לקראת בר המצוה של בני לקחתיו לר׳ אברום שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי, לבקש ברכה. הרב שאל אותי: ‘במה אתה רוצה שאברכו?’ השבתי: ‘שיגדל בתורה, ביראת שמים…’ –׳אתם גרים בדירה שלכם? כמה חדרים יש בה?’ –׳3 חדרים’, השבתי. – ‘וכמה ילדים?’ – ‘5, כ״י’. -׳ובתנאים כאלה, אתה רוצה שיגדלו בתורה? זוג עם 5 ילדים ב3 חדרים? -׳הרב, אנחנו מחפשים דירה גדולה יותר, של 4 או אפילו 5 חדרים’. –׳וככה אתה חושב שיגדלו בתורה??’ לא הבנתי למה הוא חותר. ואז הוא ביאר: ‘אנחנו גדלנו בעיר העתיקה, בבתי מחסה, עשרה ילדים עם ההורים בדירת חדר אחד. בתנאים כאלה אפשר ללמוד ולגדול! אבל איך אפשר עם הלוקסוס של היום לגדל תלמידי חכמים?’ [אעיר שלא היתה בזה הדרכה מעשית, אלא הערה לגבי ההשתעבדות למותרות. מ.ד.]
הוא אמר שאפשר לזהות כבר מגיל צעיר את תלמידי החכמים של העתיד. ‘למדתי בת״ת עץ חיים’, הוא סיפר, ‘שנתיים מעלי למד ר׳ שלמה זלמן אויערבך. הוא למד בכזאת התמדה, ידעו כבר לאן זה הולך’. אגב, גם אצל הגרש״ז לא העיב המחסור הגשמי הקיצוני על התמסרותו לתורה.
כיצד הגיע ר׳ אברום מ׳עץ חיים’ ומישיבת חברון דווקא ל׳מרכז הרב’ ולבית הרב קוק? סיפר לי בנו הרב שמואל, ת״ח בעל מידות הנחבא אל הכלים, שאביו קיבל במקביל שתי הצעות, האחת ללמד במרכז הרב, והשניה, מהרב כהנמן, ללמד בפוניבז’. הוא הלך להתייעץ עם החזון-איש, שהעריכו מאד. [אם אינני טועה, שמעתי בילדותי מהרב אברהם רמר זצ״ל שהחזו״א אמר על ר׳ אברום, בצעירותו, שהוא אחד מעשרת גדולי התורה שבדור, אבל זהו זכרון עמום]. החזו״א נטה לפוניבז׳, ושאל את ר׳ אברום לנטייתו. ר׳ אברום אמר שזו החלטה בין “הישוב הישן” ל״ישוב החדש”, ולהרגשתו, הוא צריך להשקיע את כוחותיו באנשי הישוב החדש. אם כך, שתצליח, בירכו החזו״א, והוסיף: אבל דע שלא יהיה לך קל, כי לאנשי הישוב החדש אין ‘כבוד התורה’. כידוע, בדוגמתו האישית הוא הצליח לתקן גם בזה, ושמא אף יותר…