01
ביום שישי ערכנו אזכרה לאחינו הגדול – אברהם ז"ל.
משפחתנו מונה שמונה אחים ושתי אחיות, אברהם היה האח הגדול, הבכור של המשפחה.
השיעור שאחי לימד אותנו יותר מכל היה כיבוד אב ואם. היתה בו מסירות בלתי נתפסת להורינו זכרונם לברכה.
כשגילו לאבינו את מחלת הסרטן, אבא אמר לנו במפורש שהוא טיפל בנו עשרות שנים והוא מבקש שעובד זר לא ייכנס אליו הביתה.
(אינני שופט מי שנוהג אחרת, בסוף היינו שמונה אחים, הדבר היה קשה אך אפשרי. אימי דווקא רצתה שתהיה לה עובדת זרה. בסוף הרי הטיפול התחלק על שתי אחיותיי).
במשך מעל לשנה עד שאבי נפטר, ערכנו תורנות של 24 שעות אצל אבינו, כל יום אח אחר. היתה זו תקופה לא קלה כלל, אבל זו גם הייתה תקופה נפלאה שזכינו לתת לאבא קמצוץ מכל הטוב שהוא הרעיף עלינו במשך כל חיינו.
מודה לבורא עולם שזכינו.
אחינו הגדול אברהם לא היה חלק מהסבב כי הוא היה כל הזמן אצל ההורים ולא היה צורך להכניס אותו לסבב.
אני זוכר שהסתכלתי בהערכה על ח"כ גדי יברקן שנישק את רגליה של אימו כשהגיעה להשבעתו בכנסת, הוא ממש הזכיר לי את אחי הגדול.
כאשר התחתנה לירון, בתו של אברהם, אמא היתה במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם. הרופאים אמרו פה אחד שהיא במצב כל כך קשה שאין אפשרות שהיא תגיע לחתונה. אברהם לא ויתר והודיע שמבחינתו הוא לא הולך לחתונה ונשאר עם אמא! לאחר שיכנועים רבים סיכמנו שהוא יסע לחתונה ואני, האח הקטן, אשאר עם אמא.
בשלב מסויים אמא אמרה לי: 'אחרי כל מה שאברהם עשה ועושה בשבילנו לא יתכן שאני לא אבוא לחתונה. מה שיהיה אנחנו נסתדר'. הזמנו אמבולנס פרטי עם חובש והתחלנו את הנסיעה.
כל חמש דקות קיבלתי טלפון מאברהם ששאל אותי 'מה שלום אמא?' אני עונה לו שהכל בסדר, למרות שהיו רגעים שהרגשתי שהולך לקרות הנורא מכל'.
כאשר נכנסנו עם האמבולנס לגן האירועים של החתונה והורדנו את אמא עם המיטה של האמבולנס אברהם רץ אליה ועזב את הכל כדי ללוות את אמא גם בחתונה של בתו.
גם בחופה אמא הייתה שם לידו, שוכבת במיטה, היא הספיקה להיות גם בתחילת הריקודים, ואחרי שכל המשפחה רקדה סביב מיטתה החזרנו אותה לבית החולים. כעבור ימים בודדים היא עזבה את עולמנו. לעולם לא נשכח את החתונה בה אמא ידעה שאם היא איננה מגיעה אל בנה המסור הוא לא יוכל להיות בחתונה.
היה זה שיעור נוסף של כיבוד אב ואם שהוא לימד אותנו.
את אחד המשפטים הזכורים לי בנושא כיבוד אב ואם אמר מישהו בראיון אצל ישראל שירן: "כיבוד אב ואם זה הבסיס. זה היסוד. זה ה- א' ב' של החיים והאדם. מי שלא מכבד את הוריו אין לו יראת שמים, אין לו אלוקים'. היינו חושבים שודאי מי שאמר זאת הוא איזה רב גדול, אך היה זה הזמר עוזי חיטמן אשר היה ידוע בכיבוד ההורים המיוחד שלו.
02
אסיים בשיר של נועם חורב שגורם לי כל פעל מחדש להזיל דמעה:
כשהם עדיין כאן / נעם חורב
קח את ההורים שלך לחו"ל, תזמין אותם לאיזו ארוחה
תצא איתם מתישהו לטיול לא חשוב לאן, העיקר שזה איתך.
לך איתם ביחד לקניות או לסרט החדש והמצחיק
תגיב להם בפייסבוק לתמונות ותפסיק כבר לסנן אותם, תפסיק.
תקפוץ בסוף שבוע לבקר ותחזיר לאמא את הקופסאות
אם קבלת העלאה, אז תספר – תן להם סיבה להתגאות
תגיע בול בזמן בערב חג, בדרך תעצור, תקנה פרחים
תחבק אותם כי אין לך מושג – עד כמה זה עושה אותם שמחים.
אל תחכה שוב למחר, תבוא היום שב אתם לראות איזו תוכנית
תענה כשהם שולחים שבת שלום עם לב אדום בקבוצה המשפחתית.
כי אחרת יום יבוא ותצטער שלא הרווחת איתם עוד כמה רגעים
הם ילכו, ואתה אז תישאר עם חור בלב ועם ים געגועים
ותתפלל רק להחזיר אז את הזמן
יש המון שעוד רצית להספיק
אז תחבק אותם כשהם עדיין כאן ותפסיק כבר לסנן אותם, תפסיק. ■
Ori88533@gmail.com
