01
למרות ההתרעות של החזאי על השרב הצפוי בירושלים, נהרו המונים לתפילות השבת בכותל. כבר סיפרתי לכם כאן, שבחודש אלול עולה ברומטר הקדושה באגן הר המוריה וההתרגשות ניכרת על פניהם של המתפללים בכותל.
פגעי מזג האוויר ולהבדיל פגעי המפגעים לא מרתיעים את עמך ישראל, גברים נשים וטף להגיע במשך כל ימות החול ובעיקר בשבתות וחגים לתפילות במקום.
כל זה כשמדובר במתפללים אורתודוקסים.
לעומת זאת, נציגי הרפורמים מגיחים/ות אל הכותל רק פעם אחת בראש חודש, עושים/ות פרובוקציות מול מצלמות התקשורת ונעלמים/ות כעבור שעה קלה, כלעומת שבאו.
02
תופעה מדהימה, שגורמת לי להתפעל בכל פעם מחדש, היא מראה היהודים המתמידים, שמגיעים באמונה גדולה להתפלל בכותל, מידי יום ביומו. ביניהם ניתן להבחין בדמות מופלאה – ניצב הוא בתפילה בכותל, בחיל ורעדה. לא זע ולא נד. אם תתקרבו אל הרב הישיש, העטור זקן לבן, שיורד על פי מידותיו, תוקסמו ממראה עיניו הטובות, שחכמה עמוקה משתקפת מהן.
חדי העין יעידו שניכר שהרב מבקש להצניע עצמו.
פוסע הרב לאיטו לכיוון הכותל. לעולם לא תראה את הרב יושב ברחבה. הליכתו האיטית מסגירה את הכאב הגדול, שהוא חש ברגליו. למרות כל זאת, הרב הישיש, שאין חולק שהוא מגדולי הדור, מתנגד חריף לעלייה להר הבית ומקפיד לעמוד ולא לשבת מול הכותל המערבי. לא יעזרו ההפצרות. גם אם מאן דהוא יגיש לו כיסא, מתוך דאגה לבריאותו של הרב, יסרב הרב בנימוס להצעה, בחיוך כובש שממיס לבבות.
ניחשתם נכון. הדמות האצילית, שמבקשת להיחבא אל הכלים, היא דמותו של הגאון, הפוסק הגדול, רב העיר העתיקה, הרב אביגדור נבנצל שליט״א.
הרב נבנצל הוא בנו של ד״ר יצחק ארנסט נבנצל, ששימש כמבקר המדינה האגדי, המוכשר, החד, החכם והחריף, במשך שנים רבות.
רבים ניגשים אל הרב אביגדור לקבל עצה או פסק הלכה, להתברך ולברך. הרב מקבל כל אדם, במאור פנים מיוחד, עיניו החכמות יוקדות באש אהבת ישראל, עד שבא לחבקו בחזרה.
ניכר, שהרב המקובל שממשיך לקבל קהל ולמסור שיעורים, מתרגש מאד בכותל. למרות שהוא גר עשרות שנים ברובע היהודי, מרחק קצר מהכותל, ליבו לא גס בכותל ונפשו כמהה לתפילה, על זירוז גאולתם של ישראל, ליד שריד בית מקדשנו.
חיוניותו של הרב שממשיך לכתוב את סדרת ספריו העניפה, גדלותו בתורה כולה, בנגלה ובנסתר ודבקותו בכותל הם מופת בעבורי.
03
דרך אגב – כבר סיפרתי, שיש למשפחת הרב נבנצל שליט״א, קירבת דם למשפחת אימי תליט״א.
הרב גם הסביר לי את פשר שם המשפחה מצד אימי וסבתי – משפחת קהוס: ׳זהו שיבוש אידישאי לשם משפחה שהיה במקורו – ׳משפחת קהת׳ – משפחת כוהנים המיוחסת עד אהרון הכהן – שהיה כידוע – אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות, ומתוך כך מקרבן לתורה׳.
סבתא רבה שלי, שנולדה למשפחת כוהנים שהתגלגלו מירושלים לגליציה, לא זכתה להמשיך את שושלת הכהונה, כי היא התחתנה עם רב מאד צדיק, אך שלא זכה להיות משבט הכהונה.
ד״ר יצחק ארנסט נבנצל היה בקשר טוב עם הוריי ולמרות לוח הפגישות העמוס שלו הוא התמיד לבא לכל השמחות המשפחתיות.
04
בשל הקושי הגדול בהליכה, הרב נבנצל מגיע לכותל מידי יום על קלנועית. לעומת זאת, מכיוון שהרב לא מעוניין להטריח אף אחד, על מנת שיתמוך בו בהליכתו, או שיוביל אותו בכיסא גלגלים, הרב ממעט לאחרונה להגיע, בשבתות ובחגים לכותל.
תושבי העיר העתיקה נהנים מהמהלך הנבון, שעשה הרב נבנצל עת מינה את בנו – הרב חזקיהו נבנצל, שישמש בפועל גם כרב הקהילה וגם כראש כולל.
אני זוכה להתפלל בסמוך למניין של הרב חזקיהו בשבת בבוקר בכותל ולהתברך ממנו.
המניין שלנו, של שעה 07:00, יוסד ומנוהל למעלה מ-50 שנה על ידי תושבי העיר העתיקה. הם מספרים לי, מתוך סיפוק ושביעות רצון, שהרב חזקיהו ממשיך את הנהגתו של אביו, שליט״א, במאור פנים ובענווה מיוחדת, תוך שהוא מתייעץ עם אביו וממשיך ללמוד ממנו בכל תחומי התורה וההנהגה.
05
…ואם הזכרנו את המניין הוותיק שלנו, אני חייב לספר לכם על עוד מניין, שגם הוא בן למעלה מ-50 שנה. מניין גדול ומפורסם, שמתקיים בקביעות, בשבת בבוקר, בשעה 09:15. המניין החשוב הזה נוסד ומנוהל, ביד רמה, על ידי ר׳ יום טוב הופמן, איש אמונה, חרוץ ומסור, משוחרי הכותל ואוהביו.
יום טוב הוא אחד מ׳האחים הופמן׳. משפחה ירושלמית ותיקה מאד ומפורסמת. משפחת הופמן, צדיקים בני צדיקים, מנהלת חברת אוטובוסים ידועה, שיצא לה מוניטין טוב בזכות ההסעות שהיא מארגנת בימי הילולות ובתקופות החופשים וימי אלול ותשרי, לקברות צדיקים ולמקומות הקדושים – לעה״ק צפת ולקברי תנאים בגליל, לציון הרשב״י במירון, לציון הרמב״ם ורבי מאיר בעל הנס בטבריה, לקבר רחל, לקברי האבות בחברון ועוד.
למרות שלקה בשיתוק ילדים, במגיפה שפרצה בירושלים לפני יותר מ-60 שנה, ולמרות שנפצע ברגליו שקובעו בשתלי מתכת, ולמרות שלא פעם הקיבועים נשברו בזמן ההליכה המאומצת, ר׳ יום טוב הופמן לא מוותר על ניהול המניין שלו בכותל. ר׳ יום טוב, בלבושו הירושלמי, מתמיד לצעוד, במסירות ובנחישות מופלאה, מידי שבת, במשך כשעתיים תמימות, משכונת רוממה ועד לכותל הנכסף.
מידי שבת, בסיום התפילה שלנו, כשאנו יוצאים משער יפו, אנו פוגשים את ר׳ יום טוב, מסדר את צעדיו המדודים אך המהירים, נזהר לא למעוד, מברך אותנו במאור פנים וממשיך בדרכו למשימתו החשובה – לאפשר תפילה נעימה, במניינו הקבוע והמסודר, בכותל האהוב.
יש אבנים לבבות – מי שמכיר מקרוב את המסירות של הגבאים המתנדבים בכותל, יכול לחוש את הלמות הלב, בת אלפי השנים, של אבני הכותל, שראו את בית המקדש בתפארתו, ראו כוהנים בעבודתם, ראו מאות אלפי עולי רגל מתרפקים על הר המוריה. ראו גם חורבן נורא, מלחמת אחים, להבות אש ותימרות עשן.
אך ראה זה פלא – עם ישראל חוזר הביתה, לירושלים, לכותל. מניינים קבועים רבים מתקיימים בכותל מאז שחרורו בתשכ״ח. זאת, בזכות שוחרי הכותל, שאת מסירות נפשם אי אפשר לתאר במילים. שום דבר לא ירתיע אותם. לא פגעי מזג האוויר, לא שלג ולא חמסין וגם לא איומי הטרור.
תאמינו לי, אין להשוות תפילה במניין מסודר בכותל, לתפילה במניין מזדמן. במניינים הקבועים תתפנקו לשמוע בעל קורא מנוסה, שלא טועה ולא מפספס. תתברכו בשליחי ציבור – שהם בעלי תפילה נעימים, אנשי אמונה, שאינם מאריכים בתפילתם יתר על המידה, כי צריך לפנות מקום למניין הקבוע הבא…
06
בימי הסליחות, כשנפתחים שערי תפילה, מתחזקת הנהירה אל הכותל. רבים כמהים להתקרב אל הקודש, הלבבות מתרחבים, הולמים ברגש, מבקשים את ה׳, בהיותו קרוב.
לכן, נתאסף לשבת מרוממת, בפרשת כי תבוא, בהר הזיתים. נתפלל ונאמר סליחות אל מול הר המוריה, כמיטב המסורת של ׳קרן אביה׳.
נהנה מהתפילות ומהמזמורים הנפלאים של רפי ביטון ומקהלת ׳קולות מן השמים׳, כשמה כן היא. נתענג על תפילותיו וסליחותיו המרגשות של הזמר העולמי – ישראל פרנס – מלווה בבנו המתוק. נאזין לשיחותיו של אבי רט המיוחד ונקשיב לסיפורי גאולת ירושלים מפיו של ר׳ מתי דן – מייסד ומנהל ׳עטרת כוהנים׳. נפגוש את אבירם זאבי, מנכ״ל ארגון ׳עד כאן׳, שפועל לסיכול המזימות של הגופים הפועלים נגד ישראל.
נסייר בהר הזיתים ונערוך תצפיות מבית החושן. נרקוד, נשיר ואולי אף נזכה לראות, ממש ממולנו, על המוריה… שהנה מתחילים לבנות את בית הבחירה.
שבת שלום של אהבת ישראל. של סליחות כנות ומועילות. של הכנות טובות לשנה הבעל״ט מתוך ברכה וישועה, לפרט ולכלל.
