01
ימי מלחמה, יותר מימים אחרים, הם ימים שבהם נבחנת האחריות שיש לאדם על סביבתו. פרשת משפטים, אותה נקרא השבת, מלמדת אותנו מה זו אחריות. המילה אחריות היא מלשון ׳אחר׳; לראות את האחר; להיות אכפת מהאחר.
02
בפרשה יש ארבעה סוגים (׳אבות׳) של נזקים אפשריים שאדם אמור להיות אחראי עליהם: ״שור״ – שור בבעלותי שנוגח באחרים הוא ביטוי לנזק ישיר; אדם יודע שיש ברשותו בעל חיים אלים ולכן צריך לשמור עליו. ״בור״ – נזק עקיף; אדם שכרה בור במקום ציבורי מחויב לקחת אחריות על מי שנפל לבור, למרות שלכאורה הוא לא הזיק לו ישירות. ״שן״ – בעל החיים שלנו אוכל בשדות אחרים. כאן לכאורה ניתן להיתמם ולומר שבניגוד לשור, שנוגח באופן לא נורמלי, אכילה זוהי פעולה טבעית; אולם גם כאן דורשת התורה מבן אדם לקחת אחריות על מי שתחת חסותו. ״אש״ – אדם הבעיר אש בשטחו ויכול לטעון שהוא עשה זאת בהיתר, והאש התפשטה בעקבות רוח לא-צפויה ושרפה שטח של אחרים. גם כאן אין תירוצים. הכלל הוא ״אדם מועד לעולם״: אדם תמיד אחראי על מעשיו. היית אמור לשער שעלולה לבוא רוח לא-צפויה.
03
כאשר אדם ״מבעיר אש״ – מפיץ שמועות לא מבוססות שעפות ברוח – זהו סוג של נזק באחריותו; כאשר אדם ״כורה בור״ – משדר חולשה ופחדים שגורמים לאחרים ליפול ברוחם – זהו סוג של נזק באחריותו; כאשר אדם ״משלח שן״ – נותן לחולשות טבעיות כדוגמת רחמים להתגבר על השכל הישר – זהו סוג של נזק באחריותו; ובוודאי כאשר אדם מאפשר לשורו ״לנגוח״ – מזיק באופן ישיר לחוסן הלאומי – זהו נזק שבאחריותו. אני מניח שקוראי שורות אלו אינם חלילה מזיקים לאחרים, אולם חלק מהאחריות שלנו הוא גם למנוע מאחרים להזיק לאחרים. כאשר נתקלתם באדם שמפיץ היסטריה וחולשה – אל תתביישו, עמדו בנחישות וברגישות ואמרו את שלכם. שדרו חוסן, פרופורציה ואופטימיות. גלו אחריות!
04
בפרשה גם מוזכרת מצוות השמיטה –״וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ… וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ״ – שבה מתבטאת האחריות שלנו על הטבע דווקא בכך שאנו מרפים מעט ממנו. האדמה צריכה לנוח, והאדם צריך לאפשר זאת. האחריות כלפי הטבע חורגת מגבולות ההווה, וחלה כלפי העתיד. בכדי שמערכות החיים הכלכליות יתחדשו, וכדי שהמערכות הטבעיות תוכלנה להמשיך באיזון אקולוגי, צריך לעשות הפסקה פעם בשבע שנים.
05
חז״ל אומרים שבעוון ביטול שמיטות ״גלות באה לעולם״ (אבות ה, ט); אם עם ישראל מבטל את השמיטה, כדור השלג החומרי רק הולך ומתגלגל. החיים החברתיים, הארציים והטבעיים פועלים בלי להתמלא כוח חדש, עד שהחברה מגיעה לרמת הסתאבות כזו, שבה אין ברירה כי אם לפרק הכל ולצאת לגלות עד שהאיזון ישוב לעולם. בחיים האישיים השבת אמורה להעניק את האפקט הזה, אולם בישראל בימינו כדאי לאמץ זאת במישורים אחרים.
06
בסוף תקופת השובבי״ם ממליץ לכם להרפות מעט מהלפיתה התקשורתית שחונקת אותנו. החלטה למשל לפתוח פלפון רק בשעות הערב; להתנתק מעט מההמולה החדשותית; להתאפק מלהתעדכן בחדשות כל מספר דקות – הם חלק ממצוות השמיטה תשפ״ד.
07
לדעת מתי יש לנשום עמוק ולהרפות; זו האחריות הגדולה ביותר. ■
