השר נפתלי בנט
בשבוע שעבר התבשרנו שעמדת ביעד שהצבת לפני שלוש שנים: הכפלת מספר תלמידי חמש יחידות מתמטיקה. מדוע סימנת דווקא את זה כתחום הדגל שלך?
"המהפכה הזאת נושאת שתי בשורות מרכזיות: הבשורה הראשונה היא חברתית. במשך נאלצו תלמידים בפריפריה לוותר מראש על ההזדמנות לפרוץ קדימה. בשלומי היו 0 תלמידי חמש יחידות במתמטיקה, בכפר חב"ד ובאור יהודה – 0 תלמידים, ברהט ובאופקים בקושי 2 אחוזים. סירבתי לקבל את התפיסה שבנתיבות או בשדרות יש פחות שכל משיש ברמת השרון.
"הגברנו את המוטיבציה של התלמידים, פתחנו 185 מגמות לימוד חדשות במקומות שמעולם לא הייתה בהן האפשרות ללמוד חמש יחידות, בדגש על הפריפריה, וכך הבאנו שינוי דרמטי בדיוק במקומות האלה. צמצמנו פערים והזנקנו את הפריפריה קדימה. זה ללא ספק המהלך החברתי ביותר בשנים האחרונות.
"הבשורה השנייה היא בלימת הקריסה המתמשכת בלימודי המתמטיקה והמדעים והסכנה הממשית לעתיד המשק הישראלי: בשנים שקדמו לתוכנית דעכו המספרים עד שהגענו לשפל חסר תקדים של 8,800 בוגרים בלבד. המשמעות הייתה אסון פוטנציאלי לכלכלה ולתעשייה בישראל. הגדרתי את הצניחה הזאת איום ממשי על עוצמתה הכלכלית והטכנולוגית של ישראל, ולכן יצאנו בתוכנית לאומית לצד שותפים מצה"ל, מחברות היי-טק, מעמותות בתחום החינוך ועוד. הגדרנו יעד ברור, הכפלת מספר התלמידים ל-18,000, ועמדנו בו. הבטחנו וקיימנו. זו הצלה של אומת הסטארט-אפ, לא פחות".
מלבד מתמטיקה, על אילו עוד מהלכים בתחום החינוך אתה עובד?
"בשלוש השנים האחרונות דברים זזו בקצב שטרם נראה: הפעלנו 'בתי הספר של החגים' בפסח ובחנוכה וכן הרחבנו את בתי הספר של החופש הגדול לכיתות ג'; לאחר שבעים שנות מדינה צמצמנו את מספר התלמידים בכיתות א–ג מארבעים תלמידים בכיתה לעשרים ושבעה בממוצע; הוספנו סייעת שנייה ביותר מחמשת אלפים גני ילדים; העלינו את השכר ההתחלתי למורים ל-8,000 ₪ כדי להביא כוח אדם איכותי למערכת החינוך; יישמנו את מסקנות ועדת ביטון כדי לתקן את העוול ההיסטורי כלפי מורשת עדות המזרח וספרד והגדלנו את תקציבי תנועות הנוער.
"גם בחמ"ד אני רואה זינוק בכל התחומים, ובכל פעם שאני מבקר במוסדותיו אני רואה את השילוב המעולה של ערכים ומצוינות. הרשימה עוד ארוכה, ואני בהחלט גאה בזה. דברים זזים בחינוך. כמובן, יש גם מה לשפר, ואני בהחלט מתכוון להשקיע יותר בחינוך ליוזמה ויצירתיות, לחזק את האוטונומיה למנהלים ולשפר את היערכות המערכת לעמידה באתגרי המאה העשרים ואחת".
חוק ההסדרה.
"חוק ההסדרה הוא מהלך אסטרטגי חשוב: במקום לטפל בכל עתירה באופן פרטני אנחנו משנים את המדיניות הכוללת. זמן רב מדי הפלתה לרעה המדיניות את ההתיישבות ביהודה ושומרון, והמדינה השיבה לעתירות בבג"ץ: 'נהרוס, רק תנו לנו זמן'. הפינויים האחרונים בעמונה, בעפרה, בבית אל ובנתיב האבות הם שאריות תוצאותיה של המדיניות שקדמה לתקופתנו. מאז כניסת מפלגת הבית היהודי לזירה הציבורית הסטנו את ההגה ימינה; העברנו את חוק ההסדרה ויישמנו בממשלה תשובות לבג"ץ על כל העתירות החדשות. שמנו את כל כובד משקלנו הפוליטי על הנושא הזה, והצלחנו לקדם אותו.
"חוק ההסדרה הוא חלק מרכזי ממדיניות חדשה שאנו מובילים, מדיניות שמחזקת את ההתיישבות ותגרום שבעתיד לא נראה עוד הרס מיותר. נמשיך לפעול עד שההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון תיעשה חלק אינטגרלי ממדינת ישראל".
פסקת ההתגברות.
"פסקת ההתגברות היא החוק החשוב ביותר זה עשרים וחמש שנה. בניגוד לכל הזועקים שמדובר בקץ הדמוקרטיה, ההפך הוא הנכון: היא רק תחזק את הדמוקרטיה בישראל. בעשרים וחמש השנים האחרונות, מאז החלה המהפכה החוקתית של אהרון ברק, בג״ץ הפך את עצמו לאט לאט וללא סמכות למעין ממשלת-על. הגענו היום למצב שבג"ץ פועל ללא כל ריסון; החלטת ממשלה או חוק שלא נראים לו, הוא פשוט מבטל. יש דוגמאות רבות לכך: מניעת הסתננות בלתי חוקית, מס דירה שלישית, גירוש משפחות מחבלים ועוד. תפקידו של בג"ץ הוא להגן על הפרט מפני עריצות הרוב, לא לקבוע מדיניות או להחליט לנבחרי הציבור מה סביר בעיניו ומה לא.
"פסקת ההתגברות תאמר לבג"ץ: עד כאן. אומנם אנו רוצים בית משפט חזק ששומר על זכויות הפרט, אך איננו מקבלים יד עליונה שתהפוך את הרשות השופטת לממשלת-על בלי לשאת באחריות. לכן אישרנו את הפסקה בוועדת השרים לחקיקה, וכעת צריך להביא אותה לאישור הכנסת. ראש הממשלה הצהיר כמה פעמים שהוא רוצה לקדם זאת, אך בינתיים לא התקדם בנושא. הכדור בידיו; אם יגלה נחישות מול השותפים בקואליציה, נוכל להביא פתרון".
חוק הגיוס.
"בעיניי הגיוס לצה"ל הוא זכות ציונית גדולה מעבר להיותו חובה אזרחית במדינת ישראל. בעצמי שירתי בסדיר ובמילואים, הובלתי לוחמים במבצעים בעורף האויב, לצערי גם איבדתי חברים בקרבות, יזמתי תוכנית בהיקף של מיליוני שקלים לעידוד מוטיבציה לגיוס, ובכל פעם שאני פוגש תלמידים אני מעודד אותם לשירות משמעותי.
"בעניין גיוס החרדים הדברים מורכבים יותר, כי מדובר בשינוי מצב של שנים, ואני מאמין שהוא צריך להיעשות בהידברות ולא בכפייה. החוק הנוכחי הוא חוק מידתי, והוא נותן מענה גם לצה"ל וגם לחרדים. הגיוס הוא רק שלב אחד ממטרת העל: לעודד השתלבות חרדים בתעסוקה ובחברה הישראלית.
"כשר החינוך אני מקדם את העניין הן בלימודי ליבה בבתי הספר הן במוסדות ההשכלה הגבוהה, שבהם אנו מאפשרים לציבור החרדי לקבל את הכלים להשתלבות. מניסיון למדתי שבכפייה לא משיגים תוצאות, ואילו בשיח אפשר להגיע להתקדמות של ממש".
למה צריך בית יהודי בממשלת נתניהו?
"ליכוד חזק מדי ובית יהודי לא חזק דיו אינם דבר טוב. כשהליכוד חזק הוא מעביר את ההתנתקות בתמיכת נתניהו בשלוש קריאות. ליכוד חזק מדי מצהיר על מדינה פלסטינית בנאום בר-אילן ומקפיא ביהודה, בשומרון ובירושלים, וכשהבית היהודי חזק הליכוד נסוג ממדינה פלסטינית. ליכוד חזק מדי משחרר אלף מחבלים, וכשהבית היהודי חזק הממשלה מחזירה אותם לכלא. כשהליכוד חזק מדי מאיימים לפטר את מי שיצביע בעד חוק ההסדרה, וכשהבית היהודי חזק העברנו את החוק בשלוש קריאות. כשהבית היהודי חזק אנחנו מאזנים את בג"ץ ואת מערכת המשפט, מעבירים את חוק ירושלים, לא מוותרים על קיצוץ בכספי טרור לרשות ועוד. הבית היהודי הוא עמוד השדרה הלאומי של ממשלת ישראל: כשהבית היהודי חזק, הליכוד נהיה ימין חזק".
האם בבחירות הבאות הבית היהודי והאיחוד הלאומי ימשיכו יחד?
"כן. בכנסת הקודמת ובכנסת הנוכחית הריצה המשותפת הראתה את כוחה: כאשר אנחנו מאוחדים אנחנו חזקים. לכן הרצון הוא לרוץ יחד, ובו בזמן לפתוח את שורות המפלגה לקהלים חדשים כדי ליצור מפלגה מגוונת שיש בה גם בצלאל סמוטריץ' וגם איילת שקד. נכון לעכשיו מתקיים שיח פתוח בין הסיעות, ואני מאמין שנצליח להתגבר על המחלוקות ולרוץ יחד".
כמי ששואף להנהיג את המדינה ולעמוד בראשות הממשלה, מהם בעיניך האתגרים המרכזיים של מדינת ישראל בעת הנוכחית?
"אני אכן שואף לעמוד בראשות הממשלה אחרי עידן נתניהו. באשר לאתגרים, בראייתי מדינת ישראל ניצבת היום בפני שלושה אתגרים עיקריים: הראשי שבהם הוא המשך קיומה של המדינה מול הסיכונים הביטחוניים, ובראשם ראש התמנון האיראני וזרועות הטרור שהוא שולח לעברנו בחזיתות השונות.
"המשימה השנייה היא צמצום השסעים בחברה, חיזוק האחדות והלכידות החברתית וצמצום הפערים בין מרכז לפריפריה. כוחנו באחדותנו. כשר החינוך אני שם דגש חזק על חינוך לערכים, להיכרות ולתרבות שיח ודיון בין כל חלקי החברה.
"המשימה השלישית היא חיזוק הקשר עם אחינו מהתפוצות: חיזוק הקשר של מדינת ישראל אליהם וחיזוק הקשר שלהם לזהות היהודית ולמדינת ישראל".
