התפלאתי קצת על הגישה ההיא – רבנות צריכה לראות את הכול במבט כללי

״יום העצמאות הוא היום הגדול של עם ישראל בדור הזה״
את הרב אריה שטרן קשה מאוד להגדיר. הרב בוגר ישיבת חברון וישיבת 'מרכז הרב', והוא הקים את מכון 'הלכה ברורה' בהוראת הרב צבי יהודה קוק, שבראשו הוא עומד גם בימים אלה. הרב שטרן היה גם ממייסדי בית הספר לקולנוע 'מעלה', וכן ידוע שהרב תומך נלהב במגורים בשכונות מעורבות של דתיים וחילונים, אך מנגד זהיר מאוד בכל הקשור למהפכות בהלכה. הרב מתגורר בירושלים למעלה מחמישים שנה, ובכל זאת הוא אומר: ״אני חושב שיום העצמאות הוא היום הגדול של עם ישראל בדור הזה, יותר מאשר יום ירושלים. זה היום שהביא אותנו בכלל ליכולת של עמידה במלחמה, יש לנו מדינה יהודית שאותה הקמנו וזכינו לקיימה. לכן אני חושב שזה כמו בחנוכה שיש את הנס שאותו אנו חוגגים, למרות המלחמות שהמשיכו והיו לאורך זמן. תמיד אמרתי שאני חש שהלל שאומרים ביום העצמאות מוציא אותי ידי חובה ונותן לי את ההרגשה של ההסתכלות הכללית על כלל המלחמות שלנו בדור הזה. אומנם הגענו להישגים עצומים של קיום מצוות מלחמה על ארץ ישראל, יישוב ארץ ישראל, ואנחנו גם מקווים להשלמת המצווה הזו בדמות גאולה שלמה, שבעזרת השם בוא יבוא משיח צדקנו. אך צריך לראות את הדברים בראייה כללית, ירושלים היא בסופו של דבר חלק מארץ ישראל כולה, יותר מחלק – הבירה האמיתית של ארץ ישראל. ירושלים שבה מתקיימים הדברים הגדולים והחשובים של כולנו יחד בעזרת השם״.
הרב אומר הלל ביום ירושלים?
״אני לא פורש מן הציבור, אני אומר הלל בברכה ביום העצמאות וגם ביום ירושלים. להיות שותף לכלל כולו ולכל מה שהוא עובר, בשמחתו וחס וחלילה בצערו. הנוסחה החשובה ביותר של יסוד קיומנו פה בארץ ישראל – זה להרגיש את הציבור כולו יחד בעזרת השם״.
מה התפקיד של ירושלים?
״עניינה של ירושלים זה בעיקר לא להיות ׳ירושלמי׳, אלא לראות בירושלים את השפעת קדושתה על כל הארץ. כאשר זה כך, כל הארץ רוצה לקבל את ההשראה מירושלים. התפקיד של ירושלמים מצד עצמם הוא ׳מלוא כל הארץ כבודו׳ ולא רק להסתכל בנקודה המקומית בלבד. אלה שני הפסוקים של ׳קדושה׳: בפסוק אחד כתוב: ״קדוש קדוש קדוש השם צבאות מלא כל הארץ כבודו״ – זה פסוק שאומר ישעיהו במקדש בשיא תפארתו, הוא רואה מראות אלוקים ואומר: ״מלוא כל הארץ כבודו״, הוא רואה איך הדברים משפיעים על כל העולם כולו. הפסוק השני הוא מיחזקאל הנביא שנמצא בתל אביב, בתוך הגולה, אף על פי שהוא רואה את הדברים במקומו, הוא יודע לומר ש: ״ברוך כבוד השם ממקומו״. מהמקום שכביכול עיקר הקדושה, דהיינו מירושלים.
איך הרב רואה את מצעד הדגלים, ומנגד את מצעד הגאווה בירושלים?
״העניינים גדולים מידי בשביל להיות קשורים רק למצעדים. עם כל כאילו חשיבותם, הם בסופו של דבר רק מצעדים, והדברים לא תלויים רק בהם. מצעד הדגלים ודאי יפה ונחמד ונותן הרגשה טובה. מצעד הגאווה? אני באמת תמה על אלה שעושים את זה, חבל. דבר שוודאי מגונה בכל לשון. בתורה עצמה מופיע כלשון של תועבה, ולכן לתת לו ביטוי של איזו גאווה והתלהבות – זה מפריע לי וחבל שמקיימים אותו. לא יודע איך מפסיקים עם המצעד, אבל ודאי שלא להתלהב מהדבר.
למרות התקיפות שבה אומר הרב את הדברים, יש צד נוסף לסוגיה הכבדה: ״גם אלה שעושים את המצעד הם יהודים, וצריך לדעת איך לקרב אותם ולהוציא אותם מהבוץ הזה. אם אפשר ודאי שיהיה נכון״.
אולי הרב רוצה לברך את הקוראים ואת עם ישראל לרגל החג.
״אנחנו צריכים לברך ולהתברך. לברך את כל עם ישראל כולו בעזרת השם בימים טובים, בהרווחה ובנחת, מתוך הבנה גדולה של הצורך הגדול של שמירת הזהות היהודית של מדינת ישראל בכל אתר ואתר. לברך שנרגיש את ירושלים במיוחד, ולתת ביטוי חזק לעניין המיוחד הזה של מדינת ישראל, שהיא בעלת זהות יהודית ששומרת על הכללים של התורה והמצוות. ובעזרת השם נעשה ונצליח להתפתח עוד יותר, לגדול עוד יותר ולהצליח בכל אשר נעשה בשלום ובביטחון״.