדיף שתדליק בבית על השולחן ותסתיר אותה מכל רואה.
הרב זקס חולל מהפך בתפיסה הזו. הוא לימד את שומעיו ועוד יותר מזה הדגים בחייו: להיות 'אור לגויים' אינו רק חזון אחרית הימים. זהו אתגר עכשווי הרובץ לפתחנו. הוא השמיע ללא מורא ובשפה בהירה וכובשת את הקול הצלול והמאיר של התורה ואת ערכי המוסר היהודי. ראשי ממשלות ומנהיגים מכל העולם ביקשו את עצותיו והסתודדו עימו על אתגרים פוליטיים וחברתיים כמו גם על בעיות אישיות, ובזכותו יהודים רבים ברחבי העולם החלו להיות שוב גאים בזהותם.
הרב זקס היה ציוני נלהב ותומך אדוק של מדינת ישראל. יחד עם זאת היה פער בין האנגלית המשובחת ויכולת הביטוי המרהיבה שלו, לבין העברית שלו שהייתה דלה יחסית. ספריו הרבים נכתבו באנגלית ורק בשנים האחרונות החלו להיות מתורגמים לעברית, מה שגרם לכך שהרב המשפיע ביותר באירופה כמעט ולא היה מוכר לחלקים נרחבים בציבוריות הישראלית. מכל מקום ביתו בלונדון היה פתוח תמיד לרווחה ומשלחות רבנים ואישי ציבור מהארץ שנפגשו איתו חזרו נפעמים מהצניעות, העדינות ונועם ההליכות שלו. "כשעמדת מולו הרגשת שהוא קשוב אליך באופן מוחלט ומתעניין באמת בכל מה שיש לך לומר".
ליצור את העתיד
באחד משיעוריו סיפר כיצד זמן קצר אחרי החתונה שלו טס עם כלתו לירח-דבש באיטליה. הם טיילו לאורך החוף והוא בתור מי שאינו יודע לשחות הקפיד להישאר במים הרדודים. לפתע מצא את עצמו נופל לתוך בור עמוק שהיה מוסתר על ידי המים ומתחיל לפרפר בין חיים למוות. הזוג הצעיר היה רחוק מעין כל ולא היה מי ששמע את זעקותיו. פתאום הרגיש יד נעלמה אוחזת בו, שולפת אותו מן המים וגוררת אותו אל החוף. כשהתאושש גילה שהזר המסתורי שהציל את חייו נעלם בלא להותיר כל סימן. באותו רגע הדהדה במוחו המחשבה: "קיבלתי את חיי מאלוקים במתנה. כיצד אחיה מעכשיו באופן שאהיה ראוי למתנה הזו?".
השבוע לפני 5 שנים, אחרי מאבק במחלת הסרטן, סיים הרב זקס את שליחותו ומיצה באופן מעורר השראה את המתנה שקיבל. הוא השאיר אחריו מורשת מפוארת ומסר מרכזי שלא היה מי שהיטיב להעביר כמותו: עם ישראל לא נועד רק לשרוד ואפילו לא לחיות ולהצליח. ייעודו גדול בהרבה: להיות שותף עם אלוהים בתיקון העולם ולהיות מגדלור של אמונה, מוסר ותקווה לכל יושבי תבל.
נחתום במילותיו של הרב זקס עצמו בדרשתו לפרשת השבוע שלנו, חיי שרה:
"אלוקים נכנס לחיינו כקריאה מן העתיד. הוא כמו מנופף לנו בידו מקצה אופק הזמן, מפציר בנו לצאת למסע ולבצע משימה שנולדנו כדי למלא. איננו נמצאים בעולם במקרה. אנחנו כאן כי ה' רצה שנהיה כאן, ומפני שיש משימה שנועדנו להגשים. לא קל לגלות מהי. אבל לכל אחד מאיתנו יש משהו שאלוקים קורא לו לעשות, עתיד שעדיין לא נוצר כי אם מחכה שניצור אותו". ■
