טיפול

רגע לפני שוויתרתי על החיים

שימוש בסמים, אלימות, פציעות ואירועי מוות טרגיים, ליוו את יוסף מורנו לכל אורך חייו הבוגרים. אך מהמקום הנמוך ביותר, משם כבר לא היה לאן לרדת, הוא הצליח להשתקם בעזרת מיזם ׳גננים ללא גבולות׳ הפועל בכפר השיקומי ׳עדי נגב – נחלת ערן׳, ומשם החיים השתנו עבורו ב-180 מעלות

מורנו עם האלוף במיל׳ אלמוג

מה לא עבר על יוסף מורנו (49) תושב אשקלון כיום ונשוי טרי לתקווה. היסטוריה של שימוש בסמים קשים, ישיבה בבתי כלא, אלימות, פציעות, גירושים ואבדות משפחתיות רבות – כל אלה לא השאירו סיכוי גדול להצליח בחיים, עבור מי שביקש לקום מהקרשים פעם אחר פעם, אבל נדרש להיאבק עם עצמו ולהתמודד עם כתפיים קרות כמעט בכל מקום שאליו פנה. הוא מספר על היחס הקשה שלו זכה במקומות העבודה השונים שאליהם נשלח לטובת השיקום, ומדבריו ניכרת תופעה חברתית מדאיגה: ״תמיד נתקלתי במבטים ובלחשושים, הסתכלו עליי כעל מישהו חריג ואף פעם לא באמת רצו לעזור לי ולתת לי להרגיש חלק״.
להיגמל מסמים, לנהל, לקבל תעודת הכשרה מקצועית ולהתחתן מחדש, הייתה לא פחות מפנטזיה עבורו במשך עשרות שנים. אבל למרות שלא היו לו תקוות גדולות בהתחלה, מורנו הצליח להשיג זאת בעזרת השתלבות במיזם ייחודי בשם ׳גננים ללא גבולות׳ הפועל בכפר השיקומי ׳עדי נגב – נחלת ערן׳: ״הם נלחמו עבורי יותר מאשר נלחמתי על עצמי, החזירו לי את האמונה בבני האדם ואת התקווה לחיים״.
מורנו נולד וגדל בשדרות, אביו נפטר כשהוא היה בן שש בלבד והותיר את אימו לגדל עשרה ילדים לבד. ״כשהייתי ילד חלמתי להיות טייס אבל החיים לא הלכו על פי התוכניות״. לאחר השחרור מהצבא, שירות חלקי בתור לוחם שממנו פרש בעקבות בעיות ת״ש, החלו חייו להסתבך. כשהיה בן 25 נקלע לקטטה בשכונה, במהלכה נפצע קשה ונדקר בליבו. האירוע הזה, כך לטענתו, סימן למעשה נקודת מפנה בחייו ודרדר אותו עד תהום. ״בשלב הזה למעשה הפכתי למוגבל פיזית ונפשית. הפסקתי לעבוד, לא הצלחתי להתמודד עם הכאבים והייתי מסתובב כל היום ברחוב. נוצר שעמום ולחץ חברתי וזה מה שהוביל אותי להשתמש בסמים קשים ולהגיע לא פעם אל בתי הכלא. ברחתי לשם כי לא היו לי עוד כוחות, וכידוע הפתרון הכי קל לבעיות זה לפנות לסמים״.

לאורך השנים הוא ניסה להתאושש כאשר התחיל לעבוד בעבודות מזדמנות. פעם בבניין, פעם אחרת כעובד כללי בסופר, אבל באף מקום לא הצליח להחזיק יותר מידי זמן. ״שלחו אותי מהביטוח הלאומי לנסות להשתקם במקומות עבודה שונים, אבל לא הרגשתי שמאמינים בי באמת. יום אחד הייתה גניבה בסופר שבו עבדתי, הבן אדם הראשון שחשדו בו והאשימו אותו היה אני, למרות שבמשמרת הזאת בכלל לא עבדתי. זה הוביל אותי גם לא להאמין בעצמי. במקומות מסוימים דווקא כן עבדתי טוב אבל חייתי חיים כפולים. התלות בסמים לא נתנה לי אפשרות לעמוד בציפיות ולספק את התפוקה הנדרשת לאורך זמן ולכן עזבתי כל עבודה״.
אך כאן לא נגמרו הצרות שלו, אח אחד שלו נפטר מסרטן, ובשנת 2011 גם האח הקטן מבין העשרה נהרג מנפילה בזמן שיפוץ גג ביתו. שנה לאחר מכן גם אימו נפטרה. ״היא הייתה מבוגרת, היא לא הצליחה להתמודד עם העובדה שהיא צריכה לקבור את בן הזקונים שלה והיא פשוט נפטרה מצער״.
השנתיים הללו כפי שניתן לתאר, לא תרמו בלשון המעטה ליכולת ולרצון שלו להשתקם, אך למרות התקופה הקשה מורנו ניסה לקום מחדש ולהתחיל חיים חדשים. הוא התחיל לעבוד בבית דפוס עד שבשנת 2013 נפצע שוב, אך הפעם מדובר היה בתאונת עבודה. 

עמית מורנו אוסף אבטיחים

עמית מורנו אוסף אבטיחים

באחד הימים עשה טעות קטנה שעלתה לו ביוקר, מכונת הדפוס קטעה את אצבעותיו וגרמה גם לפגיעה בכתף ולכאבים חזקים. ״אלו היו שנים קשות וההתדרדרות הייתה מהירה. תחילה המוות של אחי ואז של אימי, לאחר מכן הפציעה החדשה שהשביתה אותי שוב לבית. בנוסף התחילו גם בעיות עם אשתי מהנישואים הראשונים שהובילו תוך זמן קצר לגירושים. זה היה הרבה מאוד להכיל בשבילי. נוצר לחץ של פרנסה ושל עצבים והתלות בסמים גברה עוד יותר, וכך גם הגעתי מהר לשבת בבתי הכלא״. הוא מודה בכנות. ״תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר״, כך אומר השיר של שלום חנוך, ורגע לפני שהוא הגיע אל המקום ששינה את חייו ב-180 מעלות, יוסף חווה עוד רגע שפל כשעבר לגור במחסן גינה של אחד החברים. ״אמרתי שמכאן אין יותר לאן לרדת. או שאני מגיע לרחוב או שאני מחליט לקחת את עצמי בידיים ומנסה לקום שוב״. 

ויוסף החליט לעשות את זה. למרות הסקפטיות והחשדנות בהתחלה, הוא ניגש שוב אל ועדת השיקום ושם סיפרו לו על מיזם ׳גננים ללא גבולות׳ הפועל בכפר השיקומי ׳עדי נגב – נחלת ערן׳ שאותו מפעילה עמותת ׳עדי׳. במיזם מועסקים עובדים עם מוגבלויות בעבודות גינון וחקלאות, כאשר המטרה היא להכשירם לקראת השתלבות במשק העבודה הכללי. ״זה היה כבר שלב שהתחלתי להתייאש שאני לא אצליח למצוא עבודה נורמלית יותר. הגעתי בלי ציפיות בכלל. אמרתי לעצמי שלפחות אקבל את הקצבה שלי״. כך הוא מתאר את הסיבה האמיתית שהובילה אותו לנסות שוב. 

״בהתחלה היה לי קשה מאוד, גם אני לא עזרתי לעצמי. הראש שלי לא היה בעבודה, אבל אני נזכרתי שתמיד אהבתי את עבודות הגינון עוד מהתקופה של בית הספר, אז אמרתי ניתן לזה צ׳אנס. לאט לאט גיליתי מקום שלא רק מכיל אותך, אלא נותן לך את התמיכה ואת כל הכלים לפרוח. בהתחלה עבדתי במשך שלושה ימים בשבוע וארבע שעות ביום. כיום אני עובד במשרה מלאה עם שכר מלא, אני מנהל גידולי שדה, סיימתי לימודי הכשרה כגנן מוסמך״.

במהלך התקופה בעדי נגב, הוא גם הצליח להיגמל סופית מהסמים: ״האנשים בכפר נלחמו ולא ויתרו עליי עד שהצלחתי. הם ליוו אותי לאורך כל הדרך, לא נתנו לי להרים ידיים עד שהצלחתי להיגמל מהסמים, והיום אני נקי לגמרי. הם פשוט החזירו לי את החיים״. 

מנקודה זו החיים של מורנו התחילו להתייצב בכל אספקט. הוא הכיר את תקווה אשר גם היא נגמלה מסמים כבר לפני שנים רבות. הם עברו לגור ביחד באשקלון, ולפני כחודש הם התחתנו באירוע מרגש שבו לקחו חלק כל הנהלת הכפר, הצוותים ומתנדבים רבים. גם יו״ר הכפר השיקומי, האלוף במיל׳ דורון אלמוג, הגיע לכבד ולשמוח ביחד עם הזוג המאושר. ״תמיד כשאני רואה את דורון אני אומר לו שלעד תישאר לכם הזכות הזאת שגרמתם לי להחזיר את האמונה בעצמי ואת האמונה בבני האדם״.

לכבוד ראש השנה הבא עלינו לטובה, למורנו יש מסר חשוב להעביר: "תמיד אפשר להתחיל מחדש ולא להתייאש מעולם. אותי חינכו שליהודים אסור להם להתייאש ואני בעצמי רואה איך למרות כל המכות שקיבלתי אפשר לגדול ולצמוח למקומות שרק יכולתי לדמיין שאגיע. לא שיערתי לעצמי שאחרי ארבע שנים לא רק שאהיה בפרויקט, אלא אהיה אחראי על כל גידולי השדה ולנהל משק חקלאי שלא מבייש שום חלקאי בישראל". 

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא גר עיר צפת עם אימו, עם אחיו הגדול ועם אחותו. המשפחה המיוחדת הזאת עלתה ארצה לפני קצת יותר משנתיים, האב נפטר לפני כשמונה שנים ולא זכה להגיע לישראל. לפני כשנה ושלושה חודשים התגייס שלמה והוא משרת בפיקוד צפון בצפת.
לכבוד חג השבועות שוחחנו עם שלמה, שעוד לומד את השפה העברית. חכמינו ז"ל זיהו את חג השבועות עם יום מתן תורה. היה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה מרצון במעמד הר סיני. בהקבלה לכך כמו שאנחנו מכירים, במגילת רות שאותה אנו קוראים בשבועות, רות המואבייה בחרה בלא נודע, נאחזה באמונה, ואמרה לנעמי חמותה: "עמך – עמי, וא-לוקייך – א-לוקיי". הסיפור של שלמה משלב בתוכו את קבלת התורה ואת ההליכה אל הלא ידוע.
הנס הגדול הגיע
סולומון נולד באדיס אבבה. "שם גדלתי, בשכונה בשם לאמלאם מאדה. מגיל שבע, בכל לילה לפני השינה התפללתי לעלות לארץ ישראל ולהצליח בלימודים. סיימתי 12 שנות לימוד באתיופיה, הרחבתי את מקצוע האסטרונומיה, והייתי בדרכי להגיע לאוניברסיטה. הלימודים היו חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי וגזלו ממני הרבה מאוד זמן פנוי, כולל זמן של בית כנסת".
סבא וסבתא של שלמה מצד אימו נולדו בגונדר, אמהרה, החלק הצפון המערבי באתיופיה. ״הם גדלו במסורת יהודית אבל הכירו רק את התורה, ׳אורית׳, ולא הכירו את התורה שבעל פה. אימא, שלה חמישה אחים, נולדה בגונדאר, ובצעירותה הלכה הרבה לבית הכנסת, בתגראיי (צפון אתיופיה, א"ה). גם היא וגם אבי היו בעלי נחלה במקום שבו נולדו, אבל עזבו והגיעו לאדיס אבבה. חיכינו כמשפחה 24 שנים בבית שכור כדי שנוכל לעלות לארץ ישראל. באדיס אבבה הם נפגשו עם אבי ושם נולדנו אחי, אחותי ואני".
לפני קצת יותר משנתיים קרה הנס. "קיבלנו את הבשורה שאנחנו בדרך לעלות למדינת החלום שלנו, לארץ אבותינו, למדינת ישראל. התפילות והתקוות שלנו הצליחו. שמחנו מאוד". כאמור, מאז עלייתה ארצה, המשפחה מתגוררת בצפת, במרכז הקליטה ׳כנען-מירון׳, ״שם למדתי כתשעה חודשים על יהדות ושם החלה ההיכרות שלי איתה", מספר שלמה. "באתיופיה, לבית הכנסת הלכתי גם בחגים וגם בצומות, והתפילות ברובן נאמרו באמהרית. שם ידעתי קצת מאוד על היהדות, על התפילות. חיינו לפי המסורת היהודית, אבל אחרי העלייה שלנו עשיתי גיור אורתודוכסי על פי ההלכה דרך קורס נתיב בצבא״.
את הגיור בצבא רצית לעשות או שהיית חייב?
״רציתי. גם אימי, אחי ואחותי עשו גיור פה במרכז קליטה״.
מה אתה יכול לספר על השירות הצבאי?
״אני משרת בתקשוב בפיקוד הצפון, בצפת. הייתי מצטיין פלוגתי של המחזור שלי בקורס נתיב בזיכרון יעקב. בית הדין שלי היה מעניין מאוד והדיינים היו נחמדים. לפני מספר חודשים כבר סיימתי את תהליך הגיור שלי".
ולמה היה חשוב לך לעשות גיור כהלכה?
״היה לי רצון לדעת יותר, לדעת הלכות, להתקרב ליהדות. למדתי את הסיפור שלנו – ׳ביתא ישראל׳, יהדות אתיופיה, חיינו בגלות מאז חורבן בית המקדש השני, בגלל זה לא הכרנו את התורה שבעל פה. אני ציוני ואני אוהב מאוד את ארץ ישראל".
אז היום אתה שומר מצוות?
״כן, מנסה להתחבר ליהדות, להתקרב לקב״ה. לא רק אני, גם המשפחה שלי שומרים מצוות, משפחה דתית״.
זה לא מובן מאליו, לשמור מצוות זה מחייב.
״אתה צודק, אבל זה היה הרצון שלי. כשהייתי ילד תמיד התפללתי. לפני השינה אומנם זה לא היה ׳קריאת שמע שעל המיטה׳, אבל תמיד עשיתי את התפילה שלי. גם בילדות ניסיתי להתקרב לקב״ה״.
איך החיים כאן בישראל?
״חיים מעולים ממש. אני יכול להשוות את החיים שלנו בין החיים שלנו באתיופיה לבין כאן בארץ ישראל, והחיים כאן הרבה יותר טובים. מדינה דמוקרטית, מערכת החוק באתיופיה לא כמו אצלנו, זה לא אותו הדבר. ישראל היא מדינת חוק. אבל, בעיקר ארץ קדושה, ארץ אבותינו, ובמיוחד ירושלים שהייתה החלום שלנו״.
שלמה מבקש לסיים עם כמה נקודות לחג השבועות. ״שם נוסף לחג הוא חג מתן תורה. בני ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו להר סיני וקיבלו מהקב״ה את התורה, את עשרת הדיברות. במעמד הר סיני התרחשו כמה ניסים, המעמד הזה מקודש לעם היהודי. כשמישהו מתגייר, כמו כל היהודים, הנפש שלו הייתה שם במעמד״. בעיני שלמה, ״באותו מעמד בעצם עם ישראל כאילו עשה גיור, הפך לעם קדוש״.
רות בגימטריה זה 606
יש דבר תורה שתרצה לסיים איתו?
"המדרש מספר כי בליל חג השבועות הראשון, הלילה שלפני המאורע החשוב של מתן תורה, בני ישראל הלכו לישון במקום לחכות לקב"ה. כשהתקרב הבוקר, הקב"ה כעס עליהם כדי שיתעוררו ומשה רבינו העיר אותם משנתם. כדי לתקן את מה שהיה הם היו ערים עוד לילה, ובנוסף קיבלו על עצמם שבשנים הבאות לא ישנו וילמדו תורה. את זה למדתי אצל הרב בבית הכנסת. במרכז הקליטה עושים כך גם, בחג השבועות לומדים כל הלילה בבית הכנסת".
שלמה הביא בפניי דרשה נוספת: "בחג שבועות יש מסורת לאכול מוצרי חלב. למדתי שבמעמד הר סיני, בעצם לאחר ה'גיור' שלהם, הם היו צריכים להיטהר. הם קיבלו את ההלכות איך לשחוט ולהכשיר את הבשר שלהם, שהפך מרגע קבלת התורה ללא כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה להשתמש ולאכול מאכלי חלב".
איך אתם עם גימטריה? נסיים עם עוד משהו קצר שהביא בפנינו שלמה, על כך שחז"ל לומדים, כי שמה של רות רומז לכך שהייתה גיורת: "רות בגימטריה זה 606. לפני מעמד התורה היו כבר שבע מצוות בני נוח שבהן מחויב העולם. אומרים שהיא קיבלה את שמה אחרי שהשלימה את ההצטרפות שלה לעם היהודי, כדי לקבל את כל תרי"ג המצוות". ■

דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…
תקשורת גוזמאית

תקשורת גוזמאית

01במוצאי השבת האחרונה נערכה הפגנה גדולה מאוד בתל אביב. להפגנה…