במיוחד בימים אלה שלפני יום הזיכרון ויום העצמאות, לאחר עוד מערכת בחירות אני רוצה להחזיר לכולנו את התקווה הגדולה בעם שלנו.בצוק איתן אני תפקדתי כסמח”ט

סאלח שינה דעתו בפסח, סאלח כבר היה מיואש. הוא היה משוכנע שלעולם ועד לא יצליחו הפלשתינים להתגבר על היהודים. הם לא יוכלו להגיע למדינה משלהם,

באזור שבו גרנו היתה משפחה שהחמירה מאוד מבחינה הלכתית. כמעט אין חומרה שיכולנו לחשוב עליה, שהם לא קבלו על עצמם. השיא היה כל שנה בהכנות

ביום ראשון הקרוב נחגוג את ראש חודש ניסן שהוא החודש שבו יצאנו לחירות. אשתף אתכם בשני סיפורים מרגשים הקשורים לחג הפסח המתקרב ולחירות.ביום חמישי, 2

לפני כמה שנים העברתי הרצאה בבית ספר בצפון הארץ. לאחר ההרצאה הזמין אותי הרכז החברתי בבית הספר להרצאה נוספת בערב ההורים של בית הספר שהתקיים

בחג החנוכה לפני כמה שנים פנה אלי חבר טוב, הוא סיפר לי שבמשפחתו זוג שזקוק לפונדקאות מכיוון שהאשה אינה יכולה ללדת .החבר סיפר לי גם שתהליך

לפני כמה שנים נסעתי עם משפחתי מראש צורים לחוף הים באשדוד. כשהגענו למחסום הל”ה שיורד מגוש עציון לכיוון השפלה, עצר אותנו המאבטח במחסום והתחיל לתחקר

מי שעוצר אותנו בחיים זה רק אנחנו. לאן שאנחנו מצביעים בחיים לשם אנחנו מגיעים. הבעיה שלרוב אנחנו לא מצביעים. ואם אנחנו כבר מצביעים אנחנו לא

אשתי ואני למדנו מושג מהזוהר הקדוש שנקרא “דרונא דמלכא” – מתנה מהמלך. כלומר, בורא עולם נותן לנו מתנות קטנות כל יום ואנחנו בוחרים לקחת אותם

תקופת החגים עברה עלינו, והשבת אנחנו שוב מתחילים מבראשית. הבעל שם טוב הקדוש הגדיר עקרון שנקרא תורת הבריאה המתמדת. מתורה זו אנו לומדים את עקרון