השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

כץ ולעניין

למה זה אנוכי?

תפוח עם 2 צבעים

שילה כץ| מנהל היחידה ללימודי חוץ גבעת ושינגטון, יועץ זוגי ואישי

רבקה חווה היריון משונה שמתואר במילים "ויתרוצצו הבנים בקרבה". היא מרגישה שמשהו אינו כשורה ועל כן מצהירה: "ותאמר אם כן, למה זה אנוכי?" (בראשית כה, כב).
שאלתה של רבקה היא שאלה אוניברסלית, ונראה לי שכל אדם שואל את עצמו במהלך חייו "למה זה אנוכי? למה נבראתי? לשם מה באתי לעולם? מה תרומתי לאנושות?" 

גם בזוגיות צריך לעיתים לשאול "למה זה אנחנו? מה אנו כזוג מוסיפים לעולם? מה הזוגיות מוסיפה לנו? מה מעשינו ביחד?" אף שטבע האדם לחיות בזוג, החיים בזוגיות לא תמיד פשוטים כל כך. כל אדם בא מרקע אחר, מתרבות אחרת, מחינוך אחר ומתפיסת עולם אחרת, ממנהגים, ערכים, מסורות ודעות אחרות, ועל כן לפעמים למרות הרצון והצורך הטבעי בחיי זוגיות מתגלעים קשיים ואתגרים לא פשוטים בחיים הזוגיים.
לכן טבעי ובריא שזוג ישאל את עצמו "למה זה אנחנו?" אך חשוב אף יותר שיעשו כמעשה רבקה, שמסופר עליה בהמשך הפסוק: "ותאמר אם כן, למה זה אנוכי, ותלך לדרוש…". כל אחד ואחת ידרשו כפי ראות עיניהם – אנשי מקצוע, הורים, חברים, רבנים וכדומה – אך חשוב ביותר שלא להתמודד עם הקשיים לבד. בבטן.
לפני שפונים החוצה חובה ששני בני הזוג ידברו ביניהם על הרגשותיהם, מאווייהם ושאיפתם מהזוגיות. ברוב הפעמים בכוחם של בני הזוג לתת את התשובות הטובות ביותר לשאלתם "למה זה אנוכי?" ומתשובותיהם האישיות תתעצם ותשתדרג גם הזוגיות. ההתייעצות עם אנשים המכירים את הזוג או עם אנשי מקצוע היא צעד חשוב ללמידה ולשיפור חיי הזוגיות. כולנו לומדים כל היום, כל הזמן, בתחומים רבים ומגוונים, ומומלץ ללמוד ולדרוש גם בתחום חיי הזוגיות והמשפחה.

הכותב הוא בעל קליניקת 'מיזוג' – זוגיות. התחדשות. העצמה.
מעביר הרצאות וסדנאות בנושאי זוגיות. לתגובות : meezoog1@gmail.com ,054-7002069

כתבות נוספות באותה קטגוריה

בשלח – נרגנות כדרך חיים

פרשתנו‭ ‬עוסקת‭ ‬בנרגנות‭, [‬‮'‬קיטורים‮'‬‭]. ‬בלשון‭ ‬המקרא‭ ‬תלונות‭. ‬התלונות‭ ‬על‭ ‬היציאה‭ ‬ממצרים‭, ‬הגעגועים‭ ‬לאוכל‭ ‬במצרים‭… ‬ועל‭

קרא עוד »

מילה זו מילה

כמעט‭ ‬בכל‭ ‬ברית‭ ‬מילה‭, ‬האם‭ ‬היולדת‭ ‬מתכווצת‭ ‬בשמעה‭ ‬את‭ ‬בכיו‭ ‬של‭ ‬התינוק‭ ‬הרך‭, ‬שבדרך‭ ‬כלל‭

קרא עוד »

7 מפתחות להורות מנצחת

אחד‭ ‬הדברים‭ ‬המאתגרים‭ ‬בהורות‭ ‬הוא‭ ‬שלפעמים‭ ‬אנחנו‭ ‬יודעים‭ ‬בדיוק‭ ‬מה‭ ‬נכון‭ ‬לעשות‭, ‬אבל‭ ‬בפועל‭ ‬מתנהגים‭

קרא עוד »

הולכי רגל קשישים 

הולכי‭ ‬רגל‭ ‬נמנים‭ ‬עם‭ ‬קבוצת‭ ‬משתמשי‭ ‬הדרך‭ ‬הפגיעים‭ ‬‮–‬‭ ‬שאינם‭ ‬מוגנים‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬מעטפת‭ ‬הרכב‭,

קרא עוד »

כל ההתמדות קשות

01‭ ‬ בפרשת‭ ‬השבוע‭ ‬אנו‭ ‬למדים‭ ‬על‭ ‬מכת‭ ‬בכורות‭. ‬בכורה‭ ‬היא‭ ‬הראשונית‭ ‬של‭ ‬החיים‭, ‬הרגע‭

קרא עוד »

משענת הקנה הרצוץ

המלחמה‭ ‬מתקדמת‭ ‬בעצלתים‭ ‬כבר‭ ‬שנה‭ ‬ורבע‭. ‬נכנסים‭ ‬ויוצאים‭ ‬וחוזרים‭ ‬ובורחים‭ ‬ולא‭ ‬מכריעים‭. ‬למה‭ ‬מחכים‭? ‬למשיח‭?

קרא עוד »

בעל הבית

01‭ ‬ שמעתי‭ ‬לאחרונה‭ ‬שיעור‭ ‬של‭ ‬הרב‭ ‬בידרמן‭. ‬הוא‭ ‬סיפר‭ ‬את‭ ‬הסיפור‭ ‬המדהים‭ ‬הבא‭:‬ ליהודי‭

קרא עוד »

עוד שלב כואב בדרך

01‭ ‬ פרשת‭ ‬וארא‭ ‬מלמדת‭ ‬אותנו‭ ‬על‭ ‬שבע‭ ‬המכות‭ ‬הראשונות‭, ‬ופרשת‭ ‬בא‭ ‬על‭ ‬שלוש‭ ‬האחרונות‭.

קרא עוד »

חוזה המדינה

השבוע‭ ‬הסתחררו‭ ‬אצלי‭ ‬רגשות‭ ‬סותרים‭. ‬החטופות‭ ‬השתחררו‭ ‬מידי‭ ‬שוביהן‭ ‬הרצחניים‭, ‬וכמו‭ ‬כולם‭ ‬התרגשתי‭ ‬ושמחתי‭ ‬שמחה‭

קרא עוד »

אור החיים הקדוש

לפני‭ ‬כשבעה‭ ‬חודשים‭ ‬קראתי‭ ‬באחת‭ ‬השבתות‭ ‬על‭  ‬הסגולות‭ ‬שיש‭ ‬בלימוד‭ ‬של‭ ‬כמה‭ ‬דקות‭ ‬כל‭ ‬יום‭

קרא עוד »

נהיגת חורף

תנאי‭ ‬מזג‭ ‬אוויר‭ ‬משפיעים‭ ‬עלינו‭ ‬וגם‭ ‬על‭ ‬הנהגים‭ ‬האחרים‭. ‬חשוב‭ ‬לשמור‭ ‬מרחק‭, ‬להאט‭, ‬ולצפות‭ ‬שגם‭

קרא עוד »

היאורה תשליכוהו

השבוע‭  ‬חל‭ ‬‮"‬יום‭ ‬הרופא‮"‬‭, ‬אבל‭ ‬נדמה‭ ‬שהרפואה‭ ‬צריכה‭ ‬לצעוד‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬צעדים‭ ‬כדי‭ ‬שתהיה‭ ‬סיבה‭

קרא עוד »

בעזרת השם

01‭ ‬ פרשת‭ ‬שמות‭ ‬עוסקת‭ – ‬כשמה‭ – ‬בשמות‭. ‬השמות‭ ‬של‭ ‬בני‭ ‬ישראל‭ ‬שירדו‭ ‬מצרים‭,

קרא עוד »

כיבוד אב ואם…

01‭ ‬ ביום‭ ‬שישי‭ ‬ערכנו‭ ‬אזכרה‭ ‬לאחינו‭ ‬הגדול‭ – ‬אברהם‭ ‬ז"ל‭.‬ משפחתנו‭ ‬מונה‭ ‬שמונה‭ ‬אחים‭

קרא עוד »

כמות ההרוגים בעליה

משרד‭ ‬התחבורה‭ ‬והרלב"ד‭ ‬פרסמו‭ ‬את‭ ‬הנתונים‭ ‬של‭ ‬תאונות‭ ‬הדרכים‭ ‬והנפגעים‭ ‬בשנת‭ ‬2024‭.  ‬ כמות‭ ‬ההרוגים‭

קרא עוד »

פקוד יפקוד

01‭ ‬ לא‭ ‬במקרה‭ ‬סיומה‭ ‬של‭ ‬השנה‭ ‬הלועזית‭ ‬נופל‭ ‬בזמן‭ ‬סיומו‭ ‬של‭ ‬ספר‭ ‬בראשית‭. ‬סיומה‭

קרא עוד »

מעל החוק ומעל הצדק

01 השבוע‭ ‬שעבר‭ ‬היה‭ ‬סוער‭ ‬במשכן‭ ‬הכנסת‭. ‬פקידי‭ ‬האוצר‭ ‬החליטו‭ ‬לקצץ‭ ‬תקציבים‭ ‬למשטרה‭, ‬להפר‭ ‬הבטחה‭

קרא עוד »

מחלוקת מתוך אהבה

01 דמות מעיר התורה תל-אביב בימים‭ ‬אלו‭ ‬נלמדת‭ ‬מסכת‭ ‬סנהדרין‭ ‬במסגרת‭ ‬הדף‭ ‬היומי‭, ‬וחידושים‭ ‬מתוקים‭

קרא עוד »

גם וגם…

01‭ ‬ לפני‭ ‬זמן‭ ‬מה‭ ‬פגש‭ ‬אותי‭ ‬מישהו‭, ‬זה‭ ‬היה‭ ‬כשהגעתי‭ ‬לאחת‭ ‬מישיבות‭ ‬‮'‬הקו‮'‬‭ ‬ללמוד‭

קרא עוד »

לבלוט ולהֵרָאות

בשבועות‭ ‬שעברו‭ ‬חווינו‭ ‬את‭ ‬החורף‭ ‬מספר‭ ‬ימים‭ ‬בכל‭ ‬שבוע‭, ‬ובנוסף‭ ‬לעוצמת‭ ‬הגשמים‭ ‬נוכחנו‭ ‬גם‭ ‬במגבלות‭

קרא עוד »

איך מדליקים נשמות?

חג‭ ‬החנוכה‭ ‬הוא‭ ‬הזדמנות‭ ‬משפחתית‭ ‬יקרה‭ ‬מפז‭: ‬שמונה‭ ‬ערבים‭ ‬בהם‭ ‬אנו‭ ‬מתכנסים‭ ‬יחד‭ ‬מול‭ ‬החנוכייה‭

קרא עוד »

הבוטח בזולתו

01‭ ‬ לפני‭ ‬זמן‭ ‬מה‭ ‬פנו‭ ‬אלי‭ ‬הוריו‭ ‬של‭ ‬לוחם‭ ‬באחת‭ ‬מחטיבות‭ ‬החי"ר‭ ‬וביקשו‭ ‬שאעזור‭

קרא עוד »

יועצת אחיתופל

01 כנראה‭ ‬שאי‭ ‬אפשר‭ ‬לעבור‭ ‬שבוע‭ ‬בלי‭ ‬להזכיר‭ ‬את‭ ‬היועצת‭ ‬המשפטית‭ ‬לממשלה‭, ‬שזרועות‭ ‬התנין‭ ‬שלה‭

קרא עוד »

למנצח שיר מזמור

01 צימאון לתורה בצה״ל קרני‭ ‬השמש‭ ‬החורפית‭ ‬לא‭ ‬הצליחו‭ ‬להפשיר‭ ‬את‭ ‬צינת‭ ‬הבוקר‭ ‬הירושלמית‭. ‬הצעידה‭

קרא עוד »

קשר תפילין

01 שמעתי‭ ‬אמש‭ ‬מגב‮'‬‭ ‬נעמי‭ ‬פורת‭-‬זיסמן‭: ‬‮'‬בעלי‭ (‬בזיוו"ש‭) ‬משה‭ ‬פורת‭ ‬ז"ל‭ ‬שהלך‭ ‬לעולמו‭ ‬בשנה‭ ‬זו‭,

קרא עוד »

כמה רוע אפשר לבלוע?

01‭ ‬ התחושה‭ ‬הקשה‭ ‬ביותר‭ ‬שמרגישים‭ ‬נאמני‭ ‬התורה‭, ‬העם‭ ‬והארץ‭ ‬בימים‭ ‬אלו‭ ‬‮–‬‭ ‬היא‭ ‬תחושת‭

קרא עוד »

עייפות בנהיגה

‮"‬הייתי‭ ‬עייף‭ ‬בנסיעה‭ ‬האחרונה‭ ‬נסעתי‭ ‬בחוסר‭ ‬בטחון‮"‬‭, ‬‮"‬לרגע‭ ‬איבדתי‭ ‬עניין‭ ‬בנעשה‭ ‬על‭ ‬הכביש‭…‬‮"‬‭, ‬‮"‬מי‭ ‬זוכר‭

קרא עוד »

אהבת אחים

בתקופה‭ ‬האחרונה‭ ‬ישנה‭ ‬בציבור‭ ‬הדתי‭ ‬לאומי‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬ביקורת‭ ‬על‭ ‬הציבור‭ ‬החרדי‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שבניו‭

קרא עוד »

לא להביט לאחור

01‭ ‬ השבוע‭ ‬ציינו‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬פטירתה‭ ‬של‭ ‬רחל‭ ‬אימנו‭. ‬רבים‭ ‬רואים‭ ‬את‭ ‬רחל‭ ‬אימנו‭

קרא עוד »

להקים בנין חדש

כשהתחילה‭ ‬המלחמה‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬משפחות‭ ‬נפגעו‭.‬ בני‭ ‬משפחה‭ ‬נרצחו‭, ‬נפצעו‭ ‬נחטפו‭, ‬נפלו‭ ‬בקרב‭.‬ גם‭ ‬צעירים‭

קרא עוד »

שיהיה מי שיקשקש

הדבר‭ ‬הכי‭ ‬מרגש‭ ‬עבורי‭ ‬כרופאת‭ ‬פריון‭ ‬זה‭ ‬לשמוע‭ ‬שיש‭ ‬שני‭ ‬פסים‭ ‬ורודים‭ ‬בסטיק‭. ‬אין‭ ‬מאושרת‭

קרא עוד »

מלחמת ‭ ‬1948

01 בפרשת‭ ‬לך‭ ‬לך‭ ‬אנחנו‭ ‬נפגשים‭ ‬עם‭ ‬אברהם‭ ‬אבינו‭. ‬המפגש‭ ‬מתרחש‭ ‬רק‭ ‬אחרי‭ ‬כל‭ ‬המאורעות‭

קרא עוד »

הדר הפונדקאית

מסופר‭ ‬על‭ ‬שרה‭ ‬אמנו‭, ‬האם‭ ‬האולטימטיבית‭, ‬שנולדה‭ ‬‮'‬איילונית‮'‬‭ ‬‮–‬‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬לה‭ ‬רחם‭ ‬כך‭ ‬שהיא‭

קרא עוד »

פאץ׳

במהלך‭ ‬ביקור‭ ‬של‭ ‬הרמטכ"ל‭ ‬בלבנון‭ ‬הוריד‭ ‬רא"ל‭ ‬הלוי‭ ‬פאץ‮'‬‭ ‬של‭ ‬‮'‬משיח‮'‬‭, ‬מכתפו‭ ‬של‭ ‬מילואימניק‭ ‬ואמר‭:

קרא עוד »

ילד של אמא

בחלומותיה‭ ‬הוורודים‭ ‬ביותר‭ ‬לא‭ ‬תיארה‭ ‬לעצמה‭ ‬שדבר‭ ‬כזה‭ ‬עשוי‭ ‬לקרות‭. ‬במשך‭ ‬שבע‭ ‬שנים‭ ‬הקינאה‭ ‬שרפה‭

קרא עוד »

שופט בדימוס

01 לפני‭ ‬כשבוע‭ ‬פגשתי‭ ‬מכר‭ ‬ותיק‭, ‬עזרי‭ ‬טובי‭. ‬זו‭ ‬היתה‭ ‬פגישה‭ ‬קצרה‭ ‬מאוד‭ ‬אבל‭ ‬לפני‭

קרא עוד »

ארור‭ ‬כנען

01‭ ‬ הגיבורות‭ ‬של‭ ‬חזית‭ ‬העורף בערב‭ ‬שבת‭, ‬החמה‭ ‬עוד‭ ‬לא‭ ‬נסתלקה‭ ‬מראש‭ ‬האילנות‭, ‬אך‭

קרא עוד »

סדר לסוכה

01 ישנו‭ ‬סדר‭ ‬מיוחד‭ ‬בו‭ ‬נפגש‭ ‬אדם‭ ‬מישראל‭ ‬עם‭ ‬השנה‭ ‬החדשה‭. ‬בפתיחת‭ ‬כל‭ ‬שנה‭ ‬ישנם‭

קרא עוד »

השמחה תנצח

01‭ ‬ האויבים‭ ‬שלנו‭, ‬לאורך‭ ‬הדורות‭, ‬ידעו‭ ‬לעקוב‭ ‬בצורה‭ ‬מדויקת‭ ‬אחרי‭ ‬החגים‭ ‬והמועדים‭ ‬שלנו‭ ‬ולהחליט‭

קרא עוד »

ישועת‭ ‬ה‮' ‬שבסוכה

בתקשורת‭ ‬היו‭ ‬קוראים‭ ‬לימים‭ ‬אלו‭ ‬בין‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭ ‬לסוכות‭ ‬‮'‬במעבר‭ ‬חד‮'‬‭, ‬אכן‭ ‬חד‭ ‬הוא‭ ‬המעבר‭

קרא עוד »

האור הולך ומתגבר

המבצע‭ ‬ההיסטורי‭ ‬לחיסול‭ ‬נסראללה‭ ‬היה‭ ‬בכה‮'‬‭ ‬אלול‭, ‬היום‭ ‬הראשון‭ ‬לבריאת‭ ‬העולם‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬חז"ל‭ (‬וביום‭

קרא עוד »

המשפט

הפעם‭ ‬זה‭ ‬אמיתי‭, ‬לא‭ ‬עוד‭ ‬צחצוחי‭ ‬מילים‭ ‬לא‭ ‬עוד‭ ‬דמגוגיה‭ ‬באולם‭ ‬המשפט‭. ‬הפעם‭ ‬זה‭ ‬הדבר‭

קרא עוד »

יצאנו צדיקים

אנו‭ ‬נכנסים‭ ‬לראש‭ ‬השנה‭ ‬בשמחה‭ ‬ובתקוה‭, ‬לאחר‭ ‬שעברנו‭ ‬את‭ ‬חודש‭ ‬אלול‭ ‬שבו‭ ‬שמענו‭ ‬את‭ ‬קול‭

קרא עוד »

ובחרת בחיים

האם‭ ‬הכול‭ ‬בידי‭ ‬שמיים‭? ‬מי‭ ‬שרוצה‭ ‬להיות‭ ‬בריא‭  ‬ולחיות‭ ‬חיים‭ ‬ארוכים‭ ‬צריך‭ ‬גם‭ ‬להשתדל‭.  ‬כבר‭

קרא עוד »

סימנים מתוקים

01‭ ‬ שמעתי‭ ‬פעם‭ ‬פירוש‭ ‬משעשע‭ ‬לפסוק‭ ‬‮"‬בנפול‭ ‬אויבך‭ ‬אל‭ ‬תשמח‮"‬‭, ‬שלא‭ ‬מומלץ‭ ‬לשמוח‭ ‬כי‭

קרא עוד »

עוד במדור זה

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…