שבת כי תישא. "בשעה שתיים לפנות בוקר התקבל דיווח במוקד על שריפת מתבן במושב נהלל", נכתב בהודעה דרמטית של כבאות והצלה במחוז צפון. "ארבעה צוותים מתחנת נוף הגליל בפיקוד מפקד המשמרת, רב רשף רוני פרץ, הוזנקו למקום. הצוותים החלו בפעולות כיבוי והמשך הגנה על בעלי החיים השוכנים מסביב למתבן. על גג המתבן מותקנים פאנלים סולאריים, המאמץ העיקרי של הצוותים היה להקטין את גובה הלהבות ככל שניתן על מנת למנוע את קריסתו".
למרות החשד המיידי כי מדובר בהצתה מכוונת, חבר הכנסת רם בן ברק, שהמתבן שנשרף היה של בן דודו, היה זהיר ולא מיהר להאשים אף אחד. כעבור מספר ימים הגיעו תוצאות החקירה שלא הותירו מקום לספק: מדובר בהצתה. בשל שם המשפחה המוכר לציבור, ההצתה הזאת הגיעה לשיח הציבורי והזכירה לנו שישנם אינספור מקרים של פשיעה חקלאית, טרור חקלאי ופרוטקשן. ההצתה גרמה לנזק עצום של יותר ממיליון שקלים למשק בן ברק בנהלל, וכל חבילות החציר לרפת הוותיקה – נשרפו כליל.
מקרה נוסף של הצתה אירע השבוע במשק של שלום גואטה, במושב עלמה שבגליל העליון. ההצתה כילתה 200 חבילות חציר – נזק המוערך ב-150 אלף שקלים, ובנוסף טרקטורון שרוף וטרקטור שניזוק באופן קשה – נזק נוסף של יותר מ-200 אלף שקלים. אם לא די בכך, המשק ספג העונה גניבה של ארבעה עגלים.
גונן דרסלר, קצין במיל' עם עבר בחקלאות, הוא מנהל מרחב צפון ב'שומר החדש'. גונן מספר בשיחה עם 'גילוי דעת' על עבודת הארגון ומתייחס לשריפת המתבן של בן ברק. "נפח גדול מהפעילות בארגון השומר החדש בצפון הוא סיוע לחקלאים וההתמודדות עם מניעה של פשיעה חקלאית, וגם בהתמודדות אחרי פשיעה חקלאית. לצורך העניין, גם אם המתבן של משפחת בן ברק, בן הדוד של חבר הכנסת, היה נשרף כתוצאה מקצר ולא מהצתה – עדיין היינו שם כדי לתמוך בו".
בצפון תמיד יש מתח בנושא של פשיעה חקלאית. "אנחנו בעיקר רואים את התופעה הזאת בשטחים הפתוחים, בשטחי המרעה בגליל ובגולן. שם הפשיעה החקלאית מתבטאת בנזק של רכוש – למשל חיתוך גדרות שיכול לסמן גביית פרוטקשן עתידית, או פעולה כשמשהו שלא נענה לצורך בקשה שהועלתה, זה יכול גם להיות על סכסוך אדמות של שכנים. באזור דלתון משפחה ראתה את הבקר שלה בשטח, קמה בבוקר וגילתה שישה קילומטרים של גדר קרועה, נזק כמעט בלתי הפיך. כשאתה מברר את הפרטים אתה מבין שיש מישהו שנמצא ליד שרוצה לרעות גם כן את השטח הזה, ומסמן לאותו חקלאי – רועה חוקי שקיבל חוזה מהמדינה לרעות שטחים – שכדאי לו לוותר על השטח".
מהלבנת כספים ועד להחבאת
אמל"ח בשטח
מה זה בעצם פשיעה חקלאית ופרוטקשן?
"גרימת נזק בכוונה לתחום חקלאי, כולל גניבת תוצרת חקלאית. אני חושב שההבדל שלפעמים עושים הוא שיש הבדל בין פשיעה חקלאית לבין טרור חקלאי. ישנם מקרים שאנחנו אומרים שהם על הגבול הלאומני, של רצון לעשות נזק לחקלאי כדי להשתלט על אדמות. פשיעה חקלאית היא ספציפית כדי לגרום נזק לאותו חקלאי שמתפרנס מחקלאות ועושה פעילות חקלאית, בין אם מדובר בגידול בעלי חיים ובין אם מדובר בגידול צמחי. לזה אנחנו קוראים פשיעה חקלאית".
"מבחינתנו פשיעה חקלאית זה גם חקלאי שקיבל שטח מהמדינה לרעות את הבקר שלו, ויש לו שכן עם עדר בקר שלא קיבל שטח מהמדינה, והוא חותך לו את הגדר, פולש לשטח ואוכל לו את האוכל – זה סוג של פשיעה. יש לנו גם חוות כאלה שסופגות את זה יום יום. יש חקלאי מרוויה שנשרף לו המתבן לפני ארבעה חודשים. עשינו לו תרומה של כמעט 100,000 שקל, ואוכל והכול – אבל עכשיו הוא מתעסק עם ביטוחים".
"פרוטקשן זה גביית דמי חסות ויש לכך כמה היבטים. אחד יכול להיות מסוג של גביית דמי חסות, לדרוש ממישהו תשלום על שירות מסוים שניתן או שלא ניתן. בנוסף, אנחנו רואים סוג של פרוטקשן גם בהפקה של בעל תפקיד מסוים – מישהו שכביכול מנהל עדר בקר ובאים ואומרים לו 'כדאי לך להעסיק אותו שינהל לך את העדר, כי אם לא נעביר לך את המסר בצורה לא יפה'. אנחנו רואים שזאת תופעה שהולכת וגדלה, ואיתה גם מאוד קשה להתמודד. בסוף יש מגדל בקר שרשום בחוזה חכירה מול המדינה, והוא בעל העדר, אבל בפועל כשאתה מגיע לשטח אתה רואה שם מישהו אחר שמנהל את העדר. בשטח עצמו כנראה מתבצעת פעילות לא חוקית כלשהי. יש מישהו שכביכול רשום על השטח הזה אבל בפועל מנהל אותו מישהו אחר, והמישהו האחר הזה הוא לא לגיטימי ומייצר את פלטפורמה לפשיעה – מהלבנת כספים עד להחבאה בשטח של כלי נשק וסמים או אמל"ח גנוב מהבסיסים ברמת הגולן". לדברי דרסלר, המצב בצפון דומה למצב בשטחי האש בדרום.
חלק ממה שמנסים לעשות בשומר החדש זה להעלות למודעות את שטחי המרעה בגליל ובגולן שהופכים להיות סוג של שטח הפקר שאין עליו שליטה. וכשאין שליטה מגיעה אנרכיה בדמות פעילות של גורמים עבריינים.
מה מאפיין את האזורים האלה?
"יש בשטחים הפתוחים האלה ואקום מאוד מאוד גדול. לייצר אחיזה אכיפתית בשטח מרעה של 100,000 דונם זה קשה מאוד. בתוך הוואקום הזה מתבצעת פעילות לא חוקית שמאוד קשה לאכוף אותה".
"יש חקלאי בקיבוץ מורן שקיבל מהמדינה מספר דונמים, רועה בצורה חוקית והכול, ולא מזמן ביקשו לגרוע ממנו שטח כדי להעביר למגדל אחר. למה לקחת מחקלאי שבאמת עובד קשה, שקיבל שטח מרעה מהמדינה – למה לקחת לו שטח בשביל מישהו אחר? אנחנו רואים את זה כמו 'פירמידה'. אלה דברים שיכולים לגרום לחקלאים לאבד אמון במערכות, זה עוד שלב שהם אומרים 'למה לי להמשיך?' או 'מה התנאים שלי להצליח'..".
מה הפתרון או ה'פלסטר' שאתם נותנים?
"אנחנו מנסים להסב את תשומת לב הרשויות שיש להן היכולת לעצור את המצב הזה. לעגן את כל הרשויות לטובת המשימה של לייצר חקלאים איכותיים וחוקיים בשטחי המרעה. דרך ארגון מגדלי הבקר, דרך הסיירת הירוקה, דרך רשות המרעה, משרד החקלאות ורמ"י שנותן את החוזים – לעשות פעולה מקיפה בין כלל הגורמים האלה".
"הדבר השני – בסוף אנחנו חיים בשטח, נמצאים בשטח ונפגשים עם כמה שיותר חקלאים. לרוב הם אומרים לנו שהם מוטרדים ומאוימים. חקלאי שאנחנו מבינים שהוא מאוים בפשיעה החקלאית כזאת או אחרת, כי הוא קיבל שטח שהוציאו ממנו עבריין – אנחנו מבינים שהוא חשוף. לשם אנחנו מביאים את המתנדבים שלנו ביחידות הג'יפאים ובאופנוענים, ונמצאים שם בנוכחות גבוהה יותר כי אנחנו מבינים שאיפה שתהיה נוכחות יכול להיות שלא תהיה פגיעה".
ברגע שחקלאי נפגע בשומר החדש, שואפים להיות אצלו תוך 24 שעות ולהבין ממנו את צרכיו. "אם למשל הצורך הוא תיקון של גדר, אנחנו נביא לשם מתנדבים וחומר ונדאג לתקן את הגדר ולהשיב את המצב לקדמותו כמה שיותר מהר, כדי שלא ייפגע. אם זה שריפה של מתבן, צריך להביא מחקלאים תרומות של מזון כדי שהעסק יוכל להמשיך לעבוד. ברגע שחקלאי רואה את העסק שלו עולה באש, את המתבן שלו נשרף – הכול קורס לו, אין לו טעם להמשיך, בשביל מה לקום בבוקר? תחושות קשות מאוד".
יש חקלאים שסובלים מדברים כאלה בצורה שחוזרת על עצמה?
"כן, יש חוות כאלה. חוות 'חלב ודבש', חווה חדשה בגולן. בשנה האחרונה אין כמעט שבוע שאין שם אירוע. פעם ירי, פעם מטען, פעם איום בגרזן ופעם זה מסר לטלפון. יש חוות שחוות את זה", הוא חוזר ואומר.
"זה בדרך כלל ערבים כלפי יהודים"
מה שתיארת – יש לזה חלוקה? כמה אחוזים הם פגיעות של יהודים ביהודים וכמה של ערבים ביהודים?
"אישית לא בדקתי, אין לי נתונים לזה. אבל איפה שאנחנו רואים את הנזקים הגדולים, ואת…", בורר גונן את מילותיו, "ואת הרצון להשתלט על שטח, ולפלוש לשטח – זה בדרך כלל ערבים כלפי יהודים. אנחנו כמעט לא רואים סכסוכים חקלאיים בין ערבים לערבים, ואנחנו כמעט ולא מתעסקים ורואים פשיעה חקלאית בין יהודים ליהודים. יכולה להיות גניבת שקית תפוזים. הדברים שבאמת משפיעים, הנתון הזה של מיליארד וחצי שקלים בשנה נזק לחקלאים מגיע בעיקר משריפת שטחים. זה סוג של פרוטקשן, זו פשיעה חקלאית מאוד קשה. גניבות – אנחנו בדרך כלל רואים שמי שנתפס בפשעים האלה של הגנבות זה בדרך כלל ערבים כלפי יהודים".
בסוף זה לאומני.
"זה גם מה שאנחנו אומרים", אומר גונן, ומסתייג, "אלה אמירות שיכולות להתפרש כקשות". עוד הוא מוסיף על כך: ""בגללכשאנחנו בשטח אנחנו די יודעים מאחורי הקלעים את אופי הסכסוך, ואנחנו מבינים שיש פה כוונה להשתלט על שטחים ולא בשביל חקלאות. לא יודע אם הצד השני רואה את זה כך רק משנאה. הוא לא מקבל את מרות המדינה שתקבע מי יהיה בשטחים האלה, ואם העדר של סבא שלו היה פה לפני 100 שנה, אז אין הסיבה שהעדר שלו לא יהיה פה עכשיו. אם צריך הוא ישרוף את השטח על זה".
"חלק מהמשימה היא שאותו חקלאי, בטח אם הוא צעיר, לא יתייאש. לצערנו אנחנו לרוב הראשונים להגיע ואחרונים לעזוב כדי שהחקלאי באמת לא ינטוש את הקרקע. יש עשרות אלפי דונמים בצפון שננטשו, ואל הוואקום הזה אנחנו יודעים בדיוק מי נכנס. אנחנו דואגים שהחקלאים לא יישארו לבד".
"כמות החקלאים שמתקיימת במדינה הולכת וקטנה, וכמו בכל דבר החזקים שורדים. למשקים החקלאיים ולמשפחות החקלאיות יש ערך חשוב מאוד בחיבור לזהות, ביצירת דור המשך, ובביטחון המזון".
"יותר מ-%90 מהתלונות חוזרות לחקלאי בטענה של חוסר עניין לציבור"
נחזור שנה אחורה, מאי 2022: ראש הממשלה דאז בנט מכריז על הקמת 'המשמר הלאומי' בתיאום עם המשרד לביטחון הפנים, בראשות השר דאז בר-לב. היום מדובר במשרד לביטחון לאומי, בראשות השר בן גביר. בחודש שעבר, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' סיכמו עם השר לביטחון לאומי כי התקבלו דרישות הליבה שלו והמשרד יזכה לתוספת תקציב של תשעה מיליארד שקלים. התוספת תאפשר להתחיל להקים את המשמר הלאומי בעוד מספר חודשים, לגייס אלפי שוטרים, יותר מ-1,200 סוהרים ומאות לוחמי אש, ולהעלות את משכורות השוטרים בשנה הקרובה, בסכום של 400 מיליון שקלים ו-100 מיליון שקלים מענקים לשוטרים. בנוסף, כך על פי התכנון, יוקצו 150 מיליון שקלים להעלאת שכר הסוהרים.
אנחנו יודעים שיש חוסר בשוטרים. מה המשטרה עושה בנושא?
"לרוב, הנפגעים מתבקשים להגיש תלונה. אנחנו ארגון שמסייע לחקלאים וזה חלק מהתנאים שלנו – לשתף פעולה עם רשויות החוק. לא בדקנו באופן מדויק אבל יותר מ-90% מהתלונות חוזרות לחקלאי בטענה של 'חוסר עניין לציבור'. זה לא רק באכיפה, זה נוגע גם בשופטים. גם במקרים שבהם מגיעים לכתב אישום, אנחנו רואים שהעבריינים שהואשמו בפשע שעשו, יוצאים עם עונשים מגוחכים מאוד, שלא מייצרים אפילו הרתעה למקרה הבא. זה מחזיר אותנו לרשות המחוקקת – צריך עונש מינימום, חקיקה שתייצר הרתעה, כי כרגע אין פעולות מרתיעות".
"זה סוג של פשע משתלם וזה מוכח. העבריינים הגדולים של אזור הצפון התחילו לפני 20 שנה בגניבת מלפפונים, והיום הם גובי החסות הכי גדולים בצפון. הם התחילו בחקלאות כי שם זה השתלם.
״יש מחסור של כוח אדם ויש סדרי עדיפויות. יש ניידת אחת באזור טבריה, אם בשעה שתיים בלילה היא תקבל מקרה על גניבת תוצרת חקלאית או שריפות טרקטור, לבין איום ברצח בדירה – אתה מבין את סדרי העדיפויות. אנחנו לא יכולים לבוא אליהם בטענות. בגלל זה אנחנו מנסים לייצר את הפתרונות של קהילת מתנדבים יותר חזקה".
כמה מתנדבים יש לכם?
"יש לנו כ-3,000 מתנדבים פעילים שמסייעים לחקלאים בשמירות בכל הארץ ובכל מיני פלטפורמות. מלהגיע לחווה ולשמור, ועד יחידות ניידות. יש לנו גם יחידה במשמר הגבול, ממש חלק ממג"ב. היא יוצאת עם ניידת כדי להיות קצת יותר הרתעתית וסמכותית. אלה היחידות המרכזיות של ההתנדבות אצלנו. אנחנו רוצים להקים משמר לאומי שיסייע למשטרה גם בשגרה וגם בחירום.
אנחנו מאמינים שלהקים יחידת מילואים שתסייע למשטרה ברגעי החירום, תשרת את השגרה ואת המשילות הרבה יותר טוב, כי 'שומר חומות' לא קורה בתדירות גבוהה. השגרה של היחידות המתנדבות האלה תהיה כמו במילואים. אותם אנשים יגיעו מכל האוכלוסייה, זו פלטפורמה שמטרתה לחבר את כל האוכלוסייה אליה, כי לא יהיה אחד שלא ירצה לשמור על הסביבה של הבית שלו. שומר החומות התפוצץ קודם כל על החקלאים, ורק בהמשך הגיע לצירים וליישובים. זה פתרון רלוונטי מאוד שגם יסייע לחקלאים, גם יגביר את המשילות בשטחים הפתוחים וגם ייתן חיבור בין אזרחים בארץ".
"לייצר מערכי מילואים נרחבים
של אלפים במשטרה"
"בתקופת בנט ולפיד, לצערנו השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, לא קידם את הנושא", אומר בשיחה עם 'גילוי דעת', אחד ממייסדי 'השומר החדש' וסמנכ"ל חינוך בארגון, און ריפמן, מקיבוץ מעלה החמישה. "יש לנו תקוות גדולות מהשר הנוכחי ומהממשלה הנוכחית והם יצטרכו להוכיח את עצמם".
אתה חושב שיש פתרון?
"בגדול, מבחינתנו זה לייצר מערכי מילואים נרחבים של אלפים במשטרה, כמו בצבא. קוראים לזה 'המשמר הלאומי' – לייצר מערך דומה למערך המילואים. המשטרה נמצאת בחצי מכוח האדם שנדרש לה במדינה, ולתפיסתנו צריך מערך של אזרחים שיעשה מילואים במשטרה. הדבר הזה יאפשר להכפיל את המשטרה בתוך שנתיים-שלוש. עד אז אנחנו מביאים מתנדבים מכל הארץ". ■
הרב ד״ר יונה גודמן
גונן דרסלר
אנחנו מנסים להסב את תשומת לב הרשויות שיש להן היכולת לעצור את המצב הזה. לעגן את כל הרשויות לטובת המשימה של לייצר חקלאים איכותיים וחוקיים בשטחי המרעה
און ריפמן
בתקופת בנט ולפיד, לצערנו השר לביטחון הפנים עמר בר-לב לא קידם את הנושא. יש לנו תקוות גדולות מהשר הנוכחי ומהממשלה הנוכחית והם יצטרכו להוכיח את עצמם
חבר הכנסת רם בן ברק וצוותי הכיבוי
