01
רבות כבר נכתב, ובצדק, על הסכנות שב-AI: אבטלה אדירה, פייק ניוז, שיבוש הסדר החברתי וכו', אבל החשש העיקרי הוא מבינה מלאכותית כללית (AGI) שתפתח מודעות עצמית ותצא מכלל שליטה אנושית. כאן, בחידוד ההבדל שבין נשמה לאוסף נוירונים, יכול האור הקטן של חנוכה להרגיע אותנו:
02
היוונים הקדמונים סברו שהחומר מורכב מ"אטומים" – חלקיקים שאינם ניתנים לחלוקה נוספת. מבחינתם, קיימת מסגרת סופית למציאות: הכל ניתן למדידה, לכימות ולהכללה בנוסחאות. תפיסה זו עיצבה את המערב עד היום: הניסיון להכניס את העולם כולו לטבלאות ומדדים.
03
בינה מלאכותית היא ביטוי משוכלל יותר של אותה תפיסה יוונית. ה-AI מצטיין בעיבוד מידע עצום, בזיהוי דפוסים ובמתן תשובות מבוססות על כמויות אדירות של נתונים. הוא יכול לסכם טקסטים, לתרגם שפות, להציע פתרונות לבעיות ידועות וליצור מכל אלה הקשרים חדשים – מה שאנחנו מכנים בטעות "יצירתיות". ומכאן החשש שהוא יפתח מודעות עצמית.
04
זוהי טעות! לעיתים נדמה שה-AI עונה על שאלות "חדשות" שלא נשאלו קודם. אך למעשה, הוא פשוט ניגש לזיכרון אדיר של מיליארדי תווים, ומוצא בו מה שכבר נכתב איפשהו ברשת. וגם כאשר הוא "משער" תשובה לשאלה שלא הופיעה בדיוק במאגר הנתונים שלו – הוא עושה זאת באמצעות ניתוח סטטיסטי של דפוסים קיימים (ומכיוון שהוא מתוכנת לצרכים מסחריים הוא גם פונה למכנה המשותף הנמוך שירצה את המשתמש ולכן "יזייף" בכדי למצוא חן).
05
כאן נמצאת הנקודה: ה-AI חסר יכולת ה becoming – ההתהוות, ההיווצרות של משהו חדש באמת. אין בו מהות פנימית, יש רק עיבוד של צורות. הוא מצטיין בעולם הכמות, אך חסר לו משהו יסודי באיכות – היכולת ליצור מציאות חדשה באמת.
06
נביא דוגמא לדבר: מצאנו במסכת בבא קמא: "הוציאה ליסטים, ליסטים חייבים" – אם גנבים הוציאו צאן מהדיר והצאן גרם נזק, הגנבים נושאים באחריות. הגמרא שואלת: "פשיטא!" – הרי זה ברור! ועונה: לא, יש צורך לומר זאת במקרה שהגנבים לא משכו את הבהמה בכוח אלא רק עמדו בפניה וגרמו בעקיפין להליכתה. אם נשאל את ה-AI מתי ליסטים מתחייבים על נזק של צאן הוא יכול לבחון מאות פסקים דומים ולזהות את הדפוס הסטטיסטי המשותף – אך זו אינה סברה אמיתית. סברא היא היכולת להגדיר מתי נחשב שהצאן יצא מרשות הבעלים המקורי? זו תשובה שדורשת "טביעות עין" (השלב הראשון לפני מדרגת "רוח הקודש") – אינטואיציה עמוקה, הבנה מהותית של מושגים כמו רשות, אחריות ומוסר שתלויים בעולם ערכים ומשתנים ממצב למצב שלעולם אין אחד זהה למשנהו (מה למשל יהיה הדין אם מוציאים צאן מן הדיר כחלק ממאבק לאומי עם אותם אלו שבכלל לא אמורים להיות פה מבחינה היסטורית?).
07
היכולת להעריך כיצד מתבטא הממד המוסרי-אלוקי במציאות הנתונה נובעת לא רק מסך נתונים אלא מצלם אלוקים שבאדם, מהממד הנשמתי שיכול לעבור רק דרך הממד האנושי. חז"ל מתבטאים ביחס לפסוק "אלה מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם" – "אל תקרי אותם אלא אתם, אפילו שוגגין". אמת אובייקטיבית איננה סך נתונים אלא חיפוש הנקודה הנצחית-אינסופית, כאשר חכמים פוסקים מתוך רוח קודשם גם "טעותם" היא חלק מההשגחה האלוקית שמכוונת את ההחלטה נכונה לרגע הנתון ותתברר בדיעבד כדבר הנכון שקידם את עולמו של אלוקים בחשבון הנצח.
08
זו כמובן עוד דוגמא קלה יחסית מעולם התלמוד, ככל שנעמיק בדילמות אמוניות, חינוכיות, רגשיות, ככל שנחדור לתוככי הנשמה והמהות של כל דבר – ה-AI יהפוך להיות חיקוי חיוור יותר ויותר (נתון שמעורר חשיבה מה יהיו מקצועות העתיד העיקריים. רמז: פחות טכניים ויותר רוחניים).
09
נס פך השמן מייצג בדיוק את ההיפך מהתפיסה היוונית-כמותית. פך אחד של שמן שאמור להספיק ליום אחד דולק שמונה ימים. הממד האיכותי-רוחני הוא העומד ביסוד הכמות. זו היצירה האמיתית: בבסיס החומר טמונה הרוח, בכל אטום מצויה פצצת אטום, ביסוד הסוף מצוי האינסוף.
10
ה-AI הוא "יפיפיותו של יפת באהלי שם" – כלי יפה ונפלא שיכול לשרת אותנו באיסוף מידע, בסיכום חומרים, ואפילו ביצירת תוכן ראשוני. גילוי נאות: גם לצורך כתיבת מאמר זה הסתייעתי בקלוד לצורך איסוף נתונים וסגנון, אולם הוא לא היה יכול לתת לי את הניצוץ הראשוני למאמר וגם לא את הגימור הסופי שהוא יותר מתוצר של אוסף נוירונים. ה-AI יכול לתת לנו את ה"מה", אך לא את ה"למה". הוא יכול לספק תשובות סטטיסטיות, אך לא את ה"סברא" האמיתית. ומעל לכל – "כל רוח אין בקרבו", אין בו את צלם האלוקים, את כוח ההתהוות האמיתית. ■
