השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

כץ ולעניין

למה זה אנוכי?

תפוח עם 2 צבעים

שילה כץ| מנהל היחידה ללימודי חוץ גבעת ושינגטון, יועץ זוגי ואישי

רבקה חווה היריון משונה שמתואר במילים "ויתרוצצו הבנים בקרבה". היא מרגישה שמשהו אינו כשורה ועל כן מצהירה: "ותאמר אם כן, למה זה אנוכי?" (בראשית כה, כב).
שאלתה של רבקה היא שאלה אוניברסלית, ונראה לי שכל אדם שואל את עצמו במהלך חייו "למה זה אנוכי? למה נבראתי? לשם מה באתי לעולם? מה תרומתי לאנושות?" 

גם בזוגיות צריך לעיתים לשאול "למה זה אנחנו? מה אנו כזוג מוסיפים לעולם? מה הזוגיות מוסיפה לנו? מה מעשינו ביחד?" אף שטבע האדם לחיות בזוג, החיים בזוגיות לא תמיד פשוטים כל כך. כל אדם בא מרקע אחר, מתרבות אחרת, מחינוך אחר ומתפיסת עולם אחרת, ממנהגים, ערכים, מסורות ודעות אחרות, ועל כן לפעמים למרות הרצון והצורך הטבעי בחיי זוגיות מתגלעים קשיים ואתגרים לא פשוטים בחיים הזוגיים.
לכן טבעי ובריא שזוג ישאל את עצמו "למה זה אנחנו?" אך חשוב אף יותר שיעשו כמעשה רבקה, שמסופר עליה בהמשך הפסוק: "ותאמר אם כן, למה זה אנוכי, ותלך לדרוש…". כל אחד ואחת ידרשו כפי ראות עיניהם – אנשי מקצוע, הורים, חברים, רבנים וכדומה – אך חשוב ביותר שלא להתמודד עם הקשיים לבד. בבטן.
לפני שפונים החוצה חובה ששני בני הזוג ידברו ביניהם על הרגשותיהם, מאווייהם ושאיפתם מהזוגיות. ברוב הפעמים בכוחם של בני הזוג לתת את התשובות הטובות ביותר לשאלתם "למה זה אנוכי?" ומתשובותיהם האישיות תתעצם ותשתדרג גם הזוגיות. ההתייעצות עם אנשים המכירים את הזוג או עם אנשי מקצוע היא צעד חשוב ללמידה ולשיפור חיי הזוגיות. כולנו לומדים כל היום, כל הזמן, בתחומים רבים ומגוונים, ומומלץ ללמוד ולדרוש גם בתחום חיי הזוגיות והמשפחה.

הכותב הוא בעל קליניקת 'מיזוג' – זוגיות. התחדשות. העצמה.
מעביר הרצאות וסדנאות בנושאי זוגיות. לתגובות : meezoog1@gmail.com ,054-7002069

כתבות נוספות באותה קטגוריה

חופשי בארצנו

01‭ ‬ בהפסקת‭ ‬האש‭ ‬מהמלחמה‭ ‬עם‭ ‬איראן‭, ‬חזרנו‭ ‬הביתה‭. ‬חודש‭ ‬וחצי‭ ‬שהינו‭ ‬במלונות‭ ‬בירושלים‭, ‬לא‭

קרא עוד »

פשוט להיות ביחד

אנחנו‭ ‬משקיעים‭ ‬משאבים‭ ‬אדירים‭ ‬בבניית‭ ‬תוכן‭, ‬מתוך‭ ‬אמונה‭ ‬שהשינוי‭ ‬יבוא‭ ‬מהידע‭ ‬שנעביר‭. ‬אבל‭ ‬לעיתים‭ ‬קרובות‭,

קרא עוד »

היינו כחולמים

01 אז יאמרו בגויים בכותל‭ – ‬שבת‭ ‬ראש‭ ‬חודש‭ ‬אייר‭ ‬מקבלת‭ ‬משמעות‭ ‬מיוחדת‭. ‬הנה‭ ‬עומדות‭

קרא עוד »

אנשי התפארת

טעות בדולר ואמונת חכמים סיפר‭ ‬לי‭ ‬ברוך‭ ‬סנדרס‭ ‬מקיבוץ‭ ‬גבעת‭ ‬השלושה‭: ‬׳בישיבת‭ ‬שעלבים‭, ‬בה‭ ‬למדתי‭,

קרא עוד »

יום העֶצֶם!

01‭ ‬ השורש‭ ‬של‭ ‬המילה‭ ‬עצמאות‭ ‬הוא‭ ‬עצ"מ‭. ‬עצם‭ ‬הוא‭ ‬דבר‭ ‬עומד‭ ‬כשלעצמו‭, ‬בסיס‭ ‬חופשי‭

קרא עוד »

משכב הלידה

כשריקי‭ ‬הגיעה‭ ‬אלי‭ ‬ודמעות‭ ‬שליש‭ ‬זולגות‭ ‬על‭ ‬פניה‭, ‬ראיתי‭ ‬את‭ ‬האיש‭ ‬הנבוך‭ ‬שלה‭, ‬אוחז‭ ‬בחיקו‭

קרא עוד »

מהי ציונות היום?

הפרוייקט הציוני של היום ציונות‭ ‬היא‭ ‬שיבת‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לציון‭, ‬גאולת‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬ושיבתו‭ ‬לארץ‭

קרא עוד »

להקים בנין חדש

למרות‭ ‬שעברנו‭ ‬כבר‭ ‬את‭ ‬פסח‭ ‬ואת‭ ‬ליל‭ ‬הסדר‭, ‬אני‭ ‬רוצה‭ ‬לשתף‭ ‬אתכם‭ ‬ולספר‭ ‬לכם‭ ‬ששוב‭

קרא עוד »

לילה מסודר

01‭ ‬ ליל‭ ‬הסדר‭ ‬הוא‭ ‬הלילה‭ ‬שבא‭ ‬לעשות‭ ‬סדר‭ ‬בחיים‭. ‬קיומה‭ ‬של‭ ‬מציאות‭ ‬מסודרת‭ ‬מעיד‭

קרא עוד »

ביד רמה

יציאת‭ ‬מצרים‭ ‬החלה‭ ‬בי‮'‬‭ ‬בניסן‭, ‬היום‭ ‬בו‭ ‬לקחו‭ ‬ישראל‭ ‬את‭ ‬השה‭ ‬כדי‭ ‬לזבוח‭ ‬אותו‭ ‬בארבעה‭

קרא עוד »

שירו לה'

01‭ ‬ בני‭ ‬ישראל‭ ‬חוצים‭ ‬את‭ ‬הים‭ ‬ביבשה‭, ‬מסתובבים‭ ‬אחורה‭ ‬ורואים‭ ‬את‭ ‬המצרים‭ ‬נכנסים‭ ‬אחריהם‭,

קרא עוד »

לחם האמונה

את‭ ‬חטאי‭ ‬אני‭ ‬מזכיר‭ ‬היום‭, ‬בפתח‭ ‬חג‭ ‬הפסח‭. ‬במשך‭ ‬שנים‭ ‬רבות‭ ‬הייתי‭ ‬שותף‭ ‬לאותה‭ ‬אווירה‭

קרא עוד »

שיח חמוצים

‭- ‬אני‭ ‬לא‭ ‬יכול‭ ‬לסבול‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הבוטים‭ ‬השוטים‭ ‬של‭ ‬משה‭. ‬ממש‭ ‬מכונת‭ ‬רעל‭. ‬מדקלמים‭

קרא עוד »

שולחן הסדר וחרות הגוף

שעון‭ ‬הקיץ‭ ‬הנה‭ ‬בא‭, ‬הטבע‭ ‬מתנער‭ ‬מתרדמת‭ ‬החורף‭, ‬משיל‭ ‬את‭ ‬האפרוריות‭, ‬ובמקביל‭ ‬חלים‭ ‬בגופנו‭ ‬שינויים‭

קרא עוד »

גאות לבש

01‭ ‬ ברכות‭ ‬חמות‭ ‬לשופט‭ ‬המחוזי‭ ‬גדעוני‭. ‬הוא‭ ‬מינה‭ ‬את‭ ‬עצמו‭, ‬בהחלטה‭ ‬עצמית‭ ‬פה‭ ‬אחד‭!

קרא עוד »

משמעות

‭לפני‭ ‬כשבועיים‭ ‬התבשרנו‭ ‬על‭ ‬נתון‭ ‬שעשוי‭ ‬להפתיע‭ ‬את‭ ‬מי‭ ‬שמתבונן‭ ‬על‭ ‬ישראל‭ ‬מבחוץ‭. ‬במדד‭ ‬האושר‭

קרא עוד »

זה בידינו

פרשת‭  ‬ויקרא‭ ‬פותחת‭ ‬בפסוק‭ ‬‮'‬ויקרא‭ ‬אל‭ ‬משה‮'…‬‭ ‬חז"ל‭ ‬מסבירים‭ ‬שהקריאה‭ ‬הזאת‭ ‬אינה‭ ‬רק‭ ‬פנייה‭ ‬למשה‭,

קרא עוד »

הולכי רגל קשישים

הולכי‭ ‬רגל‭ ‬מבוגרים‭ ‬וקשישים‭ ‬נפגעים‭ ‬יותר‭ ‬מכל‭ ‬אוכלוסיית‭ ‬גיל‭ ‬אחרת‭ ‬בעיקר‭ ‬בחציית‭ ‬כבישים‭. ‬נזכור‭ ‬כי‭

קרא עוד »

ילד של אבא

מלחמה על הבית בכל‭ ‬פעם‭ ‬שאני‭ ‬נכנס‭ ‬לאחת‭ ‬מתחנות‭ ‬הרכבת‭ ‬בתל‭-‬אביב‭, ‬אני‭ ‬פוגש‭ ‬בפניהם‭ ‬של‭

קרא עוד »

מי מנהל אותנו?

כשקמה‭ ‬המדינה‭, ‬אחוז‭ ‬ניכר‭ ‬ממקימי‭ ‬המדינה‭ ‬היו‭ ‬ניצולי‭ ‬שואה‭, ‬אודים‭ ‬מוצלים‭ ‬מן‭ ‬התופת‭. ‬הם‭ ‬הגיעו‭

קרא עוד »

אסטרטגיית יציאה

01‭ ‬ יש‭ ‬משהו‭ ‬נחמד‭ ‬בלהיות‭ ‬ירושלמית‭. ‬לזמן‭ ‬לא‭ ‬ארוך‭ ‬אני‭ ‬מניחה‭, ‬לא‭ ‬בבית‭, ‬אבל‭

קרא עוד »

שהכל נהיה בדברו

‭ ‬אחיין‭ ‬שלי‭ ‬משרת‭ ‬כרב‭ ‬צבאי‭ ‬באחד‭ ‬מבסיסי‭ ‬חיל‭ ‬האוויר‭ ‬הגדולים‭ ‬בארץ‭. ‬חג‭ ‬הפורים‭ ‬האחרון‭

קרא עוד »

תרשמי

זה‭ ‬היה‭ ‬יום‭ ‬שגרתי‭ ‬בחדר‭ ‬הלידה‭, ‬לפני‭ ‬עידן‭ ‬המחשב‭. ‬הייתי‭ ‬אחראית‭ ‬על‭ ‬לידה‭ ‬והיו‭ ‬ירידות‭

קרא עוד »

מדים של חלום

בני‭ ‬האהוב‭, השבוע‭ ‬אתה‭ ‬לובש‭ ‬מדים‭. ‬ בשבילך‭ ‬‮–‬‭ ‬זו‭ ‬התחלה‭ ‬של‭ ‬שלב‭ ‬חדש‭ ‬בחיים‭.

קרא עוד »

האסטרטגיה של איראן

ביום‭ ‬שישי‭ ‬האחרון‭ ‬מצאתי‭ ‬את‭ ‬עצמי‭ ‬יושב‭ ‬באולפן‭ ‬טלוויזיה‭. ‬שהיתי‭ ‬שם‭ ‬כפאנליסט‭ ‬במשך‭ ‬שלוש‭ ‬שעות‭

קרא עוד »

ביעור חמץ עולמי

01‭ ‬ שלושים‭ ‬הימים‭ ‬שבין‭ ‬חג‭ ‬פורים‭ ‬לפסח‭ ‬הם‭ ‬ימים‭ ‬קדושים‭. ‬רבי‭ ‬צדוק‭ ‬הכהן‭ ‬מלובלין‭

קרא עוד »

בדרך לניצחון

01 מחיית עמלק בהר הזיתים השנה‭, ‬זכינו‭ ‬בשבת‭ ‬זכור‭ ‬לקיים‭ ‬את‭ ‬מצוות‭ ‬מחיית‭ ‬עמלק‭ ‬הלכה‭

קרא עוד »

על אלכוהול ונהיגה – 2

הרשות‭ ‬הלאומית‭ ‬מפרסמת‭ ‬באמצעי‭ ‬התקשורת‭ ‬כי‭ ‬כ‭-‬70‭ ‬אחוז‭ !! ‬מבני‭ ‬הנוער‭ ‬צורכים‭ ‬אלכוהול‭ ‬ובכמויות‭ ‬גדולות‭.

קרא עוד »

רופאה בשושן הבירה

בתום‭ ‬מאה‭ ‬ושמונים‭ ‬ימי‭ ‬משתה‭ ‬אצל‭ ‬אחשורוש‭, ‬נקראתי‭ ‬לבוא‭. ‬‮"‬ד"ר‮"‬‭, ‬הם‭ ‬אמרו‭ ‬לי‭, ‬‮"‬המצב‭ ‬קשה‭,

קרא עוד »

ונהפוך הוא

01‭ ‬ כשמרדכי‭ ‬מפקד‭ ‬על‭ ‬חיסול‭ ‬אויבי‭ ‬ישראל‭, ‬הוא‭ ‬עדיין‭ ‬רצוי‭ ‬רק‭ ‬לרוב‭ ‬אחיו‭ ‬ולא‭

קרא עוד »

נפל הפור

01 שבת זכור ולא נשכח עם‭ ‬אור‭ ‬ראשון‭ ‬של‭ ‬שבת‭ ‬צעדתי‭ ‬כהרגלי‭ ‬בשמחה‭ ‬עצומה‭ ‬לתפילת‭

קרא עוד »

על אלכוהול ונהיגה

משנכנס‭ ‬אדר‭ ‬מרבים‭… ‬בשמחה‭… ‬ואף‭ ‬בלקיחת‭ ‬סיכונים‭.‬ זכור‭ ‬את‭ ‬אשר‭ ‬עשה‭ ‬לך‭ ‬עמלק‭… ‬בדרך‭…‬ ‮"‬חייב‭

קרא עוד »

פורים בלי תחפושת

פורים‭ ‬הוא‭ ‬חג‭ ‬מבלבל‭. ‬הוא‭ ‬מופיע‭ ‬בתחפושת‭. ‬ במבט‭ ‬ראשון‭: ‬צחוקים‭, ‬שתיה‭, ‬קצת‭ ‬שבירת‭ ‬כללים‭.

קרא עוד »

ההתיישבות היא קו החזית

הכותרות‭ ‬הבוקר‭ ‬מבשרות‭ ‬על‭ ‬‮"‬תוכנית‭ ‬ענק‮"‬‭: ‬10‭ ‬מיליארד‭ ‬שקל‭ ‬יושקעו‭ ‬בבקעה‭ ‬ובערבה‭ ‬כדי‭ ‬לבלום‭ ‬את‭

קרא עוד »

חודש הרמא-דם

הצג פוסט השבוע‭ ‬נפתח‭ ‬חודש‭ ‬אדר‭, ‬אשר‭ ‬חופף‭ ‬השנה‭ ‬את‭ ‬חודש‭ ‬הרמדאן‭ ‬המוסלמי‭. ‬כידוע‭, ‬לוח‭

קרא עוד »

להרים לאנשי התרומה

01‭ ‬ פרשת‭ ‬השבוע‭ ‬פותחת‭ ‬בתרומה‭ ‬שהביא‭ ‬בני‭ ‬ישראל‭ ‬לבניין‭ ‬המשכן‭. ‬תרומה‭ ‬היא‭ ‬מהשורש‭ ‬להרים‭,

קרא עוד »

הצלחנו להתנחל בלבבות

אי‭ ‬שם‭ ‬בתחילת‭ ‬דרכו‭ ‬של‭ ‬מפעל‭ ‬ההתיישבות‭ ‬נולד‭ ‬המושג‭ ‬‮"‬להתנחל‭ ‬בלבבות‮"‬‭. ‬כלומר‭: ‬צריך‭ ‬להתנחל‭ ‬לא‭

קרא עוד »

כשהשמיים מדברים אלינו

לעיתים‭, ‬בתוך‭ ‬מירוץ‭ ‬החיים‭ ‬המטורף‭, ‬אנחנו‭ ‬שוכחים‭ ‬לעצור‭ ‬ולהקשיב‭.‬ הסיפורים‭ ‬שאני‭ ‬מבקש‭ ‬לשתף‭ ‬אתכם‭ ‬כאן‭

קרא עוד »

תרומה: לבנות משכן בלב

פרשיותינו‭ ‬עוסקות‭ ‬בציווי‭ ‬האלוקי‭ ‬לבנות‭ ‬משכן‭. ‬כיצד‭ ‬באמת‭ ‬בונים‭ ‬משכן‭? ‬הרב‭ ‬קוק‭ [‬שמונה‭ ‬קבצים‭ ‬א‮'‬‭

קרא עוד »

מי אשם באלימות הערבית

ובכן‭, ‬השבוע‭ ‬כנופיית‭ ‬‮"‬קפלן‭-‬שחרור‭ ‬החטופים‭-‬שלטון‭ ‬החוק‭-‬רק‭ ‬לא‭ ‬מה‭ ‬שלא‭ ‬בא‭ ‬לי‮"‬‭ ‬התחילה‭ ‬להסתער‭ ‬על‭ ‬יעד‭

קרא עוד »

פריחה מאוחרת

01‭ ‬ דווקא‭ ‬בימים‭ ‬אלה‭, ‬של‭ ‬מלחמת‭ ‬חורמה‭ ‬באויבי‭ ‬ישראל‭, ‬יש‭ ‬לשים‭ ‬לב‭ ‬שהפרשה‭ ‬נקראת‭

קרא עוד »

בגדי הלמך החדשים

עם‭ ‬ישראל‭ ‬מחולק‭ ‬היום‭ ‬לשני‭ ‬מחנות‭. ‬בצד‭ ‬אחד‭ ‬נמצאים‭ ‬ביבי‭ ‬ובן‭ ‬גביר‭ ‬וסמוטריץ‮'‬‭ ‬ויריב‭ ‬לוין‭

קרא עוד »

נוער, נוער, נוער…

לפעמים‭ ‬נדמה‭ ‬לנו‭ ‬שהפער‭ ‬בין‭ ‬הדורות‭ ‬הוא‭ ‬תהום‭ ‬שאי‭ ‬אפשר‭ ‬לגשר‭ ‬עליה‭. ‬המסכים‭, ‬הניתוק‭, ‬הקושי‭

קרא עוד »

יתרו: לשמוע בשכל ובלב

פרשתנו‭ ‬פותחת‭ ‬במילים‭ ‬‮'‬וישמע‭ ‬יתרו‭…‬‮'‬‭. ‬איפה‭ ‬בדיוק‭ ‬שמע‭ ‬יתרו‭? ‬בחדשות‭? ‬באתרי‭ ‬האינטרנט‭? ‬או‭ ‬סתם‭ ‬ברחוב‭?…

קרא עוד »

איש סתרים ללא סתירות

הרב‭ ‬ד"ר‭ ‬יעקב‭ ‬דוד‭ ‬הרצוג‭ ‬היה‭ ‬משפטן‭, ‬דיפלומט‭, ‬מנכ"ל‭ ‬משרד‭ ‬ראש‭ ‬הממשלה‭ ‬אצל‭ ‬בן‭-‬גוריון‭, ‬אשכול‭

קרא עוד »

עוד במדור זה

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…