01
חודש אלול מביא בכנפיו בדרך כלל תחושת התחדשות – שנה חדשה; התחלה חדשה, תקווה חדשה – "עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה". השנה, המלחמה וגלי ההדף שלה משרים עלינו תחושת עגמימות ומבוי סתום. קשה לחוש את התקווה הרגילה שאמורה להתלוות לתשובה, לסליחות ולתפילות של חודש אלול – שהשנה סוף סוף תהיה פריצת דרך דרמטית בבעיות שלנו.
02
חודש אלול תשפ"ד הוא הזדמנות טובה להתחבר למהות האמיתית של חודש אלול – התקדמות ולא פתרון מלא. להתחבר לתנועת הנפש של חודש אלול: לאל"ל בארמית משמעו לחפש; להיות בגל של חיפוש והתקדמות ולאו דווקא בתחושת הגעה.
03
המצב הלאומי הוא שיקוף של המצב האישי: תרשו לי להתנבא שפריצת דרך לשלום עולמי לא תהיה השנה; גם לא כיבוש מלא של איראן. גם האתגרים האישיים, הזוגיים, המשפחתיים והמקצועיים שלנו לא הולכים להעלם לאחר חודש אלול. אבל מבט מדויק מבחין כיצד מדינת ישראל מצויה כיום במצב יותר מפוכח – וממילא יותר בריא – מן האשליה שהייתה נחלתם של חלקנו בחודש אלול תשפ"ג. המוכנות לקראת שלב עצים יותר של מלחמה ממנה נצא מחוזקים יותר – עלתה שלב. הדמים שנשפכו לא היו לשווא; הדמעות שירדו לא ישובו ריקם.
04
גם ברמה האישית יכול כל אחד וכל אחת לראות כיצד הוא התקדם בשנה האחרונה; כיצד המלחמה שינתה אותו עוד קצת לטובה. הwave הזה הולך להימשך ולהתעצם גם בשנה הקרובה. מי שמבין את זה יחוש גם השנה את גלי ההתחדשות של אלול, אולי יותר מכל שנה אחרת. עוד תראו כמה (יותר) טוב יהיה בשנה הבאה.
05
אנו מתקרבים לרצף חגי תשרי – ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה. בימים אלו קהילות רבות תוהות מהי יהיה אופי החגים לאחר שנה כה קשה: כיצד נשמח בראש השנה תשפ"ה? איך נרקוד עם ספרי התורה ביום השנה לאסון?
06
ישנם כאלה שמציעים לבטל או לצמצם את החגים ("השנה אין לי ראש השנה"; "שלא תעזו להתפלל בחוצות העיר תל אביב"; "תעשו הקפות בסתר" וכו'). שלא במפתיע, ההצעות הללו מגיעות על פי רוב מכיוונם של אלו שגם טרם המלחמה לא היו בראש המציינים את חגי ישראל, בלשון המעטה.
07
השנה יש הזדמנות אדירה להבין לעומק את משמעות החגים: חלק מחגי תשרי מכונים "ימים נוראים", לא במשמעות של "ימים מפחידים" אלא במשמעות של "ימים עוצמתיים". אנו חוגגים את הימים הללו לא בקלות ראש ובהתפרקות אלא מתמלאים בעוצמה ובאושר בהכרת תפקידנו בעולמו של אלוקים; תפקיד שמלחמה זו רק חידדה ביתר שאת.
08
חג ישראל בכלל וחג שמחת תורה בפרט היו הרבה לפני השביעי באוקטובר ויישארו גם הרבה אחריו. כראש ישיבת חולון ורב בישיבת שדרות אני מעדכן שהחגים יהיו השנה מלאי עוצמה וקדושה יותר מכל שנה אחרת. אנו נרקוד עם ספרי תורה ודגלי ישראל בחוצות העיר עם אלפי משתתפים; יחד איתנו יהיו נשמותיהם של החללים, החברים והבוגרים שלנו שנפלו במלחמה. את קולות השופר ואת השירה "עם ישראל חי" ישמעו עד עזה, בירות וטהרן; כי לא מנצחים אותנו כל כך מהר. ■
