ארבע שנים וחצי עברו מאז צוק איתן, הכותרות השתנו, האנשים מתחלפים, אבל חייל צה”ל הלך ולא חזר. חייל שרץ ברפיח בשבילנו לא שב ולא זכה לקבורה. סגן הדר גולדין הי”ד נחטף בזמן הפסקת אש הומניטרית שיזמו אומות העולם, אך הסכם אינו הסכם כשרק צד אחד עומד בו. לאה גולדין, אימו של סגן הדר, מדברת על המצב, על ההתקדמות ועל החדשות שלא מתחדשות. בדור התקשורת והטכנולוגיה הכותרות מתחלפות, הנושאים רצים והמשמעות לעיתים אובדת. “השבת הבנים” הפכה לכותרת ישנה שאין קול ואין קורא לה. איך ייתכן שעם ישראל, החי בארצו, אינו נאבק בכל כוחו להשיב את חיילים שלחמו בעבורנו וגופתם נפלה בשבי האויב? איך ייתכן שדור הגאולה אינו נאבק על הזכות לקבור בקבר ישראל את היהודים שלחמו על ארץ הקודש? ואיך ייתכן שלקראת בחירות 2019 אף אחד מהטוענים לכתר לא הזכיר את הנושא, ולו במעט? לפני ארבע שנים וחצי, ב-1 באוגוסט 2014, נפל סגן הדר גולדין וגופתו נחטפה דרך מנהרה ברפיח, בלב רצועת עזה.
באותה היתקלות נרצחו גם רס”ן בניה שראל וסמ”ר ליאל גדעוני. מאז עברו ימים ולילות, ולמרות מאמצי ההורים הנושא הושתק וירד מהפרק. הכסף הקטארי שעובר לעזה מדי חודש בחודשו מסבסד את הטרור בכותרת יפה של כסף הומניטרי, וגם מדינות נאורות מאירופה ומרחבי העולם שולחות כספי סיוע לתושבי עזה ולמחבלים שבה.
לא כולם מחבלים, זה נכון, אבל הטרור ששולט ברצועה, לא מאפשר שהכסף באמת יגיע לחפים מפשע. הכספים עוברים לראשי חמאס, ששיקול דעתם והחלטתם הכלכלית מונעים אחרת ממה שהיינו רוצים, וייתכן שהכספים מנוצלים לצורכי טרור.
הדר ז”ל נחטף בהפסקת אש ולא בזמן לחימה בצוק איתן. למה הדיוק הזה חשוב כל כך?
לאה גולדין, אימא של הדר, מסבירה: “זה שהדר נחטף בזמן הפסקת אש משנה לגמרי את התמונה. כשחייל נחטף בזמן מלחמה זה חלק מיכולת צבאית ו'נשק' להשתמש בו כמו שמשתמשים במלחמה, אך כשחייל או גופה נחטפים בזמן הפסקת אש, מעבר להשלכות המוסריות יש לזה השלכה חוקית. מי שערב להפסקת האש היו האו”ם, ארצות הברית ותמכו בזה וגם האיחוד האירופי. זה לימד אותנו שהדר בעצם היה קורבן של הפסקת אש יותר משהיה קורבן של מלחמה”.
מה עשיתם בארבע השנים האחרונות?
“זה ארבע שנים, בעיקר בשנים האחרונות, אנחנו פועלים איפה שרק אפשר, נוסעים ממדינה למדינה, לארצות הברית, לאירופה, לדבר עם שליטי האו”ם בסיוע של פרופסור אבן קוטלר, שהיה שר המשפטים של קנדה והוא לוחם זכויות אדם ידוע. בזכותו לפני שנה וקצת התקיימה פגישה מיוחדת של נושא נעדרים וחטופים בעזה, ושם הוא בנה תיק משפטי שבעצם החטיפה של הדר היא הפרה בוטה של החוק הבין-לאומי ההומניטרי”, מספרת לאה.
את הפסקת האש יזם האיחוד הבין-לאומי. מדינת ישראל וחמאס הסכימו להפסקה זו, אך ברגע שצד אחד מפר את החוקים ההשלכות גדולות יותר. "החוק ההומניטרי נחקק לאחר מלחמת העולם השנייה", מסבירה לאה. “כסף הומניטרי הוא הגדרה של כסף שנשלח לעזרה, ולכן תורמים לעזה. אך אחד מתתי הסעיפים של החוק הזה באו"ם הוא שמי שנותן את הסיוע ההומניטרי חייב לבדוק שמקבל הסיוע ההומניטרי עומד בחוק הבין-לאומי. במקרה שלנו הייתה הפרה בוטה של החוק הבין-לאומי, אי-עמידה בהפסקת האש, חטיפת חסרי ישע, מניעת קבורה, כבוד האדם ועוד המון חוקים שחמאס מפר. התנהלות זו מהווה פסילה של שליחת כסף הומניטרי לחמאס. הדרישה שלנו היא לא להימנע מלשלוח עזרה למי שחי שם אלא להעמיד תנאי שהכספים יגיעו בתנאי שחרור הגופות או פתירת בעיית האי-עמידה של חמאס בהסכם”, לאה אומרת בקושי רב אך בנחרצות. המאמצים הרבים שהמשפחה עושה כדי להגיע למנהיגי האו”ם ולהאיר את עיניהם על הדיוק קשה מנשוא, והתמיכה צריכה להתחיל מהבית. מדינת ישראל היא הראשונה שצריכה לעמוד על עיקרון זה, אך ממשלת ישראל אינה מעלה את החזרת הבנים על השפתיים על אף כל הכותרות.
"לא כולם מחבלים זה נכון, אבל הטרור ששולט, לא מאפשר שהכסף באמת יגיע לחפים מפשע, יתכן והכספים מנוצלים לכספי טרור."
ניסיתם לפעול בארץ? מה עם ראש הממשלה?
“כל מה שסיפרתי לך לא כל כך עוזר, בעיקר כי משפחת גולדין לא יכולה ללכת ברגליים, להגיע לאו”ם ולבקש את עזרתם בהשבת הבנים הביתה. מדינת ישראל כגוף וראש הממשלה בפרט, שכרגע מכהן גם כשר הביטחון ושר הפנים, צריך לדרוש לפניהם את השבת הגופות של הדר ושל אורון, עוד חייל נעדר מאותה מלחמה. אבל כנראה לביבי זה לא מספיק חשוב”.
אז מה כן קורה בציר ביניכם לבין ביבי?
"יש מפגש אחת לחצי שנה. לא מזמן נפגשנו, וכמו בכל פעם שמענו מילים ריקות מתוכן. הוא מוריד הנחיות שלאחר שעות או ימים עולות לכותרות בתקשורת ומפוצצות לנו בפנים את הציפייה”.
הכסף הקטארי יכול לעזור בהשבת הבנים?
“בוודאי, הכסף הקטארי שמועבר ממצרים, 15 מיליון דולר, הוא כסף מזומן במזוודות שעובר לחמאס. קטאר יכלה לעזור לנו להשיב את הדר ואורון כי היא מדינה מוסלמית ושולט בה הזרם של 'האחים המוסלמים', הם מאותו צד. למדינת ישראל יש כוח לעצור את זה, להשפיע על זה. ביבי יכול להתקומם על הדבר, אבל כנראה הוא לא מספיק רוצה”.
ביום ראשון האחרון התפרסמו בתקשורת כותרות סותרות בנוגע לשחרור ארבעה מחבלים, בכירי חמאס ממצרים, ושחרור מחבלים בנוגע להשבת הגופות. איך זה שייך אליכם?
"זו עוד כותרת. מהלך מאכזב מצד ממשלת ישראל. כולם שקועים בטראומה ממקרה גלעד שליט, והגיע הזמן להפוך את המשוואה, במקום שהטרוריסטים יחטפו חיילים ויסחטו שחרור מחבלים כמחיר להשבת החיילים, מדינת ישראל צריכה להגדיר מחיר לחמאס על שהם מחזיקים חיילים, כך שזה יהפוך להם מנכס לנטל. המשמעות היא להפעיל עליהם לחץ. כל הסיפור הזה מביא למצב שהשבת חיילים תהיה בהסכם החלפת שבויים. היינו חתומים על סודיות עד כה. בעזרה ישראלית מצרים החזיקה בארבעה בכירי חמאס. זה היה סודי עד לא מזמן, ולכן לא דיברנו. הרעיון היה שאותם בכירי חמאס ישמשו להסכם חילופי שבויים. זה קרה ב-2014 והשנה היא כבר 2019, ומדינת ישראל לא הניעה שום דבר בנושא. מצרים היא לא מחלקה לשמירת חפצים, גם להם יש אינטרסים שלהם, ובצדק. הם לא יחכו שראש ממשלת ישראל ייזכר שהוא הפקיר שני חיילי צה”ל שנלחמו בעבורנו ולא זכו אפילו לקבורת ישראל.
“כשהתעצבנו והשתוללנו לאחר הפרסום בעיתון הארץ בראשון האחרון הם עוד נתנו תחושה שזה מקדם את השבת החיילים, ובפועל איבדנו את ארבעת המחבלים, כי הם כבר שוחררו… בתגובה אנחנו הוצאנו ידיעה בתקשורת שזה לא מקדם את השבת החיילים אלא איבדנו ארבעה קלפים חזקים שיכלו להחזיר את החיילים, וכמו תמיד בתקשורת מייד הוציאו ידיעה באיזה עיתון ואתר אינטרנט שחמאס דרש 1,500 מחבלים עם דם על הידיים. יופי, ניצחנו, לא שחררנו מחבלים”.
אז התקשורת פוגעת?
“היא פוגעת, אבל יכולה גם לעזור. זה בדיוק המצב שאנחנו סובלים ממנו ארבע שנים וחצי. מצד אחד מציגים מצג שווא כאילו דברים מתקדמים, וכמה רגעים אחר כך מפרסמים דברים אחרים, כמו איבוד קלפים מרכזיים כמו הכסף הקטארי, כמו ארבעת המחבלים בכירי חמאס”.
הבחירות שבפתח מביאות הזדמנויות ותחושות חדשות?
“התחושה קשה מאוד, אם כל זה לא הספיק“, אומרת לאה בטון יורד. “התחושה קשה ומאכזבת. כל הטוענים לכתר לא הזכירו ולו בחצי מילה את הדר ואורון שהופקרו מאחור. כולם מבטיחים הבטחות שווא, זורקים מילים וערכים, אבל במעשים אין קול ואין עונה. זה לא רק ראש הממשלה, זה כל הקבינט. יושבים שם בנט, איילת שקד, יושב שם גלנט, שהיה מפקד לא מזמן”.
ניסיתם לפעול עם מועמדים חדשים כדי לעורר את הנושא מחדש?
"בוודאי, דיברנו עם בני גנץ, שהיה הרמטכ”ל בצוק איתן ששלח את הדר למלחמה, דיברנו עם בוגי יעלון, שהיה שר הביטחון. אנחנו יושבים עם עוד הרבה אנשים שמעורבים בסיפור אבל לא משמיעים מילה בכיוון. אורנה ברביבאי, שהייתה ראשת אכ”א, איפה הם? מה הם עשו ארבע שנים וחצי? ואת שומעת מה הם הולכים לעשות עם הדר? דממה!”
מה יכול לעזור להניע את זה?
"עם ישראל מחזיק בכוח, עם ישראל צריך להתעורר ולהודיע לכל הטוענים לכתר שהם לא ייבחרו אם הם לא יחזירו את החיילים, כי החיילים הם הבנים שלנו, יש לנו צבא עם, ולכל משפחה יש חיילים. לפני שנה וחצי הקמנו את מסדר הדר כדי להוביל קמפיין לגייס את עם ישראל שיעזור לנו לשכנע את שר הביטחון ואת חברי הקבינט שזה הדבר הכי חשוב עכשיו, ולא להשתיק את הנושא, כי אי אפשר להשתיק אותו. הדבר הזה יושב חזק מאוד על הערכים שלנו. לא משאירים חיילים מאחור. זו המשמעות של ערך הרעות. זה יושב על ערבות הדדית, על הברית הבלתי כתובה בין המדינה לבין המשפחות ששולחות את החיילים, זה יושב על ערך יהודי הכי משמעותי, חסד של אמת, להביא את החללים שלנו לקבר ישראל”.
איך אפשר לעזור ולהצטרף לעשייה?
"יש קבוצת פייסבוק שנקראת 'הדר שלי', יש קבוצות וואטסאפ לעדכון באירועים, יש המון מתנדבים שעוזרים, אבל כל מי שמגיע לקמפיין בחירות שיעלה את הנושא. בכינוסי בחירות לשאול על זה, כתבים יכולים להעלות ולשאול. אנחנו צריכים שאנשים יהיו שגרירים שלנו. אנחנו צריכים שעם ישראל יוביל את הקול ואת הקריאה”.
לאה מדברת מנבכי רחמה, ואני כותבת מליבי. מדינה דמוקרטית מחזיקה בכוח שהאזרחים משליטים סדר וחוק על עצמם על ידי הבחירות. רק אנחנו יכולים להשפיע, וכמו שלאה אמרה, לכל משפחה יש חיילים. הגיע הזמן להתעורר, הדר ואורון בלב של כולנו.
(עד לסגירת הגיליון לא התקבלה תגובה מבני גנץ ובוגי יעלון)
