חשיפה – הולכות לאיבוד תלונות נגד מסיתים ערבים

אם נראה לכם שמדובר במקרה קיצוני ולא מייצג, מהתחקיר שלפניכם עולה כי מדובר בשיטה: תיקי הסתה נגד גורמים ערבים נגררים שנים רבות ואז כאשר לכאורה התיק אינו מעניין הוא נסגר.
בבחירות לכנסת ה-22 התמודדה לכנסת היבה יזבק. היא שובצה במקום ה-8 במפלגת בל"ד מהרשימה המשותפת, ובאותה תקופה נחשפו התבטאויות קשות שלה בעד הטרור.
כך למשל, יזבק כתבה בחשבון הפייסבוק שלה שסמיר קונטר, מחבל בשירות חיזבאללה שרצח באפריל 1979 שלושה מבני משפחת הרן וחוסל על ידי ישראל – הינו "קדוש". בהמשך כתבה יזבק כי המחבלת דלאל מוגרבי "הספיקה לעשות כל כך הרבה אף על פי שהיא מתה בגיל 20. מצדיעה להתנגדות הנשים". נזכיר כי דלאל הנהיגה את חוליית המחבלים שביצעה את פיגוע כביש החוף במרץ 1978, אחת מהתקפות הטרור הקשות ביותר בתולדות מדינת ישראל, בה נהרגו 35 ישראלים, בהם 12 ילדים, ונפצעו 71.
בערעור לבית המשפט העליון בנושא פסילת הרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות לכנסת צוינו אמירותיה הקשות, אך השופטים כתבו כי בהיעדר הסבר דבריה יכולים להתפרש "כהבעת הזדהות ותמיכה מצדה בגורמים שונים הנוטלים חלק במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ובארגוני טרור", אולם לא פסלו את מועמדותה של יזבק משום שהדיון עסק בפסילתה של רשימת בל"ד בכללותה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-23 ובעקבות דברי ההסתה של הגברת יזבק, פנה ארגון בצלמו ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט ולמשטרת ישראל, בשם משפחות הנפגעים להעמידה לדין על הסתה ואלימות, במטרה לפסול אותה מלהתמודד בבחירות. ואכן, ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה למרות עמדת היועמ"ש ההפוכה. בהמשך, ברוב של חמישה מתנגדים מול ארבעה תומכים, שופטי בית המשפט העליון לא אישרו את הפסילה.
בעקבות לחץ ציבורי הודיע היועמ"ש שהוא מאשר פתיחה בחקירה נגד יזבק וביולי 2021 היא נחקרה במשטרה בחשד לביצוע עבירות הסתה והזדהות עם מעשי טרור, באמצעות הפרסומים בעמוד הפייסבוק שלה.
ומה עלה בגורל החקירה? טרם ניתנה כל החלטה. גם במקרה הזה הפרקליטות לא מטפלת כראוי בתיק ומסרבת להודיע על סגירתו בכדי לא לעורר רעש ציבורי.
טרם סיימנו. באוגוסט 2020 אניס ספורי בן ה-32, שוחרר לביתו בשפרעם לאחר 12 שנות מאסר בגין תכנון פיגועים. הוא שוחרר בערב חג הקורבן, ונערכה לו תהלוכת קבלת פנים בעירו שלוותה בקריאות לאומניות והנפת דגלי פלסטין. לאחר שחרורו, כמה נציגי ציבור ביקרו בביתו והעניקו לו אות הוקרה, בהם חבר הכנסת סמי אבו שחאדה מבל"ד. הדבר היה הפרת חוק הטרור וגם במקרה זה הוגשה תלונה אך לא ניתנה כל החלטה בעניינה.
לפני כשנתיים נחשף ברשתות החברתיות אהדה לחיזבאללה אותה פרסם לא אחר מאשר יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בשנת 2013. בדבריו שיבח את נסראללה ש"הציג מודל התנגדות ייחודי", וכתב כי הוא "ראש התנועה נגד הכיבוש הישראלי ומי שניצח אותו בשנת 2000 והוכיח את עצמו במקצועיות ובהקרבה בשנת 2006".
גם פה נקטה הפרקליטות בסחבת מתמשכת. בהתחלה נטען כי המאמר בערבית ואין לה כיצד לתרגם אותו, לאחר מכן דרשה להגיש תלונה במשטרה וגם אחרי ששני הדברים הללו בוצעו, מרחה הפרקליטות את התיק עוד שנה וחצי ואז בשקט וללא נימוקים סגרה את התיק.
המחבל רושדי אבו-מוך שהיה שותף לרצח החייל משה תמם באוגוסט 1984 שוחרר באפריל 2021 מבית הסוהר קציעות והגיע לעיר מגוריו באקה אל-גרביה, שם התקבל בשירה וריקודים. גם במקרה של מארגני התהלוכה לכבודו של הרוצח פנה ארגון בצלמו בשם המשפחה השכולה לפתוח בחקירה נגד מארגניה, וגם במקרה זה לא התקבלה כל תשובה.
ברשותנו עוד עשרות מקרים, אך נביא בפניכם סיפור אחד אחרון. באוקטובר 2021 פורסם כי פעילים מעמותת "אל-חיראק א-שבאבי" ציירו דיוקנאות של המחבלים שרצחו את השוטרים רס"ם האיל סתאוי ורס"ם כמיל שנאן בהר הבית ביולי 2017.
מסתערבים וכוחות ימ"מ אמנם מחקו את הכתובות אך המשטרה לא עצרה מאז אף לא פעיל אחד מהארגון. ארגון בצלמו דרש לעצור את הפעילים ולפני כשבוע הודיעה הפרקליטות שהמקרה מצוי בחקירת משטרה ובבדיקת הרשם.
לסיכום, תיקים שטיפול בהם אמור לקחת מספר שבועות – נמרחים או נסגרים.

מה קורה אצל היהודים מהצד הימני

במהלך השנים גם יהודים פרסמו גידופים וקללות, מקרים אלה הגיעו לעתים עד כדי כתבי אישום למרות חומרתם הפחותה, כמו שמיד תיווכחו. 

לדוגמה, בדצמבר 2018 אדם בשם רון נשר הורשע באיומים והסתה לאלימות נגד חברת הכנסת חנין זועבי ונידון לחודש וחצי עבודות שירות. נשר פרסם בחשבון הפייסבוק שלו שני סרטונים שבהם נראה מקלל את זועבי ואף קורא לפגוע בה. 

מספר חודשים קודם, ספטמבר 2018, פעיל ימין נגד הרס עמונה, דור עובד, הורשע בהסתה לאלימות לאחר שפרסם בקבוצות וואטסאפ קריאות אלימות ועודד מעשים שכאלה לקראת הפינוי. לאחר שנאשם בהסתה לאלימות, זוכה עובד בבית משפט השלום ביוני 2017, אך כאמור, שנה לאחר מכן הפרקליטות ערערה על ההחלטה ובית המשפט המחוזי קיבל אותו. 

עו"ד משה פולסקי מארגון חוננו מסביר: "הסתה מבחינה משפטית היא שמישהו מפרסם משהו שיהיה לו הד ציבורי ולאחר מכן חס וחלילה יש אחר שישמע או יראה את הדברים ויחליט לעשות מעשה. זאת עבירה של הסתה". 

אם נוציא את הרשתות החברתיות, מהסיבה ששם הכול חופשי ופרוץ משני הצדדים, בפשיעה היהודית-לאומנית ההסתה כמעט לא מתרחשת במציאות. בתקופות בהן הטרור משתולל, הערבים בפייסבוק מלהיטים את הרוחות שסוערות גם כך, ואז יש חשש שמישהו יעשה מעשה. מנגד, אצל היהודים גם אם יש תגי מחיר הם מתרחשים בעקבות הטרור הערבי. כל הפעילויות של היהודים במבצע "שומר החומות" היו בעקבות הטרור של הצד השני.

"למעשה עבירות ההסתה אצל היהודים, לשיטתנו, בכלל לא מתקיימות", מסכם עו"ד פולסקי, "לא ברמת השכיחות ולא ברמת האפשרות הממשית שמישהו יעשה משהו. אין עברת טרור אצל יהודים. אם יהודים מבצעים פיגוע זה כתגובת נקם לפעילויות של ערבים וגם אז ברמה מינורית כמו ניקוב צמיגים. למעשה אין אוזן קשבת להסתה אצל היהודים, החברה היהודית מתנגדת לטרור וחפצת חיים. בצד השני לא זאת המציאות. כל המקרים האחרונים שנחשפנו אליהם, היו מקרים של רוצחים ששוחרו על ידי שופטים שהתרשמו שהם חזרו למוטב וזה לא נכון. ההסתה יושבת על חינוך נרחב לשנאת יהודים. בשביל הסתה צריכה להיות תמיכה חברתית, אצל הערבים זה מצוי, אצל היהודים הדבר לא מצוי בכלל".