את סיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב פגשתי לראשונה, בנערותי, דרך פירוש שנכתב עליהם ע״י יהודית קוק, הרבנית של רחובות. זכור לי הרושם הרב שעשתה עלי החשיבה העמוקה שלה. ושוב נתקלתי אז בשמה בספר ״לחיות את הנצח״, שיצא על בני גל, דמות מופת, הסדרניק בן רחובות, שנפל במלחמת יום כיפור. באחד ממכתביו האישיים הוא כותב שחייו נחלקו לשניים (בחלק השני היו פחות משנתיים, הי״ד): לפני התאונה של הרב שלמה קוק והרבנית יהודית, ולאחריה. בית כזה היווה מגדלור תורני עבור בן-עליה צעיר בבני עקיבא בראשית דרכו. [כדי לסבר את האוזן, במכתביו מופיעה בקשתו ממשרד הבריאות לאפשר לו לתרום כליה, הרבה שנים לפני העידן שלנו, והוא נדחה עד שיהיה בן 18…]
העיסוק של הרבנית קוק בפירוש ‘סיפורי מעשיות׳ הקדים את זמנו והיווה פתיח לתקופתנו. הכתיבה המעמיקה והמחקרית לא נעשתה מבחוץ אלא בהזדהות נפשית, שניכרת גם מקריאת שם אחד מבניה על שמם של ר׳ נחמן ור׳ נתן תלמידו. [אחד משני הבנים שנהרגו עמה בתאונת הרכב-רכבת בחנוכה תשל״ב]. בזמננו היתה עדנה לסיפורי ר׳ נחמן, שכל עיקרי תובנות הפסיכולוגיה המודרנית יחד עם הניו-אייג׳ ממתינים לנו שם כ-200 שנה…אני מבין כעת עד כמה היא הרגישה את הדופק של הדור ההולך ובא.
כבר כתבתי על המשימה הלאומית לספר על דמותם של אנשי בית המדרש, תלמידי החכמים, לציבור הרחב, כדי לתת גם לאמת על היהדות איזו עצם קטנה…הקושי בזה הוא ענוותנותם, שהרי לרוב אין הם פותחים צוהר להצצה אל עבר חייהם. והקושי הזה רק מתעצם ביחס לנשים גדולות באמת, שנוספת להן צניעות טבעית. אבל המשימה שלנו היא לגלות. אסור שהיופי הזה יישאר נסתר פנימה בלבד, בעוד מחוץ לבית המדרש משתלטת התדמית המזוייפת של התורה וההלכה. והנה ההוכחה: כמה שמעת על הדמות הזו?
האישה המיוחדת הזו, גדלה על ברכי תנועת המוסר, כבת לרב דוב כץ, איש ישיבת חברון, מחבר סדרת ״תנועת המוסר״, וכנכדה לרב זאב גולד, מהמופלאים שבמנהיגי ״המזרחי״. אילולי העמידה מאות תלמידות, ואילולי חיברה ספרים, די היה בסמל הבית שהקימה: חיבור טבעי נדיר של כל חלקי עולם התורה.
הלוואי עלינו…
