השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

כץ ולעניין

זוגיות ומשפחה בטבע שלנו

שילה כץ

לאחר כל שעות הניקיון לקראת החג ולאחר כל מסע הקניות וההוצאות הכספיות הלא מבוטלות שבהם כנראה היו בין השאר גם מצבי רוח ותגובות לא נעימות בין בני המשפחה, כדאי לנצל את חול המועד לזמן איכות זוגי ומשפחתי, וזמן כזה יכול לבוא ביטוי מושלם בטיולים.לאחר כל שעות הניקיון לקראת החג ולאחר כל מסע הקניות וההוצאות הכספיות הלא מבוטלות שבהם כנראה היו בין השאר גם מצבי רוח ותגובות לא נעימות בין בני המשפחה, כדאי לנצל את חול המועד לזמן איכות זוגי ומשפחתי, וזמן כזה יכול לבוא ביטוי מושלם בטיולים.

 

 

חשוב לשמור על כמה כללים כדי לוודא שהטיול אכן יהיה זמן איכות:

1. תיאום ציפיות – כל אחד אוהב את הטיול קצת אחרת, וזה בסדר. האחד רוצה טיול של תרבות ומוזאונים, והשני – טיול נוף. האחד אוהב טיול באיזי, והשני – לרוץ ממקום למקום. האחד אוהב לראות אתרים, והשני – קניות ומזכרות. דברו במשפחה על מה הולכים לעשות ומה הולכים לראות וכיצד משלבים את רצונות כולם (רובם) בסגנונות המסלולים, האטרקציות או הקניות.

2. הכינו רשימת ציוד – שתפו את כל חברי המשפחה ברשימת הציוד הנדרשת. הטילו אחריות על הילדים לארגן את החפצים ואת המשחקים השונים העולים בדיון המשפחתי. המטרה היא שהאחד יזכיר לשני מה לקחת. ארגון יחד יוצר אחריות משותפת של כולם על הציוד הנדרש. אין אשמים אם שכחנו, כי כולנו שכחנו.

3. הכינו את האוכל מראש – הפסח, לפחות לחלק מעדות ישראל, אינו זמן המשופע במאכלי גורמה. כדאי שהתפריט והאוכל יהיו מוכנים מראש (בעיקר אם הולכים על מנגל: לקנות, להפשיר, לתבל מראש). ההכנה מראש מעקרת את ההסתמכות בבוקר על המכולת הפתוחה בשכונה או על הסופר שנעצור ונקנה בו בדרך, ואולי בטעות “לא יישאר מה שרצינו”. 

4. סבלנות, סבלנות ועוד קצת סבלנות – יש שתי עובדות יסוד: אחת – אנו מדינה קטנה; שתיים – כל עם ישראל בחופש. בשל כך חובה להתאזר בהמון סבלנות ולדעת שבכל מקום שאליו נגיע יהיו איתנו גם המוני בית ישראל. היכולת שלנו כהורים להכיל את ההמון המטייל לצידנו תשרה אווירה נעימה על ילדינו גם אם יהיה (קצת) צפוף.

הכי חשוב לצאת וליהנות. נצרו את רגעי הקסם הזוגיים והמשפחתיים (כדאי שיהיו מכל אחד מהם). הורים, דברו ביניכם על עצמכם ועל משפחתכם! משפחה, דברו ביניכם ושחקו יחד, כי זו הדינמיקה המשפחתית שתרצו לנצור. 

כתבות נוספות באותה קטגוריה

השפחה על הים

‮'‬זה‭ ‬א‭-‬לי‭ ‬ואנווהו‮'‬‭ – ‬אין‭ ‬זה‭ ‬כי‭ ‬אם‭ ‬תיאור‭ ‬של‭ ‬האדם‭ ‬הרואה‭ ‬בעיניו‭ ‬את‭ ‬ריבונו‭

קרא עוד »

הגענו הביתה

לפני‭ ‬כשבועיים‭ ‬זכיתי‭ ‬לפגוש‭ ‬זוג‭ ‬צעיר‭ ‬שהגיע‭ ‬אליי‭ ‬כדי‭ ‬לקבל‭ ‬עזרה‭ ‬לקראת‭ ‬חתונתם‭ ‬המתקרבת‭. ‬ממבט‭

קרא עוד »

בין רב לפוסק

01‭ ‬ בפעם‭ ‬הראשונה‭ ‬שבאתי‭ ‬לשוחח‭ ‬עם‭ ‬ר‮'‬‭ ‬שלמה‭ ‬פישר‭ ‬הוא‭ ‬סיפר‭ ‬לי‭ ‬על‭ ‬רבו‭

קרא עוד »

לא כי אתה

ביד‭ ‬אחת‭ ‬הם‭ ‬מחזיקים‭ ‬שלטים‭ ‬שכתוב‭ ‬עליהם‭ ‬דמוקרטיה‭, ‬וביד‭ ‬השניה‭ ‬הם‭ ‬תומכים‭ ‬בשליט‭ ‬על‭, ‬פוסק‭

קרא עוד »

מי כאן לא מכבד?

01‭ ‬ מסופר‭ ‬על‭ ‬זוג‭ ‬ישראלים‭, ‬ליברליים‭ ‬מאוד‭ ‬בעיני‭ ‬עצמם‭, ‬שנסעו‭ ‬ברכבת‭. ‬במושב‭ ‬לידם‭ ‬ישב‭

קרא עוד »

טיפות של ברכה

01 סעודת לויתן לצדיקים השבת‭ ‬הירושלמית‭ ‬הייתה‭ ‬גשומה‭ ‬וקרירה‭. ‬אך‭ ‬לא‭ ‬מקובל‭ ‬עלי‭ ‬לכנות‭ ‬שבת‭

קרא עוד »

לראות את התמונה הגדולה

לפעמים‭ ‬החיים‭ ‬מטיחים‭ ‬בנו‭ ‬רגעים‭ ‬שנראים‭ ‬כמו‭ ‬חושך‭ ‬מוחלט‭. ‬אנחנו‭ ‬חווים‭ ‬כישלון‭ ‬צורב‭, ‬השפלה‭ ‬כואבת‭

קרא עוד »

אתם זוכרים את השירים

01‭ ‬ יום‭ ‬אחד‭ ‬חזרתי‭ ‬מהאולפנה‭ ‬עם‭ ‬דיסק‭ ‬שירים‭ ‬‮"‬חסידיים‭ ‬מודרניים‮"‬‭. ‬אחד‭ ‬השירים‭ ‬היה‭ ‬צווחני‭

קרא עוד »

ויקם מלך חדש

המלך החמוץ המשנה‭ ‬ליועהמ״שית‭, ‬מר‭ ‬לימון‭, ‬הגיע‭ ‬לישיבת‭ ‬הממשלה‭ (‬מה‭ ‬הוא‭ ‬עשה‭ ‬שם‭ ‬בכלל‭?) ‬והגיש‭

קרא עוד »

ויקם מלך חדש

המלך החמוץ המשנה‭ ‬ליועהמ״שית‭, ‬מר‭ ‬לימון‭, ‬הגיע‭ ‬לישיבת‭ ‬הממשלה‭ (‬מה‭ ‬הוא‭ ‬עשה‭ ‬שם‭ ‬בכלל‭?) ‬והגיש‭

קרא עוד »

אתם זוכרים את השירים

01‭ ‬ יום‭ ‬אחד‭ ‬חזרתי‭ ‬מהאולפנה‭ ‬עם‭ ‬דיסק‭ ‬שירים‭ ‬‮"‬חסידיים‭ ‬מודרניים‮"‬‭. ‬אחד‭ ‬השירים‭ ‬היה‭ ‬צווחני‭

קרא עוד »

מהפכה שקטה

01 חזק חזק ונתחזק בסיומו‭ ‬של‭ ‬שבוע‭ ‬מבורך‭ ‬בגשמים‭, ‬הגיעה‭ ‬השבת‭ ‬האחרונה‭ ‬בספר‭ ‬בראשית‭. ‬שבת‭

קרא עוד »

על אמונה ויושר…

בשבוע‭ ‬שעבר‭, ‬שמעתי‭ ‬את‭ ‬סיפורו‭ ‬של‭ ‬אורי‭ ‬שיש‭, ‬נהג‭ ‬מונית‭ ‬בן‭ ‬62‭ ‬מאילת‭. ‬הוא‭ ‬סיפר‭

קרא עוד »

להשאיר חותם

פרשת‭ ‬ויחי‭ ‬היא‭ ‬הפרשה‭ ‬היחידה‭ ‬בתורה‭ ‬שאין‭ ‬לפניה‭ ‬רווח‭ ‬של‭ ‬הפרדה‭ ‬בין‭ ‬פרשיות‭, ‬היא‭ ‬פרשה‭

קרא עוד »

מתגייסים לגיוס

מה‭ ‬אנו‭ ‬חושבים‭ ‬על‭ ‬גיוס‭ ‬לצה"ל‭? ‬ברור‭. ‬כל‭ ‬אחד‭ ‬צריך‭ ‬לצאת‭ ‬למלחמת‭ ‬מצוה‭, ‬להלחם‭ ‬על‭

קרא עוד »

לבחור בחיים…

אני‭ ‬הולך‭ ‬לגעת‭ ‬כאן‭ ‬בנקודה‭ ‬לא‭ ‬פשוטה‭. ‬נקודה‭ ‬מורכבת‭, ‬כואבת‭, ‬כזו‭ ‬שמעטים‭ ‬מעזים‭ ‬לדבר‭ ‬עליה‭

קרא עוד »

מתחיל ב״צנוע ומעלי״

מ״חברותא״ לשידוך לפני‭ ‬מס׳‭ ‬חודשים‭, ‬בעקבות‭ ‬אחד‭ ‬הטורים‭ ‬הקודמים‭, ‬סיפר‭ ‬לי‭ ‬הרב‭ ‬אריה‭ ‬פינסקי‭, ‬נכדו‭

קרא עוד »

לראות את הטוב

בשבוע‭ ‬האחרון‭, ‬בחג‭ ‬החנוכה‭, ‬התקיימה‭ ‬מסיבת‭ ‬הודיה‭ ‬מיוחדת‭ ‬ומרגשת‭ ‬במיוחד‭ ‬שערכה‭ ‬משפחת‭ ‬לרנר‭. ‬לא‭ ‬עוד‭

קרא עוד »

חנוכת ה-AI

01‭ ‬ רבות‭ ‬כבר‭ ‬נכתב‭, ‬ובצדק‭, ‬על‭ ‬הסכנות‭ ‬שב‭-‬AI‭: ‬אבטלה‭ ‬אדירה‭, ‬פייק‭ ‬ניוז‭, ‬שיבוש‭ ‬הסדר‭

קרא עוד »

הלא לא-להים פתרונים

הפרשות‭ ‬שאנו‭ ‬עוסקים‭ ‬בהן‭ ‬כעת‭ ‬מלאות‭ ‬חלומות‭. ‬חלומותיו‭ ‬של‭ ‬יוסף‭, ‬חלומות‭ ‬שר‭ ‬המשקים‭ ‬ושר‭ ‬האופים‭

קרא עוד »

״דעת בעלי בתים״

אותיות פורחות  סיפר‭ ‬לי‭ ‬משה‭ ‬גולדברג‭, ‬נכדו‭ ‬של‭ ‬״העילוי״‭ ‬ממייצ׳ט‭: ‬׳סבא‭ ‬איבד‭ ‬את‭ ‬כתביו‭ ‬בנסיעה‭

קרא עוד »

בינו בוערים בעם

01‭ ‬ מפלגת‭ ‬עוצמה‭ ‬יהודית‭  ‬עסוקה‭ ‬בדיונים‭ ‬אינטנסיביים‭ ‬במאמץ‭ ‬להעביר‭ ‬את‭ ‬חוק‭ ‬עונש‭ ‬מוות‭ ‬למחבלים‭.

קרא עוד »

אור מתוך החשיכה

חנוכה‭ ‬הוא‭ ‬חג‭ ‬שבו‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬מדליק‭ ‬נרות‭ ‬מול‭ ‬החושך‭ ‬הגדול‭. ‬לא‭ ‬מתוך‭ ‬נוחות‭ ‬ולא‭

קרא עוד »

אור איתן

01‭ ‬ אבד צדיק מן הארץ בערב‭ ‬שבת‭ ‬וישלח‭ ‬קיבלנו‭ ‬את‭ ‬ההודעה‭ ‬המרה‭ ‬על‭ ‬תאונת‭

קרא עוד »

פתיון זעם

01‭ ‬ אוקספורד‭ ‬הכריזה‭ ‬על‭ ‬מילת‭ ‬השנה‭ – ‬‮"‬rage bait‮"‬‭ (‬פתיון‭ ‬זעם‭) – ‬תוכן‭ ‬במרשתת‭

קרא עוד »

צולע על ירכו

במרכז‭ ‬פרשת‭ ‬וישלח‭ ‬אנחנו‭ ‬קוראים‭ ‬על‭ ‬מאבקו‭ ‬של‭ ‬יעקב‭ ‬באיש‭ ‬בלתי‭ ‬מזוהה‭. ‬המאבק‭ ‬נמשך‭ ‬לאורך‭

קרא עוד »

אמת ליעקב

01‭ ‬ מי שחלם ומי שלחם ביום‭ ‬שישי‭ ‬הודעתי‭ ‬לחבריי‭ ‬במניין‭ ‬שלנו‭, ‬שבשבת‭ ‬ויצא‭, ‬לצערי‭

קרא עוד »

פרקי בנים

כולנו‭ ‬מכירים‭ ‬את‭ ‬פרקי‭ ‬אבות‭ ‬‮—‬‭ ‬מסכת‭ ‬של‭ ‬דרך‭ ‬ארץ‭, ‬של‭ ‬מוסר‭, ‬של‭ ‬מידות‭.‬ אבל‭

קרא עוד »

סולו המסילה…

מסילת ישרים ב׳בית האדום׳ סיפר‭ ‬לי‭ ‬ראש‭ ‬ישיבת‭ ‬הכותל‭ ‬הרב‭ ‬ישעיהו‭ ‬הדרי‭: ‬׳פעם‭ ‬בצעירותי‭ ‬נלוויתי‭

קרא עוד »

חלום שיתגשם

01‭ ‬ יעקב‭ ‬יוצא‭ ‬מבית‭ ‬אביו‭. ‬חז"ל‭ ‬אומרים‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬‮"‬שיציאת‭ ‬צדיק‭ ‬מן‭ ‬העיר‭ ‬עושה‭

קרא עוד »

רצון-חלק ב׳

בהמשך‭ ‬לדברים‭ ‬שכתבתי‭ ‬בשבוע‭ ‬שעבר‭ ‬על‭ ‬הדרך‭ ‬לגילוי‭ ‬הרצון‭ ‬האמיתי‭ ‬שלנו‭ ‬‮—‬‭ ‬נמשיך‭ ‬לצלול‭ ‬פנימה‭.

קרא עוד »

ויצא: לחלום ובגדול!

מדע‭ ‬החלומות‭ ‬חוקר‭ ‬כיצד‭ ‬פועל‭ ‬החלום‭, ‬מה‭ ‬הגורמים‭ ‬לחלום‭ ‬מסויים‭, ‬ובמיוחד‭ ‬מה‭ ‬פשר‭ ‬החלומות‭. ‬חז"ל‭

קרא עוד »

שניים בכרס אחת

כשנולדו‭ ‬התאומות‭ ‬שלנו‭, ‬בעלי‭ ‬החליט‭ ‬לבצע‭ ‬ניסיון‭ ‬חינוכי‭. ‬הוא‭ ‬רצה‭ ‬להרגיל‭ ‬אותן‭ ‬לשינה‭ ‬באור‭, ‬כמתבקש‭

קרא עוד »

גרגירי זהב מירושלים

‮"‬מה‭ ‬את‭ ‬מחביאה‭ ‬שם‭, ‬אמא‭?‬‮"‬‭ ‬שאל‭ ‬הילד‭ ‬הקטן‭, ‬מביט‭ ‬בסקרנות‭ ‬בסדין‭ ‬המוזר‭ ‬שתמיד‭ ‬היה‭ ‬חגור‭

קרא עוד »

רצון-חלק א׳

יש‭ ‬משהו‭ ‬מאד‭ ‬עמוק‭ ‬ומשמעותי‭ ‬ברגע‭ ‬שבו‭ ‬אדם‭ ‬עוצר‭ ‬ומודה‭ ‬בפני‭ ‬עצמו‭: ‬‮"‬אני‭ ‬לא‭ ‬באמת‭

קרא עוד »

יתרונות השידוך

תולדות‭ ‬האבות‭ ‬מכילים‭ ‬צורות‭ ‬שונות‭ ‬של‭ ‬מציאת‭ ‬זוגיות‭. ‬אברהם‭ ‬אבינו‭ ‬התחתן‭ ‬עם‭ ‬בת‭ ‬דודה‭ ‬שלו‭.

קרא עוד »

ספר תורה מדויק

01‭ ‬ לפעמים‭ ‬השמיים‭ ‬פשוט‭ ‬מחברים‭ ‬את‭ ‬הנקודות‭ ‬בצורה‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬מדויקת‭, ‬עד‭ ‬שאתה‭ ‬עומד‭

קרא עוד »

כך נוהגים בחורף

(כתבה שלישית) החל‭ ‬מיום‭ ‬1‭ ‬בנובמבר‭ ‬אנו‭ ‬מקפידים‭ ‬להדליק‭ ‬אורות‭ ‬מעבר‭ ‬בכל‭ ‬נסיעה‭ ‬בדרך‭ ‬בינעירונית‭

קרא עוד »

להילחם כמו מלאך

01‭ ‬ בתחילת‭ ‬השבוע‭ ‬ציינו‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬פטירתה‭ ‬של‭ ‬רחל‭ ‬אימנו‭. ‬רבים‭ ‬רואים‭ ‬את‭ ‬רחל‭

קרא עוד »

למה זה צחקה שרה

01‭ ‬דמים בדמים נגעו  בי״ב‭ ‬חשוון‭, ‬בשבוע‭ ‬שבין‭ ‬פרשת‭ ‬לך‭ ‬לך‭ ‬לפרשת‭ ‬וירא‭, ‬מתקיימת‭ ‬מדי‭

קרא עוד »

מחשבה. דיבור. תודה.

לפני‭ ‬כשבוע‭ ‬פנתה‭ ‬אליי‭ ‬חברה‭ ‬של‭ ‬בתי‭ ‬וסיפרה‭ ‬לי‭ ‬על‭ ‬אם‭ ‬יחידנית‭ ‬לששה‭ ‬ילדים‭, ‬חלקם‭

קרא עוד »

עוד במדור זה

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…