הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע על מותה של המלכה אליזבת השנייה לאחר למעלה מ-70 שנות מלוכה. שוחחנו עם שגרירת ישראל בלונדון, ציפי חוטובלי, על פגישתה עם המלכה, על יחס משפחת המלוכה למדינת ישראל ועל תפקידי השגריר. רמז: לא רק ארוחות ונשפים.
״יחסי ישראל בריטניה בתור הזהב שלהם״
חוטובלי פותחת את דבריה בתודה ובהערכה לצוות השגרירות העובד איתה, ומונה שלושה אפיקים משמעותיים בעבודת השגריר. ״שגרירות ישראל בלונדון היא אחת מנציגויות ישראל הגדולות בעולם וכוללת צוות של 70 עובדים ו-12 דיפלומטים, ממש מפעל גדול. אנחנו עוסקים באחד הדברים המרכזיים עבור מדינת ישראל – ביטחון ומודיעין. ישנו שיתוף פעולה מאוד קרוב בין ישראל לבין בריטניה בענייני מודיעין. המודיעין הבריטי ידוע כמודיעין חזק, וגם המודיעין הישראלי, והם פועלים ביחד רבות לסכל טרור, במערכה נגד איראן ועוד.
"רק בחודש האחרון הגיעו למעלה מ-10 משלחות צבאיות שהנספח הצבאי חולק איתנו בשגרירות, והמספר הגבוה מעיד על עומק שיתוף הפעולה. אחד הדברים שקרו כאן בשנה החולפת הוא הכרה בזרוע המדינית של חמאס כארגון טרור, הכרה שכללה הכרזה רשמית של ממשלת בריטניה. במשך הרבה זמן הייתה הבחנה בין הזרוע הצבאית של ארגון חמאס לבין הזרוע המדינית שלו, מה שאפשר העברת כספים לחמאס ופעולות שונות שהארגון היה יכול לבצע. בעקבות מאמץ שלנו בשגרירות הוכרזה גם הזרוע המדינית כארגון טרור, וכעת החוק בבריטניה כ״כ ברור שאפילו הנפת דגלי חמאס היא בעייתית. אנחנו עושים עבודה משמעותית בתחום״.
המישור השני שאותו מקדמים חוטובלי וצוותה הוא הנושא הכלכלי. בריטניה היא המדינה השלישית ששותפה לסחר עם ישראל, אחרי ארה״ב וסין. לאחר ה׳ברקזיט׳, מהלך יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, השיקה חוטובלי מו״מ להסכם סחר חדש, ועוד.
עם נשיא המדינה ורעייתו בביקור בלונדון | צילום: מיטשל סטיוארט
עם רהמ לשעבר ג׳ונסון בהדלקת נרות חנוכה | צילום: מיטשל סטיוארט
הנושא השלישי שאותו מדגישה חוטובלי הוא נושא ההסברה. ״בריטניה היא מעצמה תקשורתית. ה-BBC, ה-SKY, עיתונים כמו ה׳טיימס׳, ה׳פיננשל טיימס׳, ה׳גארדיאן׳ ועוד. כשאתה מדבר בתקשורת הבריטית כל העולם שומע אותך. אחד הדברים שהבאתי איתי מהתחום הקודם שלי הוא חשיבות ההסברה. התראיינתי רבות בכלי התקשורת הבריטים, הן בעיתות חירום כמו במבצע ׳שומר החומות׳, והן בזמני שגרה. רק בשבוע שעבר פרסמתי מאמר ב׳דיילי טלגרף׳ על סכנות הסכם הגרעין עם איראן. ההסברה היא חלק בלתי נפרד מהעבודה״.
מה דורשת עבודת השגריר בפועל?
״אני נמצאת בקשר קרוב עם מקבלי ההחלטות בבריטניה, חברים בממשלה, ראש הממשלה. ראש הממשלה החדשה, ליז טראס, היא ידידה טובה מאוד של מדינת ישראל. פגשתי אותה מספר רב של פעמים בזמן שכיהנה כשרת החוץ של בריטניה, נסעתי איתה לארץ כשהייתה שרת המסחר. אזרחי ישראל לא מודעים לטיב היחסים שלנו עם בריטניה – היחסים נמצאים בתור הזהב שלהם״.
חוטובלי מפרטת את פעילות הממשל הבריטי למען ישראל: ״עברנו כל מיני תקופות ביחסי בריטניה וישראל, אבל כעת יש בבריטניה את הממשלה הטובה ביותר לישראל. גם הממשלה הקודמת וגם החדשה הן ממשלות שמרניות ואוהדות ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בסוגיה האיראנית, שבה מובילה בריטניה קו ניצי נגד התחמשות איראן בנשק גרעיני. אך לאחרונה הודה ראש ממשלת ישראל לבריטניה על חלקה במאמצים לסיכול הסכם הגרעין עם איראן. גם באו״ם בריטניה היא ממובילות התמיכה במדינת ישראל, ומצביעה בעד ישראל פעמים רבות. במשרד החוץ קוראים לבריטניה מדינה מצטיינת בהצבעות תומכות״, מוסיפה חוטובלי בחיוך.
לדבריה, האווירה החיובית בין המדינות דורשת השקע רבה – מפגשים בפרלמנט הבריטי, ביקורים בבית הלורדים ואף אירוח שרי ממשלה בשולחן השבת של משפחת חוטובלי – הם רק מקצת מפעילותה של חוטובלי לתחזוק הקשרים הקרובים עם מקבלי ההחלטות.
תקיפה בבית הספר לכלכלה של לונדון
אולם עבודת השגריר אינה רק מפגשים ואירוח ביקורים. לפני כשנה השתתפה חוטובלי בכנס בבית הספר לכלכלה בלונדון (LSE), שם הותקפה על ידי פעילים פרו פלסטיניים. חוטובלי הובלה למכוניתה תחת אבטחה, ואחד המפגינים שהתקרב אליה הורחק ע״י השוטרים במקום.
חוטובלי מציינת כי זירת האקדמיה הבריטית קשה לפעולה. ״הייתי באוקספורד, בקיימברידג׳, בבית הספר לכלכלה של לונדון. הותקפתי על ידי פעילים פרו פלסטיניים, הכותרות היו עליי – ׳שגרירת ישראל תחת מתקפה׳. מצד אחד ישנם יחסים טובים עם הממשלה, אבל ישנה גם עוינות. העבודה כאן כוללת אתגרים״.
שיעור קבוע בפרשת השבוע
חוטובלי נשואה לאור אלון ולשניים שלוש בנות: מעיין בת ה-8, אלירז בת ה-6 ונעה בת ה-4. המשפחה מקיימת אורח חיים דתי. ״בבריטניה קל מאוד לשרת כשגרירה דתייה. יש כאן קהילה יהודית גדולה הכוללת 300,000 יהודים. כשליש מהם חרדים, ושני השלישים הנותרים נעים על הרצף. הרב הראשי של בריטניה, הרב אפרים מירוויס ואשתו, קיבלו אותנו בחום ובאהבה, והקהילה כולה חיבקה אותנו. אני בטוחה שהם שמחים שהשגרירה קשורה לזהות היהודית שלה.
״החינוך פה נהדר. הבנות לומדות בבית הספר היהודי, ואנחנו נהנים מהחינוך בו. מצד אחד מלמדים בו מורים ישראלים דוברי עברית, ומצד שני אנגלית ברמה גבוהה. הבנות מספרות לנו גם על פרשת השבוע וגם על שושלות מלכי אנגליה לדורותיהם״.
למרות שגם נושא הכשרות לא מהווה בעיה, בתי כנסת יש בשפע ולדברי חוטובלי ״לא חסרה יהדות״. היא מתארת געגועים לארץ ישראל: ״לגור לא בארץ זה לא קל. יש לי קשר מאוד עמוק לארצנו, ובערבי שבתות וחגים הגעגוע גובר. בסופו של דבר זה נראה אחרת בחו״ל. אנחנו עובדים על להביא את ארץ ישראל לפה, ואחרי הקורונה החלטנו לקיים שיעור פרשת שבוע קבוע אצלנו בבית. השיעור מתקיים בזכות בעלי והרב שלו, ומיועד לאנשי הקהילה. אלו דברים קטנים שנותנים תחושה של המשך עשיית דברים מאירים בתחום היהדות״.
מה היו נקודות השיא בעבודתך כשגרירה עד כה?
״בשנה האחרונה נחתם הסכם לשותפות אסטרטגית בין ישראל ובריטניה, הסכם שהופך את מדינת ישראל למדינה קרובה מאוד לבריטניה. זהו הסכם שיש לנו מעטים כמוהו עם מדינות נוספות בעולם. גם העמקנו את שיתוף הפעולה בנושא הגרעין האיראני, והיו רגעים שהרגשנו את ההשגים. ראש הממשלה ג׳ונסון חתם על מכתב חשוב שבו נכתב כי בכל מצב שבו תעמוד ישראל לחקירה בבית הדין הבינלאומי בהאג בריטניה לא תיתן יד לדבר״.
תחום נוסף שבו ישנו שיתוף פעולה בין המדינות הוא תחום הבריאות, שיתוף פעולה שהחל לאחר פרוץ הקורונה. ״כל הזמן קורים פה דברים, העשייה פורייה ומבורכת״, אומרת חוטובלי.
מלכת אנגליה
כל שגריר בבריטניה מגיש כתב אמנה למלך או למלכת אנגליה, וחוטובלי זכתה להיות שגרירת ישראל האחרונה שהגישה את כתב האמנה למלכה אליזבת השנייה ״המפגש איתה היה אחד הרגעים המרגשים שהיו לי בשנות השליחות שלי. הבריטים מאוד חזקים בטקסים, ולטקס הגשת כתב האמנה הסיעו את בעלי ואותי בכרכרה מוזהבת עם סוסים לבנים, כמו בסיפורים. רכבנו לארמון בקינגהאם, שם פגשנו את המלכה. הייתה שיחה מאוד מעניינת ונעימה. היא בעיקר הוכיחה כמה היא בקיאה בפוליטיקה העולמית, אישה שנמצאת בעומק העניינים. היא העירה על ריבוי הבחירות בישראל, ועל ביקור בנה המלך צ׳ארלס (אז הנסיך) ונכדה הנסיך ויליאם בארץ״.
חוטובלי מנסה להסביר לקוראים בישראל את תחושות הבריטים סביב מות המלכה. ״בשביל הבריטים היא הייתה האימא הגדולה. עם מותה הם חווים תחושת יתמות, אם האומה נפטרה. אנשים הרגישו שהיא הגורם המאחד האחרון שלהם כעם. הפוליטיקה לא מעצימה אחדות, אלא להפך, ודווקא המלוכה מאחדת את הממלכה״.
כשגרירה, פגשת את בני משפחת המלוכה?
״פגשתי אותה, ופגשתי את המלך צ׳ארלס כנסיך ביחד עם הנשיא יצחק הרצוג כשהגיע לביקור. חלק גדול מהעבודה שלנו בשגרירות הוא לקבל את כל המבקרים הרשמיים – אירחתי את כל סמלי השלטון של מדינת ישראל, מראש הממשלה עד ראש האופוזיציה, ושר החוץ בזמנו לפיד. בשבוע הבא יגיע יו״ר הכנסת, והנשיא יגיע ללוויה של המלכה. כל הזמן יש ביקורים, עבודת הכנה, קיום מפגשים, היכרות עם הקהילה היהודית ועוד״.
אוכל כשר במסיבת התה של המלכה
חוטובלי חושפת סיפור הממחיש את יחסם של המלכה ומשפחת המלוכה לשמירת הכשרות של אורחיהם: ״בקיץ האחרון חגגו 70 שנה למלכות המלכה. נערכה מסיבת גן יפהפייה בארמון, שנקראה ׳מסיבת התה של המלכה׳. במסיבה הזו הגישו לנו אוכל כשר. היה אוכל שמור במיוחד לנו, ואפילו הביאו במיוחד יין ישראלי ונתנו לנו לפתוח אותו. צריך לפרגן לרבנים הראשיים של בריטניה, שתמיד היה קשר טוב ביניהם לבין בית המלוכה. הרבנים הראשיים מקבלים הזמנות לאירועים מרכזיים, ויש הבנה לכשרות הנצרכת״.
חוטובלי מסבירה מדוע לא ביקרה המלכה אליזבת השנייה במדינת ישראל ואומרת כי ההחלטה על נסיעות בני משפחת המלוכה מתקבלת על ידי משרד החוץ הבריטי: ״יותר משזה מעיד על רצון המלכה, זה מעיד על יחסו בעבר של משרד החוץ הבריטי לישראל. משרד החוץ לא הסכים שבית המלוכה יגיע לביקור רשמי בירושלים תחת ריבונות ישראל, עקב הטענה כי זו עיר השנויה במחלוקת ונמצאת בלב סכסוך.
״מה שקרה בשנה האחרונה זה לא פחות ממדהים – אל אותה ירושלים, שלא הרשו לכף רגלו של בן מלוכה לדרוך בה – המפלגה השמרנית הבריטית הכריזה שהיא מתכננת להעביר את שגרירות בריטניה בישראל. משרד החוץ הבריטי עבר שינוי משמעותי, וההוכחה לכך היא ביקור המלך צ׳ארלס בעודו נסיך ובנו הנסיך ויליאם בארץ ובירושלים״.
האם היו משקעים בין בריטניה לישראל כתוצאה מסיום המנדט הבריטי בארץ?
חוטובולי סבורה כי בתחילת היחסים אכן היו משקעים בין המדינות, אולם מציינת כי באותה שנה נפרדו שתי מדינות מהמנדט הבריטי – ישראל והודו. ״שתיהן היום מכוננות יחסי חוץ קרובים עם בריטניה. המשקעים חלפו״.
כיצד התייחסה המלכה ליהודי בריטניה מלבד היחס הקרוב לרבנים הראשיים?
״המלכה תמיד כיבדה מאוד ניצולי שואה, וכשהיו אירועים שכללו ניצולים הייתה נותנת להם יחס רב, גם מעבר לזמן הרשמי שהוקצב לכך, והייתה מקשיבה להם. משפחת המלוכה משקיעה רבות בנושא ניצולי השואה ויום הזיכרון. לתפיסתם זה חלק מההיסטוריה שלהם, הרי המלכה הייתה בדור שנלחם בנאצים. כולם יודעים שהיא הייתה מכונאית רכב בתקופת מלחמת העולם השנייה. היא נתפסת כמי שייכת לדור הזה, הבריטים רואים בה סמל למאבק ההרואי בנאצים״.
האם לדעתך המלך צ׳ארלס יגיע לביקור במדינת ישראל?
״עוד מוקדם להגיד. השנה הקרובה תהיה תחת אירועי ההכתרה שלו, שעתידה להתקיים רק באביב. הבריטים מתכננים דברים שנים קדימה. אין ספק שהעובדה שהוא ביקר בעבר במדינת ישראל והוא בידידות טובה עם הנשיא יצחק הרצוג משפיעה על הנושא. בביקור הנשיא ממש ראיתי את החמימות ביניהם, שקשורה גם ליחסים בין הנשיא הרצוג האב למלכה. אני מאמינה שלמלך צ׳ארלס יהיו קשרים חמים עם מדינת ישראל״.
