אלול

01
לפני יותר מ-20 שנה הייתי בשליחות בצרפת. באחד מהימים הייתי אמור לנסוע מפריס לעיר ליון. היו איתי ברכב מספר אנשים. כביש האגרה שמחבר בין פריס לליון היה כביש רחב עם הרבה מסלולים, ומכיוון שהייתי צעיר ולא כל כך חכם נסעתי במהירות גבוהה מאוד.
לפני שהגעתי לליון וסיימתי את הנסיעה בכביש האגרה אמר לי אחד מהחבר׳ה שנסעו איתי: ״נסעת במהירות גבוהה מאוד. ביציאה מכביש האגרה הם מחשבים באיזו שעה נכנסת לכביש ובאיזו שעה יצאת ממנו, ואז אוטומטית מחושב ממוצע המהירות שבה נסעת, ושלך לא סביר בכלל. כנראה שתקבל קנס משמעותי על מהירות מופרזת״. ״אז מה עושים?״, שאלתי. והוא ענה ״עוצרים בפונדק דרכים, שותים קפה, אוכלים, נחים קצת ומעבירים את הזמן, ואז ממשיכים״.
קראתי באיזה מקום שזה גם תפקידו של חודש אלול. מכיוון שאנחנו לא מלאכים ובמהלך השנה היו לנו לא מעט נפילות, חודש אלול הוא הזמן לעצור בצד ולתקן כדי שנגיע לראש השנה טובים ושלמים יותר.
02
אשתף שני סיפורים מרגשים שמבחינתי משקפים יותר מכול את התיקון בעם ישראל, במיוחד בתקופה המורכבת הזאת שבה אנחנו נמצאים.
בשבוע שעבר פגשתי בחתונה חבר יקר, להט מעין מקיבוץ בית ניר שליד קריית גת. למרות שסיפרתי לפני כמה שנים את הסיפור המיוחד והמרגש שלו, אספר אותו שוב. כך סיפר להט האהוב:
״היה לנו מנהג קבוע של כמה חברים טובים לשבת בימי שישי בבית קפה בשוק מחנה יהודה. סמוך לכניסת השבת היינו מתפזרים כל אחד לביתו. יום שישי אחד ישבנו יחד החברים, וכשסיימנו ממש סמוך לשבת, נסעתי לכיוון הקיבוץ שלי, בית ניר. עברתי סמוך לקיבוץ בית ג׳וברין ובשול הנגדי לכיוון נסיעתי ראיתי רכב תקוע ומכסה המנוע שלו פתוח. חציתי את הכביש בנסיעה ונעצרתי מולו. חשבתי אולי הלך לו המצבר והוא צריך התנעה. כשהתקרבתי ראיתי משפחה חרדית, הרכב היה עמוס בילדים ובתיקים. ניגשתי לאב המשפחה ושאלתי אותו מה קורה והאם אפשר לעזור במשהו.
״הוא סיפר לי שהם גרים בבית שמש, ושהמנוע של הרכב כנראה הלך, השבת נכנסת עוד 30 דקות והוא לא יודע מה לעשות. אמרתי לו שהוא יכול לקחת בשמחה את הרכב שלי ולהחזיר לי אותו אחרי שבת. הוא לא האמין למשמע אוזניו. לפני שהוא הבין מה קורה, ילדיו קפצו בשמחה ׳לרכב החדש׳, ואני נתתי לו את מספר הטלפון שלי. לפני שיצא, עוד שאל בחשש איך אסתדר. עניתי לו שמישהו מהקיבוץ יבוא לקחת אותי הביתה.
״מייד בצאת השבת קיבלתי שיחת טלפון לחוצה מהבחור: ׳אני בדרך אליך להחזיר את הרכב׳. עניתי לו ׳הירגע, הייתה לי שבת רגועה מאוד בלי הרכב. מחר בבוקר אני נמצא בבית שמש, לאחר שאסיים, אפגוש אותך בצהריים במרכז המסחרי ותחזיר לי את הרכב׳.
״בבוקר הגעתי לבית שמש, ושוב הבחור התקשר בלחץ. הרגעתי אותו, ׳אנחנו ניפגש כמו שסגרנו, בשעה אחת במרכז המסחרי׳. לאחר שסיימתי לדבר איתו ניגשתי למשרד לתיווך נכסים לפגישה. התעניינתי במשרדים של כ-150 מטר, חדשים ומרוהטים לטובת החברה שלי. הראו לי תמונות שונות של משרדים ובאחת התמונות ראיתי משרדים שממש מצאו חן בעיניי וביקשתי שייקחו אותי לראות אותם. כשהגיע המתווך מייד זיהינו אחד את השני והתחבקנו. הוא היה אותו חרדי שנתתי לו את הרכב בערב שבת״.
זה הלב האמיתי של עם ישראל ושאף אחד לא יבלבל אותנו… באנו מעם ישראל!
03
לפני כשבוע וחצי נפטר החייל הלל אופן ז״ל מהיישוב כרמי צור.
בבוקר שלאחר הלוויה יצר איתי קשר חבר מתל אביב שנמצא לא מעט בהפגנות שונות בחודשים האחרונים. הוא אמר לי: ״אורי יקר, אני רוצה לעלות לנחם את משפחתו של הלל נחמיה ז״ל. לפני שנים בקורס קצינים התייבשתי התייבשות מאוד קשה. המקרה של החייל טלטל אותי במיוחד. מתי נכון לדעתך להגיע לכרמי צור?״. עניתי לו: ״מתי שתרצה״.
הוא השיב לי בשעה 07:30 בבוקר: ״עוד 10 דקות יוצא מתל אביב, אוסף אותך ונמשיך למשפחה״. כשהגענו למשפחה ההורים של הלל שאלו אותנו מי אנחנו, החבר התיישב לידם ואמר ״אנחנו לא מכירים, באנו מעם ישראל״.
ההורים הזילו דמעה וכך גם אנחנו. ■