במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי וכמה נוספים נפצעו. מי שהגיע לזירה ודרס את המחבל היה רבש״ץ קריית ארבע. ביום ראשון אירע פיגוע נוסף בצומת אלמוג וגם לשם הגיעו רבש״צים מהגזרה. מי שבקיא בנעשה ביו״ש יודע שרבש״צים קופצים לפיגועי טרור בגזרותיהם באופן שגרתי.
בפורום יישובי עוטף ירושלים זועמים כבר זמן רב. למרות ההסלמה הביטחונית, גם בגזרתם, בצה״ל מתכוונים ליישם החלטת ממשלה משנת 2006, ממשלתו של אהוד אולמרט, ולהעביר את האחריות על ביטחון היישובים מצה״ל ומשרד הביטחון למשטרת ישראל והמשרד לבטחון פנים, כאשר המשטרה כלל לא ערוכה לכך ואינה מבינה את הצרכים הביטחוניים של היישובים. ״מפקירים את חיינו״ אומרים התושבים. לאחרונה הממשלה החליטה כי המועד לביצוע המעבר המלא יתקיים ב-31.11.22, בעוד פחות מחודש.
בעקבות ההחלטה צה״ל החל למשוך את ידו מהאחריות על ביטחון היישובים, וזאת על אף שמשטרת ישראל לא ערוכה כלל לקבלת אחריות זו בשים לב לכלל מרכיבי הביטחון השונים.
בעדכון שפרסם לאחרונה ועד הביטחון לתושבים, נכתב: ״כפי שידוע לכם, ההעברה המתוכננת של האחריות הביטחונית על היישובים בעוטף ירושלים, ובהם יישובי הגוש, העלתה הילוך ואמורה לקרות כבר בשבועות הקרובים. בפגישות העבודה עם מג״ב לקראת ההעברה, שבהן נכחו נציגי הנהגות היישובים, המועצות השונות, הרבש״צים והמזכירים – גילינו שוב שלמרות הגישה החיובית, הפערים עדיין משמעותיים והשאלות הבסיסיות בנוגע לתפקוד מערך הביטחון ביישובים ביום שאחרי המעבר נותרו ללא מענה – מצב המסכן את חיינו באופן יום יומי״. לסיום נכתב כי ״לא נשתף פעולה עם המהלך עד שהפרטים הקטנים יקבלו מענה ונוכל להבטיח כי ביטחון היישובים והתושבים לא ייפגע״.
אביחי שורשן
עמוס הכהן
חנן רובין
״צה״ל העביר את האחריות מבלי שהמשטרה השלימה את המהלך המקביל״
נדגיש כי החלטת הממשלה מ-2006, מעבירה את האחריות מצה״ל (אוגדת יו״ש – שש חטיבות מרחביות – יהודה, עציון, בנימין, שומרון, אפרים ומנשה, ונוספת להן היא חטיבת הבקעה) כמו שקורה בכל יהודה ושומרון – למשטרת ישראל, למג״ב. ההחלטה מדברת על כך שיישובי עוטף ירושלים יעברו לאחריות ביטחונית של המשטרה כיישובים חריגים ביהודה ושומרון.
׳עוטף ירושלים׳ זה בעצם גוף חדש, הכולל את היישובים שעוטפים את ירושלים מדרום: הר גילה, קידר, הר אדר, בית חורון, גבעון החדשה, ענתות, מעלה אדומים, גבעת זאב, אלון, נופי פרת וכפר אדומים.
״התהליך הסדור אמור היה להיות שצה״ל מעביר את כל החבילה הביטחונית, והמשטרה בעצם תופסת עליה אחריות״, מסביר עמוס הכהן, יו״ר ועד ההנהלה כפר אדומים וגוש אדומים – (התאגדות של כפר אדומים, אלון ונופי פרת). הכהן שירת בצה״ל עשרות שנים והשתחרר בדרגת אלוף משנה, לאחר שני תפקידי מח״ט וקצין מבצעים.
הכהן מסביר מה כוללת אותה חבילה ביטחונית: ״היא כוללת את כל מה שקיים במרכיבי הביטחון בכל היישובים ביהודה ושומרון. הם כוללים מרכיבי ביטחון פיזיים, כלומר שערים וגדרות איפה שיש, מצלמות, תאורה היקפית וכו׳. בנוסף, היא גם כוללת נשקיות, כיתות כוננות, אחריות עליהן ואימונים שלהם והיא כוללת גם שכר של רבש״ץ שהוא מפקד הביטחון היישובי״.
לטענת עמוס, תהליך העברת האחריות, ועל כך מלינים ביישובי העוטף, לא הושלם משנת 2006 ועד היום, 2022. ״בתהליך הזה״, הוא מסביר, ״מצד אחד צה״ל ומשרד הביטחון הסירו את אחריותם. למשל אין מימון למרכיבי הביטחון, צה״ל הוריד את השמירה שהייתה ביישובים, הוציא את כיתות הכוננות ממחזור האימונים כמו שעושה לשאר היישובים יהודה ושומרון, צה״ל ביטל את סמכויות הרבש״ץ ועוד. בעצם צה״ל העביר את האחריות מבלי שהמשטרה השלימה את המהלך המקביל של מימון, גיוס הרבש״צים כרב״שים כמו שקורה ביישובים בשרון או בחבל לכיש, מקומות כאלו״.
הכהן מדגיש: ״כל זה קורה בסביבה מורכבת. זה לא עוד יישוב בשרון או בלכיש. פה אנחנו מדברים על יישובים ביהודה ושומרון, בסביבה מורכבת, בסביבה שפלסטינים נעים ונוסעים. כל הדבר הזה לא הושלם בגלל בעצם סחבת בירוקרטית של 16 שנה, במאבקי תקציב בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון פנים, ממש כך״.
״אנחנו אומרים ׳רבותיי, יש פה הפקרות׳״
במהלך השנים הללו, ביישובי העוטף לא שוקטים והנושא הגיע לפתחו של בג״ץ, הגיע לחברי כנסת, למל״ל ועוד. ״אנחנו אומרים ׳רבותיי, יש פה הפקרות׳. יש פה ואקום ואין ואקום מבחינת ביטחון. רק בשבוע וחצי האחרון היו פה שלושה פיגועים סביבנו. אנחנו לא יכולים להגיד, ׳טוב, נעביר את האחריות ואחרי זה נראה מה יהיה׳״.
לפני מספר שבועות קיבלו בעוטף ירושלים מכתב מאגף התקציבים של משרד הביטחון, שמודיע שבסוף נובמבר ייפסק המימון לרבש״צים. המשכורת שלהם מגיעה ממשרד הביטחון, ומנגד בגלל מאבקים כאלו ואחרים המשטרה טרם גייסה את הרבש״צים בעצמה. ״ההחלטה הזאת מגיעה אחרי שבשנה האחרונה הורידו את השמירה. אנחנו במשך שנים כבר לא מקבלים שום מימון ממרכיבי הביטחון. משרד הביטחון לא מכיר ביישובים שלנו כתחת אחריותו.
״ככה לא מעבירים אחריות. אי אפשר להסיר אחריות ממסגרת אחת לפני שהמסגרת הבאה מוכנה וערוכה״, אומר הכהן מתוקף ניסיון העבר שלו כקצין בכיר לשעבר. ״פה אנחנו עדים להתנהלות חסרת אחריות גם של צה״ל שהודיע שהוא מפסיק להיות אחראי על המרחב בעוד חודש, ומנגד המשטרה שאומרת שהיא לא יכולה לקחת אחריות בצורה מלאה. אנחנו בין הפטיש לסדן והתושבים בלחץ״.
כבר הזכרת שאתם פועלים בנושא במשך שנים, אבל בסך הכול נראה שחיכיתם לרגע האחרון, לא?
״לא חיכינו לרגע האחרון״, קובע עמוס. ״יש לנו היסטוריה ארוכה של פניות בנושא. שנים אחורה. בשלוש וחצי השנים האחרונות שאני מוביל את המאבק הגענו פיזית למל״ל לפגישות, הגענו לישיבות בוועדת חוץ וביטחון ובוועדת המשנה לביטחון פנים, הבאנו אלינו את ועדת חו״ב לסיור והם היו אצלנו, הגשנו עתירה לבג״ץ. ממש לא חיכינו לרגע האחרון. וכל זה בשביל להגיד דבר אחד: תעבירו את האחריות כמו שצריך״.
״אפילו בג״ץ אמר שהוא מקבל את תשובת המדינה שקורה תהליך והוא סמוך ובטוח שהתהליך יקרה כמו שצריך. בג״ץ יודע שיש פה פעולות שצריכות לקרות אבל בפועל הן לא קרו״.
הכהן מבקש להדגיש לקראת סיום דבריו: ״אנחנו מעריכים ואוהבים את צה״ל, את המשטרה ואת מערכת הביטחון. אנחנו רואים את העבודה הקשה בכל השנה ובטח בתקופה הזאת.
הכניסה לישוב אלון
מצד שני אנחנו לא יכולים לאפשר את הוואקום הזה, את ההפקרה הזאת של הביטחון, בגלל התנהלות חסרת אחריות ומאבקים בין המשרדים״.
מה הדרישה שלכם בפועל?
״אנחנו דורשים להקפיא לחצי שנה את העברת האחריות מצה״ל למשטרה עד להשלמת הנדרש. אין תאריך קדוש, יש תהליך קדוש. כשהתהליך יושלם האחריות תעבור, דבר בסיסי ולא שום דבר יוצא דופן. זה צריך להיות תהליך משותף לצה״ל, למשטרה ולתושבים״.
״אני בעד למשטר את כל יהודה ושומרון״
אביחי שורשן הוא רבש״ץ היישוב כפר אדומים ותושב היישוב. שורשן אומר כי לדעתו הנושא מתחלק לשני חלקים. ״מג״ב לא ערוכים לנהל הגנה על יישובים ביהודה ושומרון. כל המודל המבצע שלהם, שהוא כנראה מודל טוב, מבוסס על הגנה על יישובים בתוך הקו הירוק. כמו באזור לכיש, מטה יהודה, עמק חפר ועוד. את המודל הזה הם מביאים לפה.
החלק השני הוא בגזרת הרבש״ץ: ״תנאים, שכר, מחליף, כיתת כוננות, נשקים לתושבים – כל המערך היישובי שהרבש״ץ מחזיק בשגרה ומכין לחירום. כל אלה עלולים להיפגע בשל חוסר היערכות מתאימה״.
לדבריו במערכת צבאית הרבה יותר פשוט להעביר מהלכים, כך למשל, ״כיתת כוננות זה דבר דינמי, אחת לכמה זמן החברים בה מתחלפים.
ממכתב בנושא העברת האחריות הביטחונית בעוטף ירושלים
לקלוט מתנדב לכיתת כוננות זה אירוע של שני טפסים וחתימת רופא, או, שזה כמו למשטר את הבן אדם – קורס, הכשרה, מיון, ריאיון קב״ט, לבדוק את עברו הפלילי כי הוא בעצם מקבל סוג של תעודת שוטר. גיוס כיתת כוננות יכול להפוך לאירוע לא פשוט, אם בכלל״.
שורשן, כמו הכהן, כלל לא נגד המהלך. ״אני בעד למשטר את כל יהודה ושומרון כי למה חיילי צה״ל צריך להתעסק עם מחסומים וכאלה. מבצע בעומק שכם? זה של הצבא, אבל את הגנת היישובים בשגרה שתעשה המשטרה. אם האירוע הזה יצליח יש סיכוי שתוך כמה שנים יעתיקו אותו לגזרות נוספות. הביקורת היא על הצורה הרשלנית שבה המהלך הזה נעשה.
״ביישובים לא דורשים להחזיר את צה״ל, אלא מתוך הקשבה לצה״ל שעבד פה שנים, ומתוך הקשבה לתושבים – עשו את זה בצורה טובה״.
״הכול נעשה בשבועות ובחודשים האחרונים בצורה פזיזה לחלוטין״
מה היתרונות שאתה מזהה כרבש״ץ בהצבה של כוחות מג״ב בגזרות הללו?
״אתן לך דוגמה ליתרון מרכזי של מג״ב. אחד הדברים הבעייתיים מבחינת רבש״ץ זה שפלוגה מתחלפת בכל ארבעה חודשים, עד שהמ״פ והקצונה יחד עם החיילים עושים חפיפה – אחרי חודשיים-שלושה הם עוזבים. מנגד, פלוגת מג״ב נשארת שנה וחצי. אתה מקבל כוח אדם שלאורך כל השירות שלו נמצא באותו מקום והוא מכיר את הגזרה טוב, אין צורך בחפיפה״.
שורשן נושא בתפקיד הרבש״ץ בשנתיים האחרונות, ובשנתיים האלה הוא היה תחת שני מפקדי פלוגות בלבד. ״זה אירוע שלא קיים בצבא״. שורשן מדגיש כי לא מדובר בנוחות של הרבש״ץ: ״זה שימור הידע, שפה משותפת, מקצועיות. אלה דברים שאין עם הצבא. אז יש כאן יתרונות, ודאי״.
שורשן מדגיש שוב: ״הביקורת היא לא על מהות המהלך אלא על הצורה שבה הוא נעשה, צורה חסרת מקצועיות ברמה הכי בסיסית שיש, ונגד זה אנחנו מוחים. היו 16 שנים להתכונן למהלך הזה והכול נעשה בשבועות ובחודשים האחרונים בצורה פזיזה לחלוטין״.
ויש גם חוסר הבנה. ״באחד המפגשים של הרבש״צים עם מפקד המרחב (ממ״ר – מקביל למח״ט, א״ה) במשטרה הוא אמר לאחד המשתתפים שהוא לא מבין על מה המחאה, ׳אתם מבינים את משמעות הדבר שרבש״ץ יוכל לתת דוח לתושב שחנה באדום-לבן ביישוב?׳. הסתכלנו עליו קצת בתימהון, איזה חוסר הבנה של העניין. זאת מערכת מקובעת ומרובעת״.
זה מטריד מישהו בקרב מקבלי ההחלטות?
״אנחנו בימים של בחירות. זה מסוג הדברים שעד שלא קורה משהו, לצערי, קשה מאוד להביא לתשומת לב. זאת קבוצת לחץ מאוד קטנה ביו״ש, עם יישובים יחסית חילוניים שקשה מאוד לגייס אותם. בהר ברכה או בעפרה קל יותר להדליק אותם, כפר אדומים בהקשר הזה סך הכול ישנוני״.
מה המצב שלך היום כרבש״ץ? חודש לפני מועד ביצוע ההחלטה.
״הנשקים שלי עדיין צה״ליים ומנגד אין לי פה בסיסי צה״ל אלא בסיסים משטרתיים. אני מבקש מהם לעשות מטווחים לכיתת כוננות בהתנדבות והם אומרים לי שאי אפשר לירות בנשק צבאי במטווח משטרתי״ .
״נתניהו, סמוטריץ׳ שקד, הם כבר הבטיחו״
חנן רובין הוא תושב אלון ופעיל במאבק התושבים בנושא העברת האחריות מהצבא למשטרה. גם לדעתו מדובר בהחלטה נכונה. ״החלטה שרוצה לקדם נורמליזציה של אזור עוטף ירושלים. שלא הצבא יעמוד בפתחי היישובים אלא המשטרה״.
אלא שגם רובין, כמו הכהן ושורשן, מזכיר כי מאז 2006 לא הצליחו להעביר לביצוע את ההחלטה בשל מריבות על תקנים ועל אחריות. ״בשלב מסוים הצבא אמר שנמאס לו שהמעבר לא קורה, ולפני כשמונה חודשים התחיל להוציא את הכוחות מהאזור. מבחינת הצבא יש החלטת ממשלה ושהמשטרה תתמודד עם המהלך הזה״.
רובין טוען כי העברת אחריות דומה תתבצע בהמשך גם באזורים נוספים ביהודה ושומרון. ״אם יעשו את זה בצורה לא נכונה אצלנו גם באזורים הבאים ינהגו כך״. לדבריו, צריך לפעול לכך שהמשטרה תיישם את המהלך באופן ברור. ״שיקימו גוף חדש שיהיו לו סמכויות אחרות. גוף שיידע איך לנהל את האירוע הזה שמשותף לצבא ולמשטרה״, הוא מציע.
פוליטיקאים כבר היו אצלכם?
״יש לנו בלי סוף הבטחות. נתניהו, סמוטריץ׳, שקד, הם כבר הבטיחו. צריך לראות שהם גם פורעים את השטרות״.
״נמשיך לפעול סביב השעון בכדי להגן על תושבי עוטף ירושלים״
ממשטרת ישראל נמסר: ״כוחות משמר הגבול מבצעים פעילויות במרחב עוטף ירושלים וביישובי העוטף תוך מתן מענה לאירועים, לסיורים בגדר ולפעילויות יזומות. בימים אלו מתקיים הליך סדור בדבר העברת האחריות המלאה למשטרת ישראל/משמר הגבול, ההמלצות הועברו לגורמים הרלוונטיים לגבי הגדרת היישובים וסל האבטחה שמגיע להם. נמשיך לפעול סביב השעון בכדי להגן על תושבי עוטף ירושלים״.
במשרד ראש הממשלה בחרו שלא להגיב לדברים.
