אלקנה כהן
אלקנה כהן, נשוי ואב לשלושה ממושב הזורעים שבגליל, הוא חקלאי ומנכ"ל ארגון 'היוגב', ארגון המכשיר צעירים בעבודה מועדפת לעבודות חקלאות בגליל ויצירת כוח אדם יהודי ואיכותי למען חיזוק החקלאים ואחיזה בקרקעות
מהו הרקע להקמת ארגון 'היוגב'?
"הארגון הוקם בעקבות מלחמת ההתשה שמתקיימת בשטח כבר הרבה שנים. אנחנו נמצאים במלחמה של ממש, מלחמה שקטה של טרור חקלאי שנעשה על רקע לאומני. מלבד ההצתות הרבות של שדות החקלאים היהודים, המציתים לא מרוויחים מההצתה שום דבר. אבל פה מדובר במלחמת התשה דווקא דרך כוח האדם. הגיל הממוצע של החקלאים בארץ היום הוא 70, שיעור הצעירים שחוזרים לעבוד במשק ירד בעשרות אחוזים בעשרים השנים האחרונות ואין דור המשך לחקלאות, והמשוואה פשוטה: החקלאים עובדים שנה שלמה ואין להם ידיים עובדות לקטוף את היבול, ואז באים קבלנים ערבים שמנצלים את המומנטום; הם מבטיחים כוח עבודה לעוד חקלאי ועוד אחד ועוד אחד, ובפועל מאחרים בעשרים או בשלושים יום ועושים רק חצי עבודה.
"החקלאי נשאר עם המון פירות או ירקות שנשרו כי לא היה מי שיקטוף, ומפסיד עשרות אלפי שקלים. הקרטל הזה עובד בצורה מסודרת: הקבלנים מביאים כ-50 אחוזים מפועלים מהשטחים, מלינים אותם בארץ בצורה לא חוקית ומשלמים להם שכר זעום של 80 שקלים ליום, אך מהחקלאים היהודים הם גובים מחיר מלא, כמובן. עוד בעיה גדולה שצריכה לעורר זעקה ציבורית היא שמדובר בפועלים שאין להם אישורי שהייה בישראל, בדרך כלל בעלי עבר של טרור או סיוע לפעולות טרור, שמסתובבים חופשי בישראל ומהווים איום ביטחוני.
"נוצר כאן מצב של שליטה ושל תלות. הקבלנים מבטיחים הבטחות לשנה הבאה, ומחוסר ברירה החקלאים שוב לוקחים אותם ושוב נותרים תלויים בהם ושוב נופלים באותו תרגיל. חקלאים רבים נקלעו לחובות, פשטו את הרגל ונאלצו למסור את הקרקע לקבלן ערבי שלא כחוק ההתיישבות".
איך הגעת לרעיון להקים ארגון כזה?
"אני חקלאי ובן למשפחה של חקלאים. זיהיתי את התופעה הזאת כבר לפני תשע שנים, כשנמניתי עם מייסדי 'השומר החדש' (ארגון המפעיל מתנדבים לשמירה על קרקעות מפני פגיעה ברכוש, בשדות ובמרעה, בעיקר בגליל ובנגב). ראיתי בשטח את תופעת הסחטנות ודמי החסות שהקבלנים הערבים נוקטים כלפי הבוקרים, ונפקחו לי העיניים שזו תופעה הרסנית גורפת שפוגעת בעולם. פרשתי מ'השומר החדש' והקמתי ארגון לסוג של גאולת קרקעות של חקלאים מיואשים. חשבתי שהפתרון למצב הוא שככל שמישהו יהיה גדול יותר הוא ייסחט פחות, אבל זה לא תמיד נכון. בשטח הבעיה היא כוח האדם.
"לפני כחמש שנים יצאתי בפרויקט הדסטארט לגיוס חבר'ה מארגונים ועמותות שונות. עשינו קטיף גדול מאוד בעבודה עברית, וזו הייתה הצלחה גדולה. פתאום ראיתי שהקבלנים שינו את היחס כלפיי כי נעשיתי איום עליהם".
מה המטרה? לאן תרצו להגיע בעוד כמה שנים?
"אנחנו פה כדי לתמוך בחקלאים לא רק בגלל החקלאים עצמם אלא בעיקר כדי לעודד את האחיזה בקרקע. אנחנו מקימים קבוצות עבודה חוצות מגזרים ותוכניות העשרה כדי שבעוד חמש ועשר שנים יהיו עשרות ומאות רשומים במאגר כוח אדם שייתנו מענה לחקלאים, והאדמות יישארו בידיים שלנו. המיזם הזה יצא לדרך כדי ליצור ארגון גג שייתן מענה לחקלאי ויספק לו כוח אדם רציני ומקצועי בעבודה עברית".
מי קהל היעד של הארגון?
"חבר'ה צעירים, מכל המגזרים כאמור, שיגיעו לגליל ויעבדו בעבודה מועדפת בכמעט שנה של עבודה בשכר שעולה בהדרגה, ובסופה יקבלו מהמדינה מענק כספי נוסף. בקרוב נקים תאי סטודנטים למי שלומדים במכללות בעמק יזרעאל, בעכו, בצפת, בקצרין, בחיפה ועוד, כדי שבהמשך יבואו גם זוגות צעירים וכולם יוכלו לעבוד בחקלאות בגליל".
איך מתמודדים עם הטרור החקלאי של הצתות השדות והרכוש?
"אנחנו כחקלאים סובלים מזה מאוד. אנחנו מתעסקים בגל הטרור הזה כבר תקופה ארוכה, ואני חושב שהתשובה היא דרך כוח האדם, כי כמו שאמר טרומפלדור: 'במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו'. אני כמובן מגנה בתוקף את הטרור החקלאי, וזאת העבודה של גורמי האכיפה, אבל הטרור האמיתי מגיע כי הם שולטים בנו בשטח, והאחריות הגדולה להחזיק בקרקע מוטלת עלינו.
"אני מאמין שבעקבות העבודה החקלאית אנשים יחזרו אל האדמה. אנחנו צריכים לתת פתרון רציני ומקצועי, וכך אנשים ירצו יותר ויותר לבוא לעבוד. לא רק ערך העבודה מוטל כאן על הכף; אנחנו במלחמה, וכל צעיר שבא לעבוד הוא חייל שנלחם על אדמת הארץ".
