השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

כץ ולעניין

למה זה אנוכי?

תפוח עם 2 צבעים

שילה כץ| מנהל היחידה ללימודי חוץ גבעת ושינגטון, יועץ זוגי ואישי

רבקה חווה היריון משונה שמתואר במילים "ויתרוצצו הבנים בקרבה". היא מרגישה שמשהו אינו כשורה ועל כן מצהירה: "ותאמר אם כן, למה זה אנוכי?" (בראשית כה, כב).
שאלתה של רבקה היא שאלה אוניברסלית, ונראה לי שכל אדם שואל את עצמו במהלך חייו "למה זה אנוכי? למה נבראתי? לשם מה באתי לעולם? מה תרומתי לאנושות?" 

גם בזוגיות צריך לעיתים לשאול "למה זה אנחנו? מה אנו כזוג מוסיפים לעולם? מה הזוגיות מוסיפה לנו? מה מעשינו ביחד?" אף שטבע האדם לחיות בזוג, החיים בזוגיות לא תמיד פשוטים כל כך. כל אדם בא מרקע אחר, מתרבות אחרת, מחינוך אחר ומתפיסת עולם אחרת, ממנהגים, ערכים, מסורות ודעות אחרות, ועל כן לפעמים למרות הרצון והצורך הטבעי בחיי זוגיות מתגלעים קשיים ואתגרים לא פשוטים בחיים הזוגיים.
לכן טבעי ובריא שזוג ישאל את עצמו "למה זה אנחנו?" אך חשוב אף יותר שיעשו כמעשה רבקה, שמסופר עליה בהמשך הפסוק: "ותאמר אם כן, למה זה אנוכי, ותלך לדרוש…". כל אחד ואחת ידרשו כפי ראות עיניהם – אנשי מקצוע, הורים, חברים, רבנים וכדומה – אך חשוב ביותר שלא להתמודד עם הקשיים לבד. בבטן.
לפני שפונים החוצה חובה ששני בני הזוג ידברו ביניהם על הרגשותיהם, מאווייהם ושאיפתם מהזוגיות. ברוב הפעמים בכוחם של בני הזוג לתת את התשובות הטובות ביותר לשאלתם "למה זה אנוכי?" ומתשובותיהם האישיות תתעצם ותשתדרג גם הזוגיות. ההתייעצות עם אנשים המכירים את הזוג או עם אנשי מקצוע היא צעד חשוב ללמידה ולשיפור חיי הזוגיות. כולנו לומדים כל היום, כל הזמן, בתחומים רבים ומגוונים, ומומלץ ללמוד ולדרוש גם בתחום חיי הזוגיות והמשפחה.

הכותב הוא בעל קליניקת 'מיזוג' – זוגיות. התחדשות. העצמה.
מעביר הרצאות וסדנאות בנושאי זוגיות. לתגובות : meezoog1@gmail.com ,054-7002069

כתבות נוספות באותה קטגוריה

פלא כפול ומכופל

בכל‭ ‬בחירה‭  ‬של‭ ‬הורים‭ ‬להעניק‭ ‬חיים‭ ‬לילד‭ ‬יש‭ ‬פלא‭, ‬ובמשפחה‭ ‬גדולה‭ – ‬הפלא‭ ‬כפול‭ ‬ומכופל‭.

קרא עוד »

חלום ברית המשרתים

נניח‭ ‬שמקימים‭ ‬קואליציה‭ ‬של‭ ‬ברית‭ ‬המשרתים‭. ‬קואליציה‭ ‬שכולה‭ ‬תכלת‭. ‬או‭ ‬חאקי‭. ‬בנט‭ ‬לפיד‭ ‬ליברמן‭ ‬גולן‭

קרא עוד »

הכלה המושגחת

לפני‭ ‬כמה‭ ‬חודשים‭, ‬בסיומה‭ ‬של‭ ‬הרצאה‭ ‬שהעברתי‭, ‬ניגשה‭ ‬אליי‭ ‬אישה‭ ‬אחת‭ ‬מהקהל‭. ‬היא‭ ‬סיפרה‭ ‬לי‭

קרא עוד »

הכן ילדיך לקיץ

השבוע‭ ‬יצאו‭ ‬תלמידי‭ ‬חטיבות‭ ‬הביניים‭ ‬ותלמידי‭ ‬בתי‭ ‬הספר‭ ‬התיכוניים‭ ‬לחופשת‭ ‬הקיץ‭ ‬שתמשך‭ ‬כ‭- ‬70‭ ‬ימים‭.

קרא עוד »

הסכם מינכן 2026 

הצג פוסט ההיסטוריה‭, ‬כך‭ ‬נדמה‭, ‬אינה‭ ‬חוזרת‭ ‬על‭ ‬עצמה‭ ‬במדויק‭, ‬אך‭ ‬לעיתים‭ ‬נשמעות‭ ‬מחדש‭ ‬אותן‭

קרא עוד »

והנה תאומים בבטנה

כאשר‭ ‬זוג‭ ‬נכנס‭ ‬לחדר‭ ‬הלידה‭ ‬ומספר‭ ‬שבמשפחה‭ ‬יש‭ ‬תאומים‭, ‬כמעט‭ ‬תמיד‭ ‬מגיעה‭ ‬מיד‭ ‬השאלה‭: ‬‮'‬יש‭

קרא עוד »

לא עבדי אחשורוש

על‭ ‬פניו‭, ‬ההסכם‭ ‬שנחתם‭ ‬השבוע‭ ‬בין‭ ‬טראמפ‭ ‬לבין‭ ‬איראן‭ ‬הוא‭ ‬דבר‭ ‬רע‭ ‬מאד‭ ‬וגם‭ ‬תמוה‭

קרא עוד »

מתנות בדרך

בורא‭ ‬עולם‭ ‬מחלק‭ ‬לנו‭ ‬מתנות‭ ‬בכל‭ ‬יום‭, ‬אבל‭ ‬כדי‭ ‬לקבל‭ ‬אותן‭ ‬אנו‭ ‬מוכרחים‭ ‬לפתח‭ ‬את‭

קרא עוד »

חקת: מטה ארץ-ישראלי

מצוקת‭ ‬המים‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬במדבר‭ ‬הביאה‭ ‬לציווי‭ ‬של‭ ‬הקב"ה‭ ‬למשה‭ ‬רבנו‭: ‬‮'‬וַיְדַבֵּר‭ ‬ה‮'‬‭ ‬אֶל‭

קרא עוד »

על שלוש אהבות

תורה שאתה לומד – מתוקה היא? הרב‭ ‬יוסף‭ ‬יצחק‭ ‬פייגלשטוק‭ ‬היה‭ ‬ראש‭ ‬ישיבת‭ ‬לונג‭ ‬ביץ׳‭

קרא עוד »

שוכחים עם הגיל

01‭ ‬ הספקתי‭ ‬לשכוח‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬ההולדת‭ ‬שלי‭ ‬בשבוע‭ ‬שעבר‭. ‬סוף‭ ‬שנת‭ ‬הלימודים‭, ‬ויש‭ ‬לבדוק‭

קרא עוד »

הפרוגרסיבי הקדמון

קֹרח‭ ‬בא‭ ‬אל‭ ‬משה‭ ‬בטענה‭ ‬צודקת‭ ‬מאין‭ ‬כמוה‭: ‬הלא‭ ‬כל‭ ‬העדה‭ ‬כולם‭ ‬קדושים‭ ‬ובתוכם‭ ‬ה‮'‬‭.‬

קרא עוד »

סבא כותל

01‭ ‬ לו לחרדים היתה מדינה שבת‭ ‬המלכה‭. ‬חמש‭ ‬וחצי‭ ‬בבוקר‭. ‬השעון‭ ‬המעורר‭ ‬טרם‭ ‬השמיע‭

קרא עוד »

הפרעות קשב וריכוז

נהיגה‭ ‬היא‮ ‬משימה‭ ‬מורכבת‭ ‬שיכולה‭ ‬להוות‭ ‬אתגר‭ ‬משמעותי‭ ‬לאנשים‭ ‬עם‭ ‬הפרעות‭ ‬קשב‭ ‬וריכוז‮ ‬‭(‬ADHD‭).‬‮ ‬מחקרים‭ ‬מצאו‭ ‬כי‭ ‬שכיחות‭

קרא עוד »

מרגלי האולפנים

01‭ ‬ כידוע‭, ‬חטאם‭ ‬של‭ ‬המרגלים‭ ‬היה‭ ‬לא‭ ‬בהבאת‭ ‬נתוני‭ ‬המודיעין‭ ‬על‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭ ‬אלא‭

קרא עוד »

יש אמת ויש אמת

01‭ ‬ לא‭ ‬סוד‭ ‬הוא‭ ‬שבתי‭ ‬המשפט‭ ‬בישראל‭ ‬פוסקים‭ ‬לפי‭ ‬האדם‭ ‬שעומד‭ ‬מולם‭ ‬ולא‭ ‬לפי‭

קרא עוד »

טובה הארץ מאוד מאוד

בקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬במקסיקו‭, ‬קהילה‭ ‬עשירה‭ ‬וסגורה‭,  ‬חיה‭ ‬משפחה‭ ‬מיוחדת‭ ‬במינה‭. ‬הבעל‭, ‬אדם‭ ‬מוכשר‭ ‬ומקושר‭, ‬החזיק‭

קרא עוד »

תקלה בבלמי הרכב

לפני‭ ‬מספר‭ ‬שנים‭, ‬התייחסנו‭ ‬לאיתור‭ ‬תקלות‭ ‬בנסיעה‭, ‬לאחר‭ ‬ששמענו‭ ‬בצער‭ ‬עמוק‭ ‬ובזעזוע‭ ‬על‭ ‬התאונה‭ ‬המחרידה‭

קרא עוד »

העדפה – מתקנת!

מכתב מ…אליהו, ועוד חשבונות שמים סיפר‭ ‬לי‭ ‬הרב‭ ‬אריה‭ ‬פינסקי‭, ‬נכדו‭ ‬של‭ ‬המשגיח‭ ‬דכפר‭ ‬חסידים‭

קרא עוד »

הטבע לא מתחשב באג׳נדה

כאשר‭ ‬צה"ל‭ ‬הרחיב‭ ‬את‭ ‬שילוב‭ ‬הנשים‭ ‬בתפקידי‭ ‬לחימה‭, ‬רופאים‭ ‬צבאיים‭ ‬החלו‭ ‬לזהות‭ ‬תופעה‭ ‬חוזרת‭: ‬שיעור‭

קרא עוד »

זעקת הקוזאק הנגזל

בערב‭ ‬חג‭ ‬השבועות‭ ‬עלה‭ ‬לרשת‭ ‬סרטון‭ ‬גאוני‭, ‬על‭ ‬נער‭ ‬שמתוודה‭ ‬בפני‭ ‬הוריו‭ ‬שהוא‭ ‬ימני‭ ‬ביביסט‭,

קרא עוד »

מדרום תפתח הטובה

01‭ ‬כיבוד הורים  בערב‭ ‬חג‭ ‬השבועות‭, ‬ארזנו‭ ‬סלינו‭ ‬על‭ ‬כתפינו‭, ‬והדרמנו‭ ‬לכפר‭ ‬מימון‭ – ‬מחוז‭

קרא עוד »

לחישות של השגחה

לפני‭ ‬כמה‭ ‬שנים‭ ‬הוזמנתי‭ ‬להעביר‭ ‬הרצאה‭ ‬לקהילה‭ ‬בעיר‭ ‬שדרות‭. ‬השעה‭ ‬הייתה‭ ‬מאוחרת‭ ‬מאוד‭. ‬האמת‭? ‬הגעתי‭

קרא עוד »

נהיגה בקלנועית

בישראל‭ ‬נהיגה‭ ‬בקלנועית‭ ‬אינה‭ ‬דורשת‭ ‬רישיון‭ ‬נהיגה‭, ‬רישוי‭ ‬רכב‭, ‬או‭ ‬ביטוח‭ ‬חובה‭.‬ קלנועית‭ ‬מוגדרת‭ ‬ככלי‭

קרא עוד »

תורת לחימה!

01‭ ‬ ההכנות‭ ‬למסע‭ ‬אל‭ ‬הארץ‭ ‬הושלמו‭. ‬כבר‭ ‬פקדנו‭ ‬את‭ ‬העם‭ ‬וסידרנו‭ ‬את‭ ‬המחנה‭ ‬ואת‭

קרא עוד »

חותמו של הקב״ה

01‭ ‬ אחד‭ ‬הדברים‭ ‬הבסיסיים‭ ‬בעולם‭ ‬האנושי‭ ‬הוא‭ ‬הרצון‭ ‬לדעת‭ ‬את‭ ‬האמת‭. ‬טוב‭ ‬ורע‭ ‬משתנים‭

קרא עוד »

תורה של כולם

בעולם‭ ‬שלנו‭, ‬הסוער‭ ‬והלכאורה‭ ‬מפולג‭, ‬כשהמדיה‭ ‬מלאה‭ ‬בכותרות‭ ‬על‭ ‬שסעים‭ ‬ושנאה‭ ‬ליהדות‭, ‬מנסים‭ ‬לצייר‭ ‬לנו‭

קרא עוד »

סכנה חמורה מסיני

הצג פוסט בחודש‭ ‬האחרון‭ ‬ערך‭ ‬הצבא‭ ‬המצרי‭ ‬בסיני‭ ‬תמרון‭ ‬טקטי‭ ‬רחב‭ ‬היקף‭ ‬עם‭ ‬תחמושת‭ ‬חיה‭,

קרא עוד »

האם כדאי לחסן, דוקטור?

‮'‬דוקטור‭, ‬מה‭ ‬דעתך‭ ‬על‭ ‬חיסון‭ ‬הפפילומה‭? ‬האם‭ ‬כדאי‭ ‬להמליץ‭ ‬עלי‭ ‬לתלמידות‭ ‬שלנו‭ ‬באולפנה‭?‬‮'‬‭ ‬את‭ ‬השאלה‭

קרא עוד »

מזל תאומים

01‭ ‬ מזלו‭ ‬של‭ ‬חודש‭ ‬סיוון‭ ‬הוא‭ ‬תאומים‭; ‬חודש‭ ‬סיון‭ ‬הוא‭ ‬חודש‭ ‬של‭ ‬תאומים‭: ‬עם‭

קרא עוד »

פתח של אולם

במלחמת‭ ‬ששת‭ ‬הימים‭ ‬קרה‭ ‬לעם‭ ‬ישראל‭ ‬דבר‭ ‬משמעותי‭ ‬מאד‭. ‬משהו‭ ‬חזק‭ ‬מאד‭. ‬הקריאה‭ ‬‮"‬הר‭ ‬הבית‭

קרא עוד »

לכתך אחרי במדבר

01 מדרום תפתח הטובה שבת‭ ‬מדהימה‭ ‬פתחה‭ ‬את‭ ‬זרועותיה‭ ‬והזמינה‭ ‬אלפים‭ ‬לעלות‭ ‬ולהתפלל‭ ‬ליד‭ ‬שריד‭

קרא עוד »

סתם יום רגיל בעם ישראל

יש‭ ‬ימים‭ ‬שמתחילים‭ ‬כמו‭ ‬‮"‬עוד‭ ‬יום‭ ‬ביומן‮"‬‭. ‬אבל‭ ‬במדינה‭ ‬הקטנה‭ ‬והאינטנסיבית‭ ‬שלנו‭ ‬אין‭ ‬באמת‭ ‬‮"‬סתם‭

קרא עוד »

במדבר: מסע חיינו!

המעבר‭ ‬בין‭ ‬גלות‭ ‬מצרים‭ ‬למתן‭ ‬תורתנו‭ ‬לקח‭ ‬שבעה‭ ‬שבועות‭ ‬של‭ ‬הכנה‭ ‬בלבד‭, ‬אך‭ ‬המעבר‭ ‬בין‭

קרא עוד »

הסכנות שברפואה

להיות‭ ‬רופאה‭ ‬זאת‭ ‬דרך‭ ‬חיים‭. ‬ברגע‭ ‬שאני‭ ‬לובשת‭ ‬חלוק‭ ‬לבן‭, ‬אני‭ ‬נכנסת‭ ‬לעולם‭ ‬שבו‭ ‬כל‭

קרא עוד »

כבוד לחוק!

01‭ ‬ פרשת‭ ‬בחוקותי‭ ‬שנקרא‭ ‬השבת‭ ‬מלמדת‭ ‬אותנו‭ ‬לחלוק‭ ‬כבוד‭ ‬לדבר‭ ‬החשוב‭ ‬ביותר‭: ‬חוק‭! ‬‮"‬אם‭

קרא עוד »

זה הסוד שלנו

01‭ ‬ כל‭ ‬שנה‭, ‬באזור‭ ‬ל"ג‭ ‬בעומר‭ ‬והילולת‭ ‬רשב"י‭, ‬כשמושגים‭ ‬כמו‭ ‬‮'‬סוד‮'‬‭, ‬‮'‬קבלה‮'‬‭, ‬‮'‬זוהר‮'‬‭ ‬מתחילים‭

קרא עוד »

חג יובל

בו‮'‬‭ ‬באייר‭ ‬לפני‭ ‬50‭ ‬שנה‭ ‬נולד‭ ‬איתמר‭. ‬מאז‭ ‬עבר‭ ‬דרך‭ ‬ארוכה‭ ‬ומחשלת‭. ‬הוא‭ ‬התחיל‭ ‬כנער‭

קרא עוד »

בפרוגרס אין כל חדש

הצג פוסט ‮"‬כְּכֶלֶב‭ ‬שָׁב‭ ‬עַל‭ ‬קֵאוֹ‭ – ‬כְּסִיל‭ ‬שׁוֹנֶה‭ ‬בְאִוַּלְתּוֹ‮"‬‭ ‬‮–‬‭ ‬אמר‭ ‬החכם‭ ‬באדם‭ (‬משלי‭

קרא עוד »

הגאולה מבטלת את האבל

בשבוע‭ ‬שעבר‭ ‬נפגשתי‭ ‬עם‭ ‬הרב‭ ‬ד"ר‭ ‬אליהו‭ ‬זייני‭, ‬ראש‭ ‬ישיבת‭ ‬ההסדר‭ ‬‮"‬אור‭ ‬וישועה‮"‬‭ ‬בחיפה‭, ‬להקלטת‭

קרא עוד »

משיח על טסלה לבנה

01 סליק מסכת תענית לכבוד‭ ‬יום‭ ‬העצמאות‭ ‬פתחו‭ ‬בבית‭ ‬כנסת‭ ‬׳המחתרות׳‭ ‬את‭ ‬הסליק‭ ‬הגדול‭ ‬שמתחת‭

קרא עוד »

בן אדם, עלה…!

הברכה המדוברת ביותר… הרב‭ ‬שלמה‭ ‬יוסף‭ ‬זוין‭ ‬היה‭ ‬העורך‭ ‬הראשון‭ ‬של‭ ‬האנציקלופדיה‭ ‬התלמודית‭, ‬פוסק‭ ‬גדול‭,

קרא עוד »

עוד במדור זה

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…