זוהי תקופת הבגרויות החשובה כלכך בחייו של כל תיכוניסט בישראל ובעולם בכלל. בחודשים אלו נשמעים קולות אחידים, בקרבת בתי ספר התיכון, מה עבר ולא ישוב עוד למשל הבגרות במתמטיקה ומה עוד מצפה למשל הבגרות בכימיה, ומתי יש מועד ב' ומי זכאי להקלות בעקבות המלחמה או בעיות קשב וריכוז וכד'.
בגרותו של אדם בדרך כלל מבטאת את הפיכתו לאדם אחראי שניתן לסמוך עליו ולצפות ממנו להשפיע על הקטנים ממנו. כמו כן מבחינה טבעית הוא או היא יכולים להפוך להורים ולהנחיל לדור הבא את הערכים עליהם גדלו וביססו את כישוריהם.
לעיתים הבגרות באה לידי ביטוי בתנועות הנוער בגילאים צעירים יותר כאשר המדריך מחנך את חניכיו כשהוא בפער של כמה שנים מהם בעוד הם אך בגילאי 10 ואף למטה מזה.
תרבויות שונות מאלצות את ילדיהן לשמש כהורים קטנים ומחנכים צעירים, כבר בגיל מוקדם לאור אילוצי המקום בו גדלו או בשל העדר יכולת של הוריהם הבוגרים לספק את צרכי החינוך בשל גורמים שונים, דוגמת פרנסה במקום מרוחק או העדר יכולת כלכלית.
מהבוגר מצופה לסבול את עולם של הצעירים ממנו ולספק להם ביטחון אך לא רק, לעיתים הבוגר נאלץ לשמש מגן ומחסה לבוגרים ממנו דוגמת חייל בשדה הקרב המגן על מולדתו בה מתגוררים הוריו ובני משפחתו וכיוצא באלו. או למשל, מפקד האחראי על פקודיו, חיילי המילואים המבוגרים ממנו בשנים ועוד.
תעודת הבגרות בישראל מצטיירת לאורך השנים כמפתח להצלחה תעסוקתית לעתידו של הנער המסיים את לימודיו בבית הספר התיכון. כך גם קבלתו למוסדות הלימוד האקדמאיים תלויה הרבה בתעודת הבגרות.
הבגרות כיום מאופיינת באתגרים הקשורים למסורת וחדשנות, בתקופת "הבגרות הצעירה". כיום ישנה נטייה לדחות את הקמת המשפחה לטובת בניית קריירה אישית לשם התבססות כלכלית ומקצועית ולאחריה להקים משפחה. בעוד המסורת התוותה את גיל הנישואין כגיל צעיר יחסית שבמסגרתו, עול הקמת המשפחה והפרנסה משמשים בעירבוביה, תוך כדי בניית אישיותם של ההורים הצעירים המשולבת בין ערכי המשפחה וההתפתחות האישית המקצועית ובסופו של דבר הכלכלית. כיום מחקרים מראים שההשפעה החברתית בה גדלים הצעירים משפיעה על עתידם האישי בכל הקשור לבחירותיהם בתקופת הבגרות הצעירה, אם לפתח קריירה ולהתחתן בגיל מאוחר יותר או להיפך.
מחד ערכי היהדות מלמדים כי בגרותו של האדם נבחנת בראש ובראשונה במידת אחריותו לסביבה ולזולת וכמובן להקת משפחה בגיל מוקדם תוך יישום הדרכה מעשית בקיום מצוות הקשורות להקמת המשפחה ומניעת הפיתוי. מאידך, ערכיה של החברה המודרנית דוגלים בביסוס כלכלי ומקצועי טרם נטילת אחריות על הדור הבא, המחייבת חינוך וידע מוקדמים רבים ככל האפשר וכן יכולות כלכליות להקמת משפחה תחת קורת גג בטוחה.
במשפט, הגיל המאפיין את בגרותו של אדם, הינו הגיל בו הוא נעשה מודע למעשיו ומחוייב בדין בהם. כשרות פלילית למשל משקפת את מי שיש לו חופש בחירה ויכול לשאת באשמה פלילית. לכן קטין, או חולה נפש, אינם נושאים באחריות פלילית משהדין מייחס להם אי-כושר לבחור בדרכי התנהגות חלופיות. ההגדרה משקפת בעצם את הגישה כי יש לדיני העונשין מטרה עמוקה יותר מהרתעה. מטרתו העיקרית של החוק היא לחנך את הציבור ולהתוות את גבול המותר והאסור בחברה. על פי גישה זו דיני עונשין שואפים לגרום לפרט להפנים את הנורמות הרצויות ולנהוג על פיהן, במנותק מהחשש מפני סנקציה.
בגרות אם כן הינה שתקפות אל ערכי החברה בדמותו של הבוגר החדש, המיישם בעצמו את האסור והמותר בחברה בה הוא גדל ומתפתח.
בהצלחה לתלמידי התיכון והישיבות בבגרותם, בצאתם לדרך החדשה! ■
הכותב הינו בעל משרד עורכי דין בנתניה המתמחה במשפט המסחרי והוצאה לפועל.
