למעשה, כותב השופט המנוח חיים כהן בסיפרו "המשפט" בהוצאת מוסד ביאליק, נשמר התואר "פרקליט" לעורך דין עובד המדינה המייצג את היועץ המשפטי לממשלה בבתי המשפט; ואם כי עורך דין שאינו עובד המדינה והמייצג את הנאשם בפלילים נקרא בשם סניגור, לא קראו לתובעים שם 'קטיגור', מסתמא משום שהשטן הוא 'המקטרג' (ירושלמי שבת ב, ז) ומלאך – המוות הוא קטיגור (מדרש קהלת רבה ד, ה עת ללדת); והשימוש בו כתואר נציגי היועץ המשפטי לממשלה בא לרמז על חובתם ללמד גם זכות על אדם, כולל אף נאשם בפלילים, כשלאמיתו של הדין אין ללמד עליו חובה. כאמור, הפרקליטות, אם כן, הינה הגוף האמון על ייצוג המדינה בהליכים השונים בעיקר מול האזרח.
ביום 8.7.24, פירסמה הפרקליטות הודעה, בעקבות הפירסומים אודות חקירה בחשד לרצח מחבל נוח'בה: לאור מידע מוטעה רב שפורסם אודות חקירה שמנהלת משטרת ישראל בחשד ל"רצח מחבל נוח'בה", שהביאה להסתה חמורה נגד פרקליטים ואנשי משטרה, באופן חריג מפרסמת פרקליטות המדינה הבהרה: בחודש דצמבר 2023 נפתחה חקירה בעקבות מידע שהתקבל אודות גניבת נשקים מלוחמי ימ"מ שנהרגו בקרבות ב-7 באוקטובר. בעקבות המידע, נערכה חקירה שהובילה להגשת כתב אישום נגד ר' בעבירות אמל"ח והתחזות, והוא נעצר עד תום ההליכים.
חשוד נוסף, ס', נחקר אף הוא ובמסגרת חקירתו נמצאו התבטאויות כתובות שלו מזמן אמת, בהן התוודה לכאורה על הריגתם של מספר מחבלים אשר הוא ואחרים תפסו בחיים, וכן במעשי אלימות קשים שנעשו במחבלים שלא במסגרת לחימה". הודעתה של הפרקליטות מסתיימת במילים: "כל ניסיון להטיל דופי בפרקליטים אלה ובכלל בעבודת הפרקליטות ולקשור בין מערכת אכיפת החוק לבין ניסיונות פגיעה במדינת ישראל, לא יצלח. מערכת אכיפת החוק תמשיך לפעול בהתאם לדין, ללא מורא וללא משוא פנים.".
נזכיר, פרקליט המדינה במסגרת תפקידו הוא אחראי על הנחיית הפרקליטים העובדים בפרקליטות המדינה. הנחיות אלה, המגיעות בכתב ממנו אל פרקליטי המחוזות ומהם ליתר הפרקליטים, נאספות לקובצי הנחיות, ואלה מתווים את מדיניותה של הפרקליטות. מכיוון שפרקליטות המדינה משמשת גורם מלווה ומייעץ למשטרת ישראל בפלילים, משפיעות הנחיות פרקליט המדינה גם על מדיניות המשטרה. כך, שהנחיות הפרקליטות משמשות בעצם אבן דרך עיקרית בהתוויית עבודת המשטרה אל מול חשדות בפלילים, הכרוכות בהכנת התיק ומציאת הראיות הנדרשות להגשת כתבי אישום.
בעקבות תלונות על אופן התנהלות הפרקליטות הוקמה בשנת 2013 נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות" בראשותה של כב' הש' בדימוס הילה גרסטל, הכפופה למשרד המשפטים, ותפקידה לבצע ביקורת מערכתית יזומה, ולברר תלונות על פרקליטות המדינה וכן מערך התביעה במשטרת ישראל ועורכי הדין מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
זאב סגל במאמרו בעיתון הארץ פרקליטות בלא ביקורת כתב: "כוחה הרב של הפרקליטות בהחלטה על הגשת כתב אישום, בגיבוש עסקת טיעון, בהשפעה על בית המשפט בעניין העונש ובהחלטה אם לערער על זיכוי, מופעל ללא ביקורת. מבקרי המדינה אינם בוחנים את שיקול דעת הפרקליטות ואת דרכי התנהלותה. בתי המשפט מצדם נמנעים כמעט לחלוטין מלבטל כתב אישום בעבירה חמורה עקב התנהלות רשויות החקירה והתביעה; בג"ץ לא שלל, אמנם, אפשרות שיבוטל כתב אישום בשל "התנהגות בלתי נסבלת של הרשות", אך בפועל הדבר כמעט שלא נעשה." הביקורת החריפה ביותר שהושמעה כנגד הפרקליטות מפי גורם שיפוטי בכיר היא של זו שעמדה בראש המערך הביקורתי על הפרקליטות כב' הש' (בדימוס) הילה גרסטל: "התנפצות של בועה שחייתי בה 24 שנה. כשהאמנתי שיש מערכות שעובדות נכון וטוב במדינה וגיליתי…שהמערכת הספציפית הזאת שהופקדתי לבקר אותה, לא מתנהלת נכון וטוב". ובהמשך דבריה: "הרגשנו שלאף אחד לא אכפת במערכת… פעם אחת חזר צוות ביקורת שלי מפגישה עם פרקליטת מחוז, שאמרה להם: 'אני עוסקת בתיקים ולא באנשים'. אמרתי, אני לא מאמינה. לא יכול להיות שמישהו בפרקליטות חושב שהוא עוסק בתיקים ולא באנשים". (דבריה נאמרו לאילנה דיין במסגרת תכנית התחקירים "עובדה").
נראה, כי הפרקליטות מושכת כלפיה אש. גם בימים סוערים אלו, הצליחה הפרקליטות לעלות לכותרות ולא בנסיבות מחמיאות כפי שהובא לעיל. גם התגובה הרופסת משהו של הפרקליטות בוהדעתה שיצאה לתקשורת לא תרמה להפחתת הלהבות. הציבור נחשף לחצאי עובדות ויתכן באמת כי הביקורת כלפי הפרקליטות אולי אינה מדוייקת או אף מוגזמת. הפרקליטות, החמיצה הזדמנות פז, ל"טהר" את שמה או להפריח את האשמות השווא, כהגדרתה, אלם נראה כי היא מפספסת הזדמנות זו. שכן, הפרקליטות יכולה היתה להורות על פתיחת חקירה פלילית כנגד ראש השב"כ, או האחראים לשיחרורו התמוה של מנהל בית החולים אל-שיפא בעזה, מוחמד אבו סלמיה. הפרקליטות לא יזמה מאומה בהקשר זה ולא הביעה את עמדתה וחבל.
אולי עוד ניתן לשנות. הלכידות והאחווה בכלל ובעיקר בתקופה חשובה וקריטית זו, הינה ערך עליון שיש לטפח אותו בכל הזדמנות, בכל רגע. יחד ננצח! ■
הכותב הינו בעל משרד עורכי דין בנתניה המתמחה במשפט המסחרי והוצאה לפועל.
