את הטור הזה אתם קוראים בשבת שנכנסה ׳בין הזמנים׳, בין הזמן שבו ציינו כולנו את יום השואה לבין הזמן שכולנו נתייחד עם הנופלים ביום הזיכרון לחללי צה"ל. יום העצמאות שיגיע בהמשכו יכלול את מטס חיל האוויר – אחת האטרקציות שהפכו את חגיגות יום העצמאות למה שהן.
ניצת ויכוח בחלקים מהעם על רגע התקופה הרגישה שבה אנחנו חיים האם מטס חיל האוויר של השנה אמור לקבל את אותו היחס, האם הימצאותה של תופעת הסרבנות בחיל האוויר (שטופלה באופן כושל) מצדיקה החרמה ולו חד פעמית של האירוע. באחת מתכניות הרדיו שלנו בשיאו של משבר הסרבנות התווכחנו יותם זמרי ואני אם ללכת לראות את מטס חיל האוויר או לא. אני תפסתי את הצד שימשיך ללכת לראות, ולא לאפשר למשבר הנוכחי להרוס את התדמית של כל החיל.
אין לי כוונה לפתוח כאן את הטיעונים והוויכוחים, אני בטוח שיש מבינכם שמחזיקים בדעה כזו או אחרת. אני רוצה להשתמש בבמה המכובדת הזו כדי להמליץ לכם לראות סרט טלוויזיה שנשלחתי לבקר ב׳ישראל היום׳ שמספר את סיפור תקיפת הכור הסורי – אבל מספר כל כך הרבה יותר.
הדוקו ׳קוד אריזונה׳ נקרא כך כי אלו מילות הדיווח של הטייסים לפגיעה מדויקת בכור הסורי שנבנה באותם ימים, הוא מפרק לגורמים את קיץ 2007 ונכנס לעומק הדיונים סביב היציאה לתקיפה האווירית המסובכת. אל מול המצלמה יושבים ראש הממשלה אהוד אולמרט באותם ימים, חבול מאיך שהסתיימה מלחמת לבנון השנייה, שר הביטחון אהוד ברק שנמצא איתו במתיחות, הרמטכ"ל גבי אשכנזי שהוצנח אחרי פרישה כדי לשקם את צה"ל, מפקד חיל האוויר אליעזר שקדי. חלק מהדמויות מובילות כיום את הכאוס שמגיע לאנרכיה, לסרבנות ויש האומרים להפיכה צבאית של ממש כנגד הממשלה.
אין ספק שחלקים נרחבים בסרט הופכים את הבטן כשהמחשבה נודדת להרס ולהפקרות של אותן דמויות שהביאו טייסים להודיע כי אם תיושם הרפורמה המשפטית לא תהיה תקיפה באיראן. אי אפשר להתחמק מתחושת זעם שחושפת כי מישהו הלך רחוק מדי עם שריפת האסמים וההאנגרים שבהם ממחכים מטוסי הקרב שלנו לתקיפה עתידית באיראן.
אבל יש גם חדשות טובות לאופטימיים שישימו לרגע פוליטיקה ומשילות לא קיימת בצד:
בפעם הראשונה בטלוויזיה, כל דקה, כל החלטה וכל אמירה של מי שהובילו את המבצע המורכב מונחת בפניו של הצופים ואי אפשר להתחמק מתחושת העוצמה של החיל ושל צה"ל כולו. הסיפור המורכב של תקיפת הכור הסורי שנשען על הספר ׳קוד אריזונה׳ של יעקב כץ הוא תעודת כבוד ותעודת אחריות של צבא העם לעם שהוא שומר עליו. מההכנות למבצע אווירי בחתימה נמוכה, דרך ההכנות לאופציה קרקעית. מהעמידה מול הממשל האמריקאי ועד לכאבי הראש ממלחמה כוללת שעלולה היתה להיפתח. גם ההחלטה המהירה לצאת לתקיפה בזמן אפס, כך תגלו בסרט, נעשתה בעקבות שאילתה שהגיעה מעיתונאי אמריקאי ואילצה לדרוך את המערכת בפחות מ-24 שעות. יש עוד לא מעט זוויות ורבדים שמחכים לכם בסרט, שלדעתי בסופו של דבר יובילו להחלטה הקשה לשים את הזעם בצד ולחזור לפרופורציות סביב המטס והטייסים
סוגיית הדת והמדינה, האמונה ומקומה בצה"ל נוכחת גם היא בסיפור קטן בסרט: ערב התקיפה מגיע הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי לחתונה, הראש כולו במבצע האווירי המסובך שעלול להכניס את כל הצבא והמדינה לעימות כולל – ומבקש מהרב המחתן שבסיום החגיגה ייסע לכותל ויישא תפילה להצלחת חיילי צה"ל. הרב המופתע לא מבין מאין מגיעה הדרישה הספציפית והדחופה, ואשכנזי, אדם חילוני חוזר ומדגיש – "תתפלל באדיקות וברצינות שתשמע תפילתך".
נסו לראות את "קוד אריזונה" לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ואני מבטיח לכם שתרגישו הרבה יותר טוב ביום העצמאות.
שבת שלום. ■
למידע, להצטרפות ולעדכונים:
דוא״ל: miflegetnoam@gmail.com | אתר: https://noamparty.org.il/
