אייכה

היא הילדה היחידה בתנ״ך שאלוקים דיבר אליה, והעזה לסכן את עצמה שוב ושוב למען עמה.
גם בעמקי החושך היא נאחזה באמונה ובתקווה, ועם שלם הרווה את צמאונו בזכותה במשך 40 שנה. השבת, י׳ בניסן, הוא יום פטירתה

1. המנהיגה 

אם‭ ‬תשאלו‭ ‬כל‭ ‬ילד‭ ‬בגן‭ ‬מי‭ ‬הנהיג‭ ‬את‭ ‬ישראל‭ ‬בשעת‭ ‬יציאת‭ ‬מצרים‭, ‬הוא‭ ‬יגיד‭ ‬לכם‭ ‬בלי‭ ‬להסס‭: ‬משה‭. ‬

אך‭ ‬הנביא‭ ‬מיכה‭ ‬מתאר‭ ‬זאת‭ ‬אחרת‭: ‬״כִּי‭ ‬הֶעֱלִתִיךָ‭ ‬מֵאֶרֶץ‭ ‬מִצְרַיִם‭ ‬וּמִבֵּית‭ ‬עֲבָדִים‭ ‬פְּדִיתִיךָ‭, ‬וָאֶשְׁלַח‭ ‬לְפָנֶיךָ‭ ‬אֶת‭-‬מֹשֶׁה‭ ‬אַהֲרֹן‭ ‬וּמִרְיָם״‭. ‬משה‭, ‬ולצידו‭ ‬ניצבים‭ ‬אחיו‭ ‬ואחותו‭ – ‬אהרון‭ ‬ומרים‭.‬

2. האופטימית 

היא‭ ‬נולדה‭ ‬באחת‭ ‬התקופות‭ ‬הקשות‭ ‬בחיי‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭. ‬הוריה‭ ‬קראו‭ ‬לה‭ ‬מרים‭ ‬על‭ ‬שם‭ ‬המרירות‭ ‬הקשה‭ ‬של‭ ‬הסבל‭ ‬והשעבוד‭. ‬

אך‭ ‬דווקא‭ ‬אז‭ ‬היא‭ ‬נתנה‭ ‬תקווה‭ ‬והתנבאה‭ ‬שהגאולה‭ ‬בפתח‭: ‬״עתידה‭ ‬אמי‭ ‬שתלד‭ ‬בן‭ ‬שיושיע‭ ‬את‭ ‬ישראל״‭.‬

3. הנביאה

מרים‭ ‬היא‭ ‬אחת‭ ‬משבע‭ ‬נביאות‭ ‬המוזכרות‭ ‬בתנ״ך‭ ‬והיחידה‭ ‬שקיבלה‭ ‬את‭ ‬דבר‭ ‬ה׳‭ ‬בהיותה‭ ‬ילדה‭. ‬היא‭ ‬הייתה‭ ‬אז‭ ‬כבת‭ ‬שש‭ ‬ולא‭ ‬ידוע‭ ‬לנו‭ ‬על‭ ‬אף‭ ‬אדם‭ ‬מלבדה‭ ‬שזכה‭ ‬להתנבא‭ ‬בגיל‭ ‬כה‭ ‬מוקדם‭.‬

4. הנועזת

הילדה‭ ‬הזו‭ ‬גם‭ ‬התייצבה‭ ‬בנחישות‭ ‬מול‭ ‬אביה‭ ‬ובחוכמתה‭ ‬הצליחה‭ ‬לשכנע‭ ‬אותו‭ ‬לחזור‭ ‬לאשתו‭ ‬ולהמשיך‭ ‬להביא‭ ‬חיים‭ ‬לעולם‭, ‬חרף‭ ‬גזירת‭ ‬פרעה‭ ‬על‭ ‬הרג‭ ‬הבנים‭. ‬

בהמשך‭ ‬היא‭ ‬גם‭ ‬מסכנת‭ ‬את‭ ‬עצמה‭ ‬ופונה‭ ‬אל‭ ‬׳בתו‭ ‬של‭ ‬היטלר׳‭ ‬של‭ ‬הימים‭ ‬ההם‭, ‬ומציעה‭ ‬לה‭ ‬לחפש‭ ‬עבורה‭ ‬מינקת‭ ‬עבריה‭ ‬לתינוק‭ ‬שמצאה‭. ‬על‭ ‬כולנו‭ ‬להיות‭ ‬אסירי‭ ‬תודה‭ ‬למרים‭ ‬על‭ ‬כך‭, ‬כי‭ ‬בזכות‭ ‬אומץ‭ ‬ליבה‭, ‬גדול‭ ‬המנהיגים‭ ‬שלנו‭ ‬זכה‭ ‬לגדול‭ ‬בבית‭ ‬הוריו‭ ‬ולספוג‭ ‬שם‭ ‬זהות‭ ‬וערכים‭ ‬יהודים‭ ‬לפני‭ ‬שהועבר‭ ‬אל‭ ‬בית‭ ‬פרעה‭.‬

5. הסרבנית

חז״ל‭ ‬מזהים‭ ‬את‭ ‬מרים‭ ‬עם‭ ‬פּוּעָה‭, ‬המיילדת‭ ‬שעזרה‭ ‬לאמה‭ ‬ליילד‭ ‬תינוקות‭ ‬יהודים‭, ‬ושתיהן‭ ‬יחד‭ ‬סיכנו‭ ‬את‭ ‬עצמן‭ ‬כשסירבו‭ ‬לקיים‭ ‬את‭ ‬ציוויו‭ ‬הנורא‭ ‬של‭ ‬מלך‭ ‬מצרים‭ ‬להמית‭ ‬את‭ ‬התינוקות‭ ‬מיד‭ ‬עם‭ ‬צאתם‭ ‬לאוויר‭ ‬העולם‭. ‬

זהו‭ ‬המקרה‭ ‬המתועד‭ ‬הראשון‭ ‬בהיסטוריה‭ ‬של‭ ‬סירוב‭ ‬למלא‭ ‬׳פקודה‭ ‬לא‭ ‬מוסרית׳‭. ‬טענת‭ ‬הפושעים‭ ‬הנאצים‭ ‬בנירנברג‭ ‬״מה‭ ‬רוצים‭ ‬מאיתנו‭? ‬רק‭ ‬מילאנו‭ ‬פקודות״‭, ‬אינה‭ ‬מקובלת‭. ‬היה‭ ‬עליכם‭ ‬להתנגד‭ ‬לבצע‭ ‬מעשה‭ ‬לא‭ ‬מוסרי‭ ‬של‭ ‬רצח‭ ‬עם‭.‬

6. המשוררת

אחרי‭ ‬קריעת‭ ‬ים‭ ‬סוף‭ ‬מרים‭ ‬סוחפת‭ ‬את‭ ‬הנשים‭ ‬אחריה‭ ‬להודות‭ ‬לה׳‭, ‬והן‭ ‬עושות‭ ‬זאת‭ ‬במלוא‭ ‬העוצמה‭. ‬כי‭ ‬בעוד‭ ‬הגברים‭ ‬שרים‭ ‬בפה‭ ‬‮–‬‭ ‬״אז‭ ‬ישיר‭ ‬משה‭ ‬ובני‭ ‬ישראל״‭, ‬הנשים‭ ‬הולכות‭ ‬רחוק‭ ‬יותר‭. ‬״ותצאנה‭ ‬כל‭ ‬הנשים‭ ‬אחריה‭ ‬בתופים‭ ‬ובמחולות״‭. ‬שמחה‭ ‬מתפרצת‭ ‬בליווי‭ ‬כלי‭ ‬נגינה‭. ‬מהיכן‭ ‬היו‭ ‬להן‭ ‬תופים‭ ‬במדבר‭, ‬אתם‭ ‬שואלים‭? ‬חז״ל‭ ‬משיבים‭ ‬כך‭: ‬בעת‭ ‬יציאת‭ ‬מצרים‭ ‬מרים‭ ‬וחברותיה‭ ‬היו‭ ‬מלאות‭ ‬אמונה‭ ‬שצפויים‭ ‬להן‭ ‬ניסים‭ ‬בהמשך‭ ‬והן‭ ‬דאגו‭ ‬להצטייד‭ ‬בהתאם‭. ‬

7. החולה

הדבר‭ ‬הבא‭ ‬פחות‭ ‬נעים‭ ‬אבל‭ ‬גם‭ ‬הוא‭ ‬קרה‭: ‬מרים‭ ‬היא‭ ‬האישה‭ ‬הראשונה‭ ‬שהתנ״ך‭ ‬מספר‭ ‬עליה‭ ‬שנענשה‭ ‬ולקתה‭ ‬בצרעת‭. ‬זה‭ ‬התרחש‭ ‬אחרי‭ ‬שדיברה‭ ‬על‭ ‬חייו‭ ‬האישיים‭ ‬של‭ ‬משה‭, ‬אך‭ ‬חז״ל‭ ‬מסבירים‭ ‬שעשתה‭ ‬זאת‭ ‬מתוך‭ ‬דאגה‭ ‬לאשתו‭, ‬ציפורה‭. ‬

באותו‭ ‬אירוע‭ ‬נשבר‭ ‬עוד‭ ‬שיא‭: ‬התפילה‭ ‬הקצרה‭ ‬בתנ״ך‭. ‬משה‭ ‬התפלל‭ ‬על‭ ‬אחותו‭ ‬הגדולה‭ ‬בחמש‭ ‬מילים‭ ‬בלבד‭: ‬״א‭-‬ל‭ ‬נא‭, ‬רפא‭ ‬נא‭ ‬לה״‭. ‬

מרים‭ ‬נשלחת‭ ‬לבידוד‭ ‬מחוץ‭ ‬למחנה‭, ‬והעם‭ ‬כולו‭, ‬על‭ ‬מיליוני‭ ‬אנשיו‭, ‬נשיו‭ ‬וטפיו‭, ‬ממתין‭ ‬לה‭ ‬שבעה‭ ‬ימים‭ ‬ולא‭ ‬ממשיך‭ ‬במסע‭. ‬כל‭ ‬זאת‭ ‬מתוך‭ ‬הוקרה‭ ‬לגדלותה‭ ‬והערכה‭ ‬על‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שעשתה‭ ‬למעננו‭. ‬

8. האם והרעיה

לפי‭ ‬חז״ל‭, ‬מרים‭ ‬נישאה‭ ‬לכלב‭ ‬בן‭ ‬יפונה‭, ‬נשיא‭ ‬שבט‭ ‬יהודה‭ ‬ואחד‭ ‬משנים‭ ‬עשר‭ ‬המרגלים‭ ‬שתרו‭ ‬את‭ ‬הארץ‭. ‬חוּר‭ ‬בנה‭ ‬נרצח‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬עושי‭ ‬עגל‭ ‬הזהב‭ ‬כאשר‭ ‬ניסה‭ ‬למחות‭ ‬בידם‭. ‬הנין‭ ‬שלה‭ ‬הוא‭ ‬בצלאל‭, ‬האומן‭ ‬המוכשר‭ ‬שבנה‭ ‬את‭ ‬המשכן‭. ‬גם‭ ‬דוד‭ ‬המלך‭ ‬היה‭ ‬צאצא‭ ‬שלה‭.‬

9. נשיקה מאלוקים

בשנה‭ ‬האחרונה‭ ‬במסעו‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬במדבר‭, ‬על‭ ‬סף‭ ‬הכניסה‭ ‬לארץ‭ ‬מרים‭ ‬הלכה‭ ‬לעולמה‭ ‬בגיל‭ ‬המופלג‭ ‬127‭. ‬כמו‭ ‬שני‭ ‬אחיה‭, ‬היא‭ ‬לא‭ ‬נפטרה‭ ‬מתוך‭ ‬חולי‭ ‬או‭ ‬חולשה‭, ‬אלא‭ ‬ב״מיתת‭ ‬נשיקה״‭, ‬כלומר‭ ‬היפרדות‭ ‬של‭ ‬הנשמה‭ ‬מהגוף‭ ‬מרוב‭ ‬דבקות‭ ‬בשכינה‭. ‬

באותו‭ ‬רגע‭ ‬באר‭ ‬המים‭ ‬שליוותה‭ ‬את‭ ‬העם‭ ‬במדבר‭ ‬לאורך‭ ‬ארבעים‭ ‬שנה‭ ‬נעלמת‭ ‬וכולם‭ ‬הבינו‭ ‬שזכותה‭ ‬של‭ ‬מרים‭ ‬היא‭ ‬זו‭ ‬שעזרה‭ ‬להם‭ ‬להרוות‭ ‬את‭ ‬צמאונם‭ ‬בחום‭ ‬הלוהט‭ ‬של‭ ‬המדבר‭.‬

מרים‭ ‬נקברה‭ ‬בקָדֵשׁ‭, ‬והשבת‭, ‬י׳‭ ‬בניסן‭, ‬הוא‭ ‬יום‭ ‬פטירתה‭. ‬

זכותה‭ ‬תגן‭ ‬עלינו‭ ‬ועל‭ ‬כל‭ ‬ישראל‭. ‬■

איך קרה שהגיבור הכי גדול של יציאת מצרים נשאר ״שקוף״?
איזו בשורה של תקווה ההסתרה הזו נושאת עבורנו?

עם‭ ‬ישראל‭ ‬כולו‭ ‬מתכנס‭ ‬סביב‭ ‬שולחן‭ ‬החג‭, ‬פותח‭ ‬את‭ ‬ההגדה‭, ‬וצולל‭ ‬לסיפור‭ ‬המופלא‭: ‬השעבוד‭ ‬המפרך‭, ‬היד‭ ‬החזקה‭, ‬עשר‭ ‬המכות‭, ‬הים‭ ‬שנבקע‭ ‬לשניים‭. ‬אבל‭ ‬לאורך‭ ‬כל‭ ‬הקריאה‭ ‬מלווה‭ ‬אותנו‭ ‬תחושה‭ ‬מוזרה‭ – ‬משהו‭, ‬או‭ ‬יותר‭ ‬נכון‭, ‬מישהו‭ – ‬חסר‭ ‬כאן‭.‬

יש‭ ‬דמות‭ ‬מרכזית‭ ‬אחת‭ ‬שפשוט‭ ‬נ‭-‬ע‭-‬ל‭-‬מ‭-‬ה‭.‬

משה‭ ‬רבנו‭. ‬

הגיבור‭ ‬המרכזי‭ ‬של‭ ‬העלילה‭. ‬האיש‭ ‬שעמד‭ ‬לבדו‭ ‬מול‭ ‬מלך‭ ‬מצרים‭ ‬וזעק‭ ‬‮"‬שלח‭ ‬את‭ ‬עמי‮"‬‭. ‬שהביא‭ ‬את‭ ‬המכות‭, ‬בקע‭ ‬את‭ ‬הים‭, ‬והוביל‭ ‬מיליוני‭ ‬בני‭ ‬אדם‭ ‬בלב‭ ‬המדבר‭ ‬מעבדות‭ ‬לחירות‭. ‬ובהגדה‭? ‬הוא‭ ‬כמעט‭ ‬ולא‭ ‬קיים‭. ‬מי‭ ‬שיספור‭ ‬בעיון‭ ‬יגלה‭ ‬שמשה‭ ‬מוזכר‭ ‬פעם‭ ‬אחת‭ ‬בלבד‭, ‬בדרך‭ ‬אגב‭, ‬בציטוט‭ ‬פסוק‭ ‬על‭ ‬קריעת‭ ‬ים‭ ‬סוף‭: ‬‮"‬ויאמינו‭ ‬בה‮'‬‭ ‬ובמשה‭ ‬עבדו‮"‬‭. ‬זהו‭. ‬שאר‭ ‬הסיפור‭ ‬מתרחש‭ ‬כאילו‭ ‬מעצמו‭, ‬בלעדיו‭.‬

למה‭? ‬האם‭ ‬לא‭ ‬מגיע‭ ‬לו‭ ‬קרדיט‭?‬

התקווה שמעבר למנהיג

לפני‭ ‬כשלושים‭ ‬שנה‭ ‬נפטר‭ ‬הרב‭ ‬יקותיאל‭ ‬יהודה‭ ‬הלברשטאם‭, ‬האדמו"ר‭ ‬מצאנז‭-‬קלויזנבורג‭. ‬‮"‬אוד‭ ‬מוצל‭ ‬מאש‮"‬‭, ‬איש‭ ‬מופת‭ ‬שאיבד‭ ‬בשואה‭ ‬הנוראה‭ ‬את‭ ‬אשתו‭ ‬ואחד‭ ‬עשר‭ ‬ילדיו‭. ‬מתוך‭ ‬האפר‭ ‬הוא‭ ‬עלה‭ ‬לארץ‭, ‬הקים‭ ‬משפחה‭ ‬מחדש‭, ‬ובנה‭ ‬אימפריה‭ ‬שלמה‭ ‬של‭ ‬תורה‭ ‬וחסד‭.‬

את‭ ‬היעלמותו‭ ‬של‭ ‬משה‭ ‬מן‭ ‬ההגדה‭ ‬הסביר‭ ‬הרבי‭ ‬בדרך‭ ‬מצמררת‭:‬

במשך‭ ‬דורות‭ ‬ארוכים‭ ‬שימשו‭ ‬ליל‭ ‬הסדר‭ ‬וקריאת‭ ‬ההגדה‭ ‬כמשענת‭ ‬של‭ ‬תקווה‭ ‬ליהודים‭ ‬נרדפים‭. ‬אלה‭ ‬שהסתתרו‭ ‬במרתפים‭ ‬מפני‭ ‬האינקוויזיציה‭. ‬אלה‭ ‬שקראו‭ ‬את‭ ‬ההגדה‭ ‬בגטאות‭ ‬החשוכים‭. ‬כולם‭ ‬שאבו‭ ‬מתוכה‭ ‬כוח‭: ‬אם‭ ‬עברנו‭ ‬את‭ ‬פרעה‭ – ‬נעבור‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬זה‭.‬

אבל‭ ‬תחשבו‭ ‬מה‭ ‬היה‭ ‬קורה‭ ‬אילו‭ ‬משה‭ ‬היה‭ ‬הדמות‭ ‬הדומיננטית‭ ‬בסיפור‭. ‬יהודי‭ ‬שקרא‭ ‬את‭ ‬ההגדה‭ ‬מתוך‭ ‬החושך‭ ‬היה‭ ‬עוצר‭ ‬ואומר‭ ‬לעצמו‭: ‬‮"‬בני‭ ‬ישראל‭ ‬במצרים‭ ‬זכו‭ ‬למשה‭ ‬רבנו‭ – ‬נביא‭ ‬וקדוש‭ ‬שאין‭ ‬כמותו‭. ‬ולנו‭? ‬דור‭ ‬יתום‭ ‬שכזה‭, ‬ללא‭ ‬מנהיגים‭ ‬בשיעור‭ ‬קומה‭ ‬כזה‭ – ‬מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬שלנו‭?‬‮"‬

לכן‭ ‬ההגדה‭ ‬בחרה‭ ‬לספר‭ ‬את‭ ‬הסיפור‭ ‬ללא‭ ‬תלות‭ ‬בדמות‭ ‬אנושית‭ ‬כלשהי‭. ‬המסר‭ ‬חד‭ ‬וברור‭: ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬בצרה‭? ‬ריבונו‭ ‬של‭ ‬עולם‭ ‬לא‭ ‬שוכח‭ ‬אותו‭. ‬לא‭ ‬אז‭ – ‬ולא‭ ‬היום‭.‬

המנהיג השקוף

החפץ‭ ‬חיים‭ ‬מוסיף‭ ‬זווית‭ ‬אחרת‭ ‬לגמרי‭. ‬נניח‭ ‬שהיינו‭ ‬שואלים‭ ‬את‭ ‬משה‭ ‬עצמו‭: ‬‮"‬איזה‭ ‬מקום‭ ‬היית‭ ‬רוצה‭ ‬לתפוס‭ ‬בסיפור‭?‬‮"‬

התשובה‭ ‬ידועה‭ ‬מראש‭. ‬האיש‭ ‬שנאמר‭ ‬עליו‭ ‬‮"‬עניו‭ ‬מאד‭ ‬מכל‭ ‬האדם‭ ‬אשר‭ ‬על‭ ‬פני‭ ‬האדמה‮"‬‭, ‬היה‭ ‬מבקש‭ ‬בוודאי‭ ‬להימחק‭ ‬לגמרי‭. ‬הרי‭ ‬כך‭ ‬בדיוק‭ ‬הגיב‭ ‬כשה‮'‬‭ ‬הציע‭ ‬לו‭ ‬את‭ ‬התפקיד‭ ‬בסנה‭ ‬הבוערת‭: ‬‮"‬שלח‭ ‬נא‭ ‬ביד‭ ‬תשלח‮"‬‭ – ‬תן‭ ‬לכל‭ ‬אחד‭ ‬אחר‭, ‬רק‭ ‬לא‭ ‬לי‭.‬

ריבונו‭ ‬של‭ ‬עולם‭ ‬לא‭ ‬ויתר‭ ‬לו‭. ‬הוא‭ ‬הטיל‭ ‬עליו‭ ‬את‭ ‬השליחות‭ ‬הגדולה‭ ‬ומשה‭ ‬קיבל‭ ‬ועשה‭. ‬אבל‭ ‬לפחות‭ ‬בהגדה‭ ‬של‭ ‬פסח‭, ‬נדמה‭ ‬שמשאלת‭ ‬ליבו‭ ‬התגשמה‭. ‬

אולי‭ ‬בכך‭ ‬מוסבר‭ ‬גם‭ ‬מדוע‭ ‬מקום‭ ‬קבורתו‭ ‬לא‭ ‬נודע‭ ‬עד‭ ‬היום‭. ‬כמה‭ ‬אנשים‭ ‬היו‭ ‬שמחים‭ ‬לעלות‭ ‬לקברו‭ ‬ולהתפלל‭ ‬שם‭. ‬אך‭ ‬המסר‭ ‬של‭ ‬משה‭ ‬אלינו‭ ‬חד‭: ‬אל‭ ‬תהפכו‭ ‬את‭ ‬הקבר‭ ‬למוקד‭. ‬לא‭ ‬אני‭ ‬העניין‭. ‬העיקר‭ ‬הוא‭ ‬ריבונו‭ ‬של‭ ‬עולם‭, ‬התורה‭ ‬ועם‭ ‬ישראל‭. ‬

בלילה‭ ‬הזה‭, ‬כשאנחנו‭ ‬יושבים‭ ‬סביב‭ ‬השולחן‭, ‬אנחנו‭ ‬מבינים‭ ‬שמשה‭ ‬רבנו‭ ‬לא‭ ‬באמת‭ ‬נעלם‭. ‬הוא‭ ‬נמצא‭ ‬שם‭, ‬שקוף‭ ‬ומחייך‭, ‬שמח‭ ‬לראות‭ ‬את‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ – ‬שליל‭ ‬הסדר‭ ‬הוא‭ ‬יום‭ ‬ההולדת‭ ‬שלו‭ – ‬ממשיך‭ ‬לצעוד‭ ‬קדימה‭, ‬מאמין‭ ‬בבוראו‭ ‬ומצפה‭ ‬לגאולה‭. ‬■