איש עציון

היה צורך לבחור את הדברים שהם המשמעותיים ביותר ומהם לבנות את הסיפור שלו. כשכתב היד היה מוכן והעברנו את הארגזים לספריה הלאומית, וחזי עמיאור, אוצר הספרייה, הציע לאנשי בית ספר שדה בגוש עציון לחבור לספר ובעצם להוציא אותו דרכם. הם פנו אלינו למשפחה ולשניים מהנכדים, דליה נהרי ועודד זמורה, והציעו שהספר ייצא לאור דרך ההוצאה שלהם ואכן כך היה, הספר יצא בהוצאת עציון. המילה עציון היא כבר חלק מהולצמן, כי הולץ בגרמנית זה עץ. הוא נתן לגוש את שמו, זה די סמלי״. 

כמו כל יזם, במהלך חייו הוא חווה הצלחות וכישלונות. בחלק הזה, של הגוש, הוא הצליח?

״חלק מהיוזמות שלו נכשלו בחייו והתממשו ברבות הימים״, מדגישה גל, ומציגה דוגמה: ״הייתה לו תכנית ב-1933-1930 להקים התיישבות בערבה הדרומית והוא נעזר באנשי מחקר ובמודדים והגיש לממשל הבריטי תוכנית מפורטת של הקמת יישובים, תחבורה, דואר, בית חולים ותחנת משטרה. בסופו של דבר התוכנית שלו לא אושרה. אחרי קום המדינה הוקמה התיישבות בערבה הדרומית במתווה די דומה לרעיונות של הולצמן. כמו שאמרנו, היוזמה שלו להקים את כפר עציון נכשלה מכל מיני סיבות וסופית היא נהרסה במאורעות 1936, ובכל זאת היא הייתה בסיס שאפשר לארבעת הקיבוצים ב-1942-1941 לקום. אז מצד אחד הניסיון שלו נכשל והחברה שהוא הקים ׳אל-ההר׳ ליישוב הרי חברון התפרקה, אבל בדיעבד אנחנו יודעים שהגוש פורח ומשגשג היום״. 

לדברי גל הדברים חזרו על עצמם בפרויקטים נוספים שבהם אחז: ״הפרויקטים החקלאיים שלו  מצויים היום בכל חנות פירות. הוא הביא לארץ מינים רבים וזנים של פירות מאכל שמאכלסים את התפריט שלנו: פומלות, אגוזי פקאן, בננות, אננס, פסיפלורה ועוד המון סוגי פרות שהוא הביא. בנוסף היו לו גם יוזמות חקלאיות – הוא הביא לארץ לראשונה ממטרות. גם בתחומים טכנולוגיים ואקולוגיים הוא עסק. הוא הקים מערכת לייצור דשן מפסולת וביוב בשנות ה-40, זה היה דבר חדשני בצורה יוצאת דופן״. 

גל מסכמת: ״גם אם הדברים שהוא יזם באופן עסקי לא הצליחו – בסופו של דבר כרעיונות הם התממשו והתגשמו עם השנים. זה סוג של חלוציות ואולי אפשר להגיד שהוא הקדים את זמנו, אבל ישנן סיבות נוספות שבגללן היוזמות שלו בחלקן נכשלו״. 

הזכרת את חברת ׳אל-ההר׳ שהקים. החברה פעלה בשנים 1940-1933 ובמהלך פעילותה שלח הולצמן מכתב לאדולף היטלר. הוא קיבל תשובה?

״העלייה הרביעית והחמישית היו עליות המעמד הבינוני, לא החלוצים של העליות השנייה והשלישית. הם הגיעו מאירופה. הולצמן פרסם באירופה את ההתיישבות ואת הרכישה של חלקות האדמה, וחלק מתהליך הפרסום שלו היה ניסיון לעשות סוג של עסקה – לאפשר למשפחות שמעוניינות לקנות ולהתיישב בהר לעזוב את גרמניה, ובתמורה החברה תרכוש טכנולוגיה גרמנית. אין עדויות אם הולצמן זכה לקבל תשובה. המכתב עצמו נמצא בארכיונים בגרמניה״. 

את חושבת שיש מקום מצד המדינה להנציח את הולצמן בצורה רשמית? 

״הוא מונצח בחבל ארץ שלם על שמו למרות שבאופן אבסורדי הוא לא מוכר. אני חושבת שהספר הזה זאת השליחות שלו, להנכיח אותו בציבוריות, להכניס אותו למדף הספרים ולגלריית הדמויות המשפיעות. אני מקווה שתהיינה יוזמות נוספות״. 

מה הייתה המטרה שלך בכתיבתו? 

״הספר לא כתוב כמסמך היסטורי, הוא כתוב כסיפור. מדובר בסך הכול בספר קצר עם הרבה מאוד תמונות, מסמכים וחומרי מקור מהארכיון. המטרה שלי הייתה שבאמת הוא יהיה קריא, ואכן זאת התגובה שאני מקבלת מקהל גדול של קוראים. הספר מרתק כי הסיפור הוא מרתק״. 

בפרספקטיבה של 100 שנים אנחנו רואים את ההצלחה הגדולה שלו 

עמיחי נעם, מנהל המכון לחקר ארץ יהודה בבית ספר שדה כפר עציון, אומר כי הסיפור של הולצמן הוא סיפור על יהודי-ציוני, אדם מן השורה, שלא היה חייב לעשות מעשה מהסוג של גאולת האדמות בגוש עציון. ״הוא חשב וחלם בגדול, והעז ללכת על חלומות שלכל מי שהיה סביבו היו נראים כמשוגעים. הוא שם את כל כספו על הקמת גוש יישובים בחבל ארץ נידח נכון לאותם ימים. החלום שלו קרם עור וגידים ובסופו של דבר נכשל. הוא באופן אישי הפסיד בסיפור הזה הרבה מאוד כסף. בפרספקטיבה של 100 שנים אנחנו רואים את ההצלחה הגדולה שלו ומבינים את התרומה הכבירה שלו לעובדה שהיום גוש עציון הוא חבל ארץ יהודי מיושב ואנחנו פורעים חוב גם להולצמן כמו לחלוצים נוספים שהפכו את גוש עציון למה שהוא והתפקיד שלנו כבית ספר שדה זה לזכור את הסיפורים האלה״. 

ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, אומר ל״גילוי דעת״ כי שמואל הולצמן זכה ובצדק, שחבל ארץ שלם עם יישובים משגשגים ייקרא על שמו. "כזכור, קיבוץ כפר עציון נקרא כך לזכרו ולאחר מכן שמו של הגוש כולו. מלבד זאת, למועצה יש תכנית לשימור ושחזור מרפאת הולצמן וסביבותיה, שנמצאת בצומת הגוש ומנציחה את פועלו.

"זאת ועוד", אומר נאמן כי "במסגרת תכנית הלימודים לכיתות א׳-ח׳ על מורשת גוש עציון, לומדים תלמידי גוש עציון על שמואל הולצמן, כחלק מהלמידה על גלי ההתיישבות במקום, לפני קום המדינה. בנוסף יש חידון לתלמידים ודמותו של שמואל הולצמן היא חלק מהחומר בחידון. הספר על הולצמן יחד עם חומרים נוספים על דמותו, נמצאים בספריה הדיגיטלית למורים, ובמרכז מורשת של גוש עציון מוקדש פרק לשמואל".